בורסת השמות רותחת: רשימת המפלגות שייאבקו על כל קול

חוששים משאננות וזליגת קולות

הליכוד יוצא למערכת הבחירות הקרובה במצב הטוב ביותר מבין כל המפלגות - וזו בדיוק הבעיה שלו.

מפלגת השלטון ניצבת בראש הסקרים ללא איום ממשי מהאופוזיציה, ונתניהו זוכה לאהדה עצומה בקרב מצביעי הימין והפריפריה. אולם מצבו הטוב של הליכוד עלול להיות בעוכריו, והפחד הגדול של נתניהו הוא מפני שאננות ומזליגת קולות למפלגות ימין אחרות.

גם בתוך הליכוד המצב נפיץ, ועוד לפני הבחירות צפויים להתקיים פריימריז טעונים במיוחד. ח"כים שחוששים למקומם, בתוספת מתמודדים נוספים בעלי פוטנציאל להגיע גבוה - ובהם גדעון סער, דני דנון וניר ברקת - עלולים לגרום למתיחות ולקרעים בתוך המפלגה.

בעיה מרכזית נוספת מבחינתו של נתניהו היא הסוגיה המשפטית. אתמול חזר ואמר השר משה כחלון, אחד השותפים הבכירים בקואליציה, כי ראש ממשלה לא יוכל לכהן בתפקידו במידה שיוגש נגדו כתב אישום. כך שתרחיש שבו נתניהו מנצח אבל לא עומד בראשות הממשלה הבאה - קיים בהחלט.

מהסקרים שערכו שלושת הערוצים, כאן 11, חברת החדשות ועשר עלתה מסקנה דומה: לו הבחירות היו נערכות היום, הליכוד היה מנצח. לפי עשר וכאן, המפלגה היתה זוכה בבחירות היום ב־30 מנדטים, ואילו מנתוני הסקר של חברת החדשות היא היתה מקבלת 29 מנדטים.

שמרנות או פנייה לציבורים חדשים

מצבה של מפלגת הבית היהודי לא פשוט: המפלגה שמייצגת את הציונות הדתית נתונה במשבר זהות, ונקרעת בין הרצון לרצות ולשמר את הצד החרד"לי־שמרני ולדאוג לציונות הדתית ולערכים של דת ומדינה, לבין הרצון של שני ראשיה הדומיננטיים, נפתלי בנט ואיילת שקד, לצאת ממסגרת המפלגה הסקטוריאלית ולהפוך למפלגה לציבור ימני־לאומי־אידיאולוגי רחב יותר.

בחודשים האחרונים מחדדים ראשיה מסר מרכזי, שלפיו הם המצפן של נתניהו וכשהם מאגפים אותו מימין הם מושכים אותו לכיוונם. מהצד השני מרגישים אנשי הציונות הדתית החרד"לים כי המפלגה הולכת לכיוונים ליברליים יותר, ועלולים לחפש בית שנחשב דתי יותר. כך, למשל, בבחירות האחרונות הלכו כמה עשרות אלפי קולות מהבית היהודי למפלגתם של יוני שטבון ואלי ישי.

האתגר המרכזי של הבית היהודי, אם כן, הוא למצוא לעצמה זהות מדויקת, לחדד מסרים ולא להיתפס כ"מפלגה־בת" של הליכוד. למרות הביקורת מהצד החרד"לי, ראשי המפלגה מבקשים לפתוח את השורות גם לחברים שאינם דתיים אך מזוהים עם המפלגה, כמו שקד עצמה. לצורך כך הזכירו במפלגה אפשרות לשריין מקום למועמד דרוזי, וכן העלו שמות כמו אביגדור קהלני. יצוין, כי בראיון ל"ישראל היום" לא דחה בנט גם את הרעיון של חזרתו של ינון מגל לשורות המפלגה.

שלושת הסקרים שפורסמו בערוצי הטלוויזיה מצביעים על כך שנכון לעתה, הבית היהודי יתחזק בכנסת הבאה. לפי נתוני חברת החדשות במנדט אחד, סקר עשר מצביע על עלייה בשני מנדטים וכאן 11 המעודד ביותר: עלייה ל־12 מנדטים.

