התקיפה המיוחסת לחיל האוויר שלשום בערב בדמשק היתה איתות ברור כי למרות השינויים האסטרטגיים באזור, ישראל תמשיך לפעול במסגרת המדיניות שקבעה לעצמה לסיכול ההתבססות האיראנית בסוריה והעברות של אמצעי לחימה מתקדמים לחיזבאללה.
זאת היתה התקיפה הגדולה והמשמעותית ביותר מאז התקרית שבה הופל המטוס הרוסי בספטמבר. שלוש המטרות שהותקפו היו איכותיות: אמצעי לחימה מתקדמים שיועדו לחיזבאללה ומתקני תשתית של הכוח האיראני בסוריה. לצדם הותקפה גם מטרה משנית, ברמת הגולן, שם מנסה חיזבאללה להקים תשתית צבאית חדשה בחסות הצבא הסורי שחזר לגזרה.
אם אכן בוצעה על ידי ישראל, סביר להניח כי קודם לתקיפה הועברה התרעה לבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים שליד לטקיה, במסגרת "הקו החם" בין צבאות ישראל ורוסיה. מכאן שהטענה הרוסית כי התקיפה סיכנה טיסות אזרחיות היא מוזרה, לכל הפחות, משום שבדיוק כמו לפני שלושה חודשים ניתנה להם הזדמנות להתריע ולהסיט כל כלי טיס שהיה באזור.
סביר שההודעה הרוסית התקיפה נועדה לכמה מטרות: ראשית, לבני-חסותם הסורים, שתמהים מדוע מוסקבה מאפשרת לישראל להמשיך ולפעול בחופשיות בשטחם; שנית, לסביבה הקרובה והרחוקה, במטרה להבהיר מי בעל הבית האמיתי בגזרה; ושלישית, וחשוב מכל, לישראל – שקיבלה עוד עדות לכך שרוסיה כבר לא מעלימה עין מהתקיפות או מקבלת אותן בהבנה, אלא מתנגדת להן ועלולה בעתיד גם לתרגם את ההתנגדות הזאת לצעדים אקטיביים בשטח.
בגלל רוסיה: מהלכים על בהונות
את הטענה הרוסית על יירוט של רוב הטילים ששיגרו לכאורה מטוסי חיל האוויר צריך לקחת עם יותר מקמצוץ של ספק. סוללות ההגנה האווירית הסורית שיגרו גם הפעם עשרות טילים וסביר אמנם שהיה אחוז מסוים של יירוט, כפי שכבר קרה בעבר, אבל הטענה הגורפת ממוסקבה נובעת מאינטרס רוסי להוכיח כי מערכות הנשק שלהם עליונות על אלה האמריקניות. מדובר במאבק בין-מעצמתי, שישראל היא רק כלי משחק בו וכל האמצעים בו כשרים – גם חלקי אמת.
זה משחק עדין, שישראל נדרשת להלך בו על בהונות, בוודאי בעידן שאחרי הצהרת הנשיא טראמפ על הוצאתם הקרובה של כלל הכוחות האמריקניים מסוריה. מן הסתם תידרש ישראל לפעול גם בעתיד כנגד מהלכי איראן וחיזבאללה, ואולי אפילו בעתיד הקרוב מאוד. סימפטיה עמוקה ממוסקבה כבר לא תהיה כבעבר, אבל חובה להגיע למידה גבוהה של תיאום והבנה, גם כדי למנוע טעויות ובעיקר כדי שלא להיקלע למצב שבו מהלך אופרטיבי של תקיפה הופך לבעיה אסטרטגית.
נראה שזה אפשרי, ושיש עדיין שוליים שמאפשרים לישראל מרחב פעולה – תוך שמירה על מדיניות הפעולה הזהירה והסלקטיבית מאוד שממומשת בחודשים האחרונים.
חיזבאללה ימשיך לאתגר את ישראל
במקביל לעליית המתח בזירה הסורית, ישנה ירידת מתח מסוימת בזירה הלבנונית עם ההגעה לשלבי הסיום של מבצע "מגן צפוני" להשמדת מנהרות החיזבאללה. המנהרה שהושמדה אתמול בגזרה המערבית אותרה כבר לפני כמה ימים, אבל צה"ל לא פרסם זאת. כעת מתמקדת הפעילות באיתור שארית הפרויקט התת-קרקעי של חיזבאללה, ובהשלמת הטיפול בכמה מנהרות שאותרו אך טרם הושמדו.
ההערכה היא שהמבצע כולו יושלם בתוך כשבועיים, ואז יעברו הצדדים לשלב הבא: ישראל, להשלמת המכשול החדש שנבנה לאורך הגבול, וחיזבאללה – למציאת פתרון ליכולת שנשללה ממנו, שאמורה היתה לאפשר לו "לכבוש את הגליל" במלחמה הבאה. בצה"ל משוכנעים שחיזבאללה לא ישוב לכרות מנהרות אבל יחפש אלטרנטיבות שיאתגרו את ישראל לאורך הגבול.
במקביל, יידרש חיזבאללה להכריע אם להאיץ את ביצוע פרויקט דיוק הטילים על אדמת לבנון. החלטה חיובית תעלה בהכרח את המתח בצפון, ועלולה להוביל להתנגשות ישירה בין ישראל לחיזבאללה (אם תחליט ישראל לפעול על אדמת לבנון). ישראל צריכה להגיע לסיטואציה כזאת לא רק במוכנות צבאית מלאה, אלא גם עם לגיטימציה וחופש פעולה בינלאומיים – סיבה נוספת לפעול להסדרת, או לפחות להשתקת, חילוקי הדעות הנמשכים עם מוסקבה.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
