הזמר אוהד שרגאי פרסם הערב (חמישי) פוסט קורע לב, בו הוא חושף כי סבל מדיכאון וממחשבות אובדניות.
''כנער מתבגר, למחשבה הזו היה פן רומנטי'', כתב כוכב ''עילי בוטנר וילדי החוץ'' אשר פתח לאחרונה בקריירת סולו, ''גם באותו לילה שבו חזרתי מהצבא והצמדתי M-16 טעון לרכה'', חשף.
טיול שנתי: הדרך החדשה של אוהד שרגאי
''איזה מזל שבחרתי בחיים. אני עדיין לומד לאהוב את עצמי'', הודה בהמשך הפוסט, אותו פרסם ימים ספורים לאחר שחרור הסינגל ''טיול שנתי'', שבישר על יציאתו לקריירת סולו ממש לאחרונה, אך הוא חיכה במגירה כשבע שנים.
"אני רוצה לדבר אתכם רגע על אובדנות.
מהצד שלי.
כנער מתבגר, למחשבה הזו היה פן רומנטי.
גם באותו הלילה שבו חזרתי מהצבא והצמדתי M-16 טעון לרקה.
ואיזה מזל שבחרתי בחיים.
ואני עדיין בוחר ולומד לאהוב את עצמי יותר.
אחרי שסיפרתי את סיפורי האישי בכוכב נולד ובימים שלאחריו, טל רביב הניח לי במייל טקסט נפלא שהרגשתי כאילו כתבתי אותו אני. כמה שעות לאחר מכן הוא כבר היה מולחן. שבע שנים אחרי והנה הוא חשוף לעולם.
בשבועיים האחרונים מאז יציאתו קבלתי עשרות הודעות מאנשים ובעיקר מבני נוער שמצאו את עצמם מזדהים עם השיר ואפילו למצוא בו נחמה.
זה מאוד מרגש לדעת שלמוזיקה יש מקום ללבם של אנשים.
אבל לא די בזה בשביל למגר את המחלה האיומה הזו הקרויה ׳דכאון׳, ואת מקרי ה׳אובדנות׳ שהם הסימפטום שלה.
מעל ל500 איש מתאבדים מדי שנה בארץ (וזה רק המספר המדווח). והרשו לי לא להשתמש במכבסת המילים ׳גואלים את עצמם מייסוריהם׳. כי מוות הוא לא גאולה. אין פה רומנטיקה. יש פה מגפה. וככזו- יש לנהוג בה בהתאם.
הרי אם הייתה מגפה שמחסלת פה כזו כמות של אנשים מדי שנה- משרד הבריאות היה קופץ כבר מזמן. שלא לדבר על גוף טרור שהיה רוצח מספר דומה של אנשים והיה מקפיץ את כל מערכת הביטחון ומיליארדים מתקציב המדינה.
בצה״ל כבר למדו את הלקח, ויש תכניות הסברה למניעת מקרי אובדנות. גם הפסיקו לשחרר הביתה חיילים עם נשק שלא לצורך (כמו ששלחו אותי הביתה עם נשק, זמר בלהקה צבאית עם פרופיל נפשי…), ואכן- מספר מקרי ההתאבדות בקרב חיילים ירד פלאים בעשור האחרון.
תכנית דומה למערכת החינוך שוכבת כבר שנים על המדף ללא מענה.
כשעבדתי בתיכון לנוער בסיכון לפני מספר שנים, ותלמידה אהובה שלי התאבדה, הייתה הנחיה ממערכת החינוך לא לדבר על כך עם התלמידים ולהפנותם לגורמים המוסמכים.
גם בתקשורת מפחדים לדבר על זה (ויש שיאמרו בצדק) בכדי לא לעורר ׳רומנטיזציה׳ של אובדנות ובכך לעודד אנשים לעשות את המעשה הנוראי הזה.
חוסר תקשורת יוצר בושה.
לאחרונה, בעקבות המקרה המאוד מצער של יגאל בשן ז״ל, היתה מעט התעוררות של הדברים. אבל כרגיל, אחרי כמה ימים הדברים מתמסמסים.
אנחנו הרי כל-כך מיומנים בטקטיקת ׳חזרה לשיגרה׳.
ועדיין יש עשרות אלפים שהשגרה שלהם פחות מחוייכת. ולא מדברים מספיק (זה גם כ״כ לא גברי לדבר רגשות). ולא מעזים לבקש עזרה, -כאשר היא לכשעצמה לא מספיק נגישה.
ולמי שקורא את השורות האלה ומזדהה עם התחושות- אל תהססו לדבר. אל תהססו לבקש עזרה. אתם לא לבד.
ולמי שקורא את השורות ומכיר מישהו שיכול להיות שחווה משבר שכזה- אל תהססו לשאול. אל תהססו לדובב. אל תהססו להפנות לעזרה. לפעמים זה כל מה שצריך.
בואו נרבה טוב בעולם. עם עצמינו ועם הסובבים אותנו.
אחרי כל טיול ומסע שכזה יש גם נחת. ושמחה גדולה. ואהבה. והרבה יופי.
חבל לא לחוות את כל אלה". כתב שרגאי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