גרעין תמיכה חזק

את כדור השלג שבסופו של דבר הוביל לבחירות זרק יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, כשהתפטר מהממשלה על רקע התנגדותו ל"אוזלת היד ברצועת עזה". אלא שלא הכל פעל ממש לפי תוכניותיו. ליברמן בנה על פירוק מהיר יותר ועל זעם ציבורי רב יותר, מה שבפועל לא מתרחש בינתיים. שר הביטחון הפורש ראה את הקואליציה משקמת את מצבה אחרי לכתו ומצליחה לייצב את המהלכים הפוליטיים, וכן את אירועי עזה הולכים ומתרחקים מהתודעה הציבורית. האירועים בצפון ולאחר מכן ביו"ש, צמצמו את האפשרות שרצועת עזה תעמוד בראש סדר היום של מערכת הבחירות. 

ליברמן ממשיך ליהנות מגרעין תמיכה חזק של מצביעים שיגרמו לכך שיעבור שוב את אחוז החסימה, וייתכן שאף יהווה לשון מאזניים בהקמת ממשלת ימין נוספת. אם הליכוד לא יתקוף את ישראל ביתנו, כפי שהיה עד כה, ההתמודדות העיקרית של ליברמן תהיה כנראה בעיקר מול הבית היהודי, שינסו להציגו כאיש שמאל וכמי שפירק את מחנה הימין. 

קשה לדעת לאן יכוון ליברמן בממשלה הבאה. שר החוץ הוא כבר היה וגם שר הביטחון, ויהיה מעניין לראות מה יהיו תביעותיו בבוא העת.

מסקרי הבחירות שפורסמו אמש, למפלגת ישראל ביתנו מצפה עבודה רבה. סקר כאן 11 היה הגרוע ביותר מבחינת מפלגתו של אביגדור ליברמן, והצביע על כך שאם הבחירות היו נערכות כעת אז ישראל ביתנו היתה בקושי עוברת את אחוז החסימה.

ירידה וקרבות בצמרת 

ח"כים בסיעת המחנה הציוני אינם מסתירים את דאגתם מתוצאות הסקרים, שמעידים על כך שמפלגתם עלולה לאבד אולי יותר ממחצית מכוחה בבחירות הקרובות.

בשיחות פרטיות מודים חלק נכבד מהם שיו"ר המפלגה נושא בחלק הארי של האחריות למצב שנוצר. "הוא לא מצליח להתרומם ואיננו זוכה לאהדה רבה בציבור ואנחנו משלמים על כך את כל המחיר", אמר אחד מחברי הסיעה.

עד שהתקבלה ההחלטה על הקדמת הבחירות קיוו במפלגה למשהו בלתי צפוי שיביא לשינוי באווירה, אולם ספק אם בימים שנותרו ניתן יהיה לחולל שינוי משמעותי בדעת הקהל. מצב המפלגה הובלט יותר אמש עם פרסום סקרי הבחירות.

מסקנות שלושת סקרי ערוצי הטלוויזיה מצביעות על כך שהמחנה הציוני יאבד לא פחות מ־50% מכוחו. 

כמו כן, משיבי הסקר של כאן 11 הבליטו את היעדר האמון הציבורי בגבאי: 7% בלבד רואים בו את המנהיג המתאים לתפקיד ראש הממשלה.

גם העובדה שהמחנה הציוני מורכב משתי מפלגות, העבודה והתנועה, מקשה את המצב, כאשר הח"כים מהעבודה יודעים שעליהם להתמודד בפריימריז, ואילו עמיתיהם מהתנועה ימונו על ידי ציפי לבני ללא שום צורך בהתמודדות.

פערים גדולים בסקרים

יאיר לפיד חיכה הרבה זמן לרגע שבו יקבל הזדמנות נוספת להתמודדות בבחירות כלליות, אולם דווקא ברגע האמת הוא נתפס בזגזוג שעתיד לפגוע בו ובתדמיתו, רגע לפני ההכרזה הרשמית על פתיחת מערכת הבחירות. לפיד, שדיבר בחודשים האחרונים על הצורך להעביר את חוק הגיוס, עשה השבוע סיבוב פרסה והודיע על התנגדותו לחוק - פחות משעה לפני הודעת ראשי מפלגות הקואליציה כי החליטו לפזר את הכנסת.

ההחלטה על הבחירות והעיתוי - על רקע חוק הגיוס - יקשו על לפיד להעביר את המסר העיקרי שעליו בנה: כניעה לחרדים. ראש הממשלה נתניהו יוכל בקלות להציג מנגד את הגישה שלפיה ההליכה לבחירות קרתה משום שסירב לשנות את חוק הגיוס שלו התנגדו הסיעות החרדיות.

אבל מה שמנסים להציג במערכת הבחירות זה לא תמיד מה שבסופו של דבר מתרחש במציאות, והדינמיקה היא כזו שלא ניתן לחזות בדרך כלל. לכן נראה שהדאגה העיקרית של לפיד תהיה בעיקר ההתרחשות סביב בני גנץ. על פי הסקרים, התמודדותו של הרמטכ"ל לשעבר מרסקת את יש עתיד וחותכת ממנה מחצית מכוחה, ולזה לפיד יהיה חייב למצוא פתרון.

אולם, הסקרים שפורסמו אתמול מצביעים על כך שבהשוואה לכנסת הנוכחית המפלגה תישאר עם אותו הכוח (חברת החדשות) או שתתחזק, לפי משיבי הסקרים של עשר וכאן 11.

חולמים על 10 מנדטים

מפלגת השמאל הסוציאל־דמוקרטית בהנהגתה של ח"כ תמר זנדברג - שנכנסה בקדנציה הנוכחית לנעליה הגדולות של זהבה גלאון - לא הצליחה להטביע חותם ולהשפיע על סדר היום בפרלמנט.

יממה אחת בלבד לפני שהתקבלה ההחלטה על הקדמת הבחירות, קיימה מרצ את כנס הבחירות הראשון שלה. לפי הסקרים תצליח המפלגה, לכל הפחות, לשמור על כוחה גם בכנסת הבאה, אולם עדיין לא ברור מי יהיו הח"כים שייצגו אותה.

האם אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין יתמודדו שוב וינצחו או שצפויות דמויות חדשות? ח"כ אחד שברור כי לא יוכל להתמודד שוב הוא מוסי רז, וזאת בעקבות החלטה שהתקבלה בוועידה ולפיה מי שכיהן כמזכ"ל המפלגה לא יוכל להתמודד על מקום ברשימה לכנסת.

במרצ יקוו שתוצאות סקרי עשר וכאן 11 יתממשו בקלפי, שהרי לפיהם המפלגה מתחזקת בשני מנדטים, מחמישה לשבעה. בד בבד, מסקר עשר עולה כי במידה ובני גנץ יקים מפלגה אז מרצ תעלה לשישה מנדטים.

בניגוד לסקר עשר וכאן 11, סקר של חברת החדשות מצביע על סטטוס־קוו - חמישה מנדטים של מרצ גם בכנסת הבאה.

בכל מצב, ימיה של המפלגה הסוציאל־דמוקרטית הזו כאחת המובילות של השמאל הישראלי, ששיאם היה בשנות ה־90 בכנסת ה־13 עם 12 מנדטים - נראים כחלום רחוק.

בתוך כך, כהונת מרצ האחרונה בממשלת ישראל היתה בזו ה־28, שבה חבריה מילאו שלושה תפקידי שר. הסיעה פרשה מהקואליציה של ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, ב־24 ביוני 2000.

המועמד המסקרן ביותר

אחת הדמויות המסקרנות ביותר במערכת בחירות 2019 היא ללא ספק הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. בשבועות האחרונים החל גנץ לשקוד על הקמת מפלגה בראשותו, והשאלה הגדולה סביבו היא האם בכוונתו לרוץ לבד או להתחבר לאחת המפלגות הקיימות.

היתרון מבחינתו של גנץ בריצה במפלגה עצמאית הוא חופש הפעולה שלו אחרי הבחירות. הוא יוכל להשתלב בתפקיד בכיר בכל קואליציה שתקום וגם למצב את עצמו כמועמד עתידי להנהגה.

עבור נתניהו מדובר בתרחיש האופטימי ביותר - גם כי גנץ מרסק בעיקר את מחנה השמאל, וגם כי רה"מ מרוויח עוד אופציה להרכבת קואליציה ביום שאחרי הבחירות.  

אפשרות נוספת היא הצטרפות למחנה הציוני. אבי גבאי משתוקק לראות את גנץ לצידו אולם תג המחיר עשוי להיות גבוה מכדי שיוכל לשלם על כך. על פניו נראה כי העובדה שמפלגתו של גנץ גדולה מהמחנה הציוני - לפי הסקרים - עשויה לשרת אותו בדרישות מרחיקות לכת במו"מ, כולל דרישה לרוטציה על ראשות המפלגה.  

אפשרות נוספת היא הצטרפות ליש עתיד. יאיר לפיד עשוי להיות המפסיד הגדול במקרה של התמודדות עצמאית של גנץ ולכן הוא צפוי לעשות את מרב המאמצים למנוע זאת. השאלה היא אם יוכל להציע לו יותר מאשר את המקום השני ברשימה - דבר שלא נראה שגנץ יסכים לו.

בסקר של "החדשות" זכתה מפלגה בראשותו של גנץ ל־16 מנדטים.

בסיס מפלגתי חזק

למרות הסקרים, ולמרות כתב אישום שמרחף מעל יו"ר המפלגה - באופן כמעט מפתיע נמצאת ש"ס בתקופה הטובה ביותר שלה בחמש השנים האחרונות, מאז נפטר הרב עובדיה יוסף.

בשנה האחרונה זוכה ש"ס להתרוממות רוח ששיאה בבחירות לרשויות המקומיות, שם הגדילה ש"ס את כוחה. הבעיה של ש"ס מעל הכל היא מצבו המשפטי של דרעי. עם זאת, הליך משפטי לא יפגע בתמיכה מהבסיס המפלגתי שלו, שרואה בכך רדיפה נוספת נגדו. 

אלי ישי הודיע אתמול שירוץ שוב עם מפלגתו "יחד". 

נכון לשלב זה עדיין אין לאלי ישי חיבורים עם גורמים נוספים בעלי כוח אלקטורלי. גם הדיבורים מהבחירות מהעבר הרחוק על שילובו ברשימת ש"ס כבר אינם רלוונטיים בשל התנגדותו העזה של יו"ר ש"ס אריה דרעי. 

בחודשים האחרונים הצליח דרעי לנטרל לא מעט כיסי התנגדות למפלגה ועל כן קשה יהיה יותר לאלי ישי לגבש תומכים למפלגתו. על פי סקר חברת החדשות תקבל ש"ס רק 5 מנדטים.

חרדים לאחדות

אצל החרדים האשכנזים אין, כביכול, תזוזות גדולות יותר מדי במנדטים. המלחמה שלהם בבחירות היא כנגד שאננות ואחוזי הצבעה נמוכים במגזר החרדי, או לחלופין פילוגים ועימותים, שגורמים לתחושת מיאוס ברחוב החרדי.

ראשי המפלגה, ליצמן וגפני, עשו קדנציה מצוינת בבריאות ובכספים, ועם ח"כים נוספים, כמו מקלב ואשר, זוכים בשנים האחרונות לפופולריות שלא זכו לה מעולם. למרות זאת, קשה לתרגם את הפופולריות למנדטים. גם במפלגה יודעים שחילונים מתקשים לשים מאחורי הפרגוד את הפתק "ג".

המפלגה סובלת מקרעים פנימיים קשים בין שתי הסיעות המרכיבות אותה - דגל התורה בראשות גפני ואגודת ישראל בראשות ליצמן. הקרעים הגיעו לשיא בבחירות המוניציפליות, שבהן תמכו הליטאים במשה ליאון ולא במועמד החרדי של אגודת ישראל - יוסי דייטש. שיא נוסף היה סביב סוגיית חוק הגיוס, שגם הציפה מחלוקת בין הצדדים. 

אמש, בסקר של "החדשות" כשבני גנץ רץ קיבלה יהדות התורה 7 מנדטים.

תלויה בחסדי המצב הכלכלי 

יו"ר כולנו, השר משה כחלון, יוצא למערכת הבחירות עם חששות כבדים באשר לעתידו. למרות שבכל הסקרים עוברת מפלגתו את אחוז החסימה, סימני השאלה סביב המצב הכלכלי עלולים לחסל את המפלגה שכל תכליתה היא כלכלת ישראל. 

כחלון ניסה להקדים את הבחירות לפני שהמצב הכלכלי יחריף, אולם הימשכות הקואליציה הביאה למצב שבו המשק עומד תחת אווירה של התייקרויות, הן במוצרי הצריכה והן במחירי הדיור. כל זאת, כשגם המצב בארה"ב לוט בערפל מבחינה כלכלית עם השלכה אפשרית ישירה על המצב בארץ. המתחרים הגדולים שלו בתחום הם אורלי לוי, שתעמוד ככל הנראה בראשות מפלגה עצמאית, וכן שותפו לשעבר בכולנו, אבי גבאי, העומד היום בראשות המחנה הציוני. כחלון מתמודד על תפקיד שר אוצר לקדנציה נוספת, וזו בדיוק המשבצת שעליה מתמודדת לוי. על פניו, ניצחון שלה יכול לגרום לו לאבד את התפקיד בקואליציה הבאה.

רשימת כולנו הבאה לא תהיה דומה לנוכחית. יואב גלנט צפוי להודיע על מעבר לליכוד, מייקל אורן צפוי לעזוב וגם שמה של רחל עזריה עלה כמי שלא תפקוד את רשימת כולנו בכנסת הבאה. בסקר של חברת החדשות אמש קיבלה כולנו 5 מנדטים. אם הבחירות היו נערכות היום, לפי ערוץ עשר כולנו היתה מקבלת 6 מנדטים. בסקר של כאן 11 כולנו היתה מקבלת גם כן 6 מנדטים. 

כמו כן, בשאלת מיהו המנהיג המתאים ביותר לדעתך? קיבל כחלון 6% מהקולות.

מחפש חיבורים חדשים

זמן קצר לאחר שהתפטר מתפקיד שר הביטחון, הודיע משה (בוגי) יעלון כי החליט לסיים את חברותו במפלגת הליכוד, התחנה הפוליטית הראשונה שלו מאז שפשט את מדי הרמטכ"ל, וכי פניו מועדות להקמת מסגרת פוליטית חדשה. מאז ועד היום לא הצליח יעלון למצב את עצמו בציבוריות הישראלית כבעל משקל אלקטורלי, כשמפלגה בראשותו לא עוברת את אחוז החסימה.

אף על פי שיעלון נערך לבחירות כבר זמן רב מחוץ למערכת הפוליטית שממנה נפלט, הקדמת הבחירות תופסת אותו לא מוכן. מפלגתו החדשה לא הוקמה עדיין, ונראה שהאופציה היחידה שלו היא לחבור למסגרת פוליטית קיימת, כמו המחנה הציוני או יש עתיד, אם כי עד כה הוא נתפס כבעל עמדות ימניות, המשויך דווקא למחנה הלאומי. 

מי שהפתיע לאחרונה בהקשר של יעלון הוא דווקא שר הביטחון וראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, שהזכיר את שמו כמי שיכול לחבור למחנה גדול שאולי יוקם בשמאל ויכלול את המחנה הציוני, ברק, בני גנץ, יעלון ואורלי לוי־אבקסיס.

אתמול דווח כי תא"ל (במיל') גל הירש, שהיה מועמד בפעם הקודמת לתפקיד מפכ"ל המשטרה, עשוי להשתלב ברשימתו של יעלון במסגרת מפלגתו החדשה. מקורביו של יעלון התייחסו לדיווח ואמרו כי "גל אדם ראוי ומצויין אבל אנחנו נפרסם את רשימת המועמדים באופן מסודר בקרוב. לא יכולים להתייחס לשם ספציפי". מצד מקורביו של הירש נמסרה הכחשה גורפת לדיווח.

שם מפלגה חדש־ישן: "גשר"

במהלך הקדנציה הנוכחית עזבה אורלי לוי־אבקסיס את רשימת ישראל ביתנו, ובחודשים הקרובים היא תנסה בכל כוחה להפוך להפתעת הבחירות. זו לא תהיה משימה קלה.

בכל הסקרים האחרונים עוברת לוי את אחוז החסימה, דבר חשוב שמפגין יציבות, אם כי מפלגתה אינה גדולה ועלולה ליפול ברגע אחד לא נכון או בשל טעות אסטרטגית. לפי שעה נראה כי הנסיכה מבית שאן לא מתכוונת להתחבר עם מפלגה קיימת אלא לרוץ לבד, אם כי דברים כאלה עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות ולמצב בסקרים. אמש פרסמה ששם מפלגתה יהיה "גשר".

לוי־אבקסיס הצליחה למצב את עצמה בשנים האחרונות כפעילה חברתית מרכזית בכנסת ובעלת אג'נדה כלכלית מובהקת. מבחינת פוטנציאל המנדטים, לוי פוגעת בעיקר בכולנו בראשות משה כחלון, מפלגה חברתית נוספת שתתמודד בבחירות הנוכחיות, ונראה כי היא מסמנת בעיקר את תפקיד שרת האוצר - אותו תפקיד שמייעד לעצמו כחלון גם בפעם הבאה. לוי־אבקסיס הצליחה ליצור תחושה כי היא לא שייכת לימין ולא לשמאל, מה שעשוי לגרום למצביעים מכל המחנות לתמוך בה בשל עמדותיה הכלכליות ועשייתה המרובה בתחום.

אמש קיבלה הרשימה 4 מנדטים בסקרי "החדשות" ו"כאן", ו־8 מנדטים בסקר ערוץ עשר.

מתכננים "מפץ ימני"

עוצמה יהודית החלה את היערכותה לבחירות אפשריות כבר לפני כמה חודשים. במפלגה הלכו על גיוס המונים שהכניס 820 אלף שקלים, והוקם מטה בחירות שבראשו עומד פעיל הימין ויו"ר להב"ה בנצי גופשטיין, שירכז את כל פעילות השטח.

כרגע עדיין לא ברור מי השמות שיאיישו את רשימת המפלגה, כשעל הפרק עומדים המועמדים המוכרים עו"ד איתמר בן־גביר, מיכאל בן־ארי וברוך מרזל. במפלגה מדברים גם על הוספת מועמדים שיסייעו ליצור את מה שהם מכנים "מפץ ימני".

לדברי גורמים במפלגה, התחושה שמתקבלת מהשטח היא צימאון ל"ימין אמיתי", ולאלטרנטיבה לממשלה הנוכחית ולהתנהלותה בעזה. "ברור שצריכה להיות ממשלה שגוררת את הכנסת ימינה, ובמקום דיבורים מעשים", אומרים במפלגה שנמצאת על גבול אחוז החסימה. שם מקווים גם כי אכזבה מהנעשה בדרום ומליברמן תוביל לכך שיצליחו להפתיע.

מנסים לשמור על אחדות

הסיעה המורכבת מארבע מפלגות שונות - חד"ש, רע"מ, בל"ד ותע"ל - תרוץ גם בבחירות הבאות ברשימה משותפת. למרות לא מעט חילוקי דעות בין הסיעות בנושאים שונים, מצליחים חבריה לנהל את הוויכוחים (לעיתים הסוערים למדי) ביניהם מאחורי דלתות סגורות ולקדם אג'נדות. כך, בשל הופעתם ברשימה משותפת זכו חבריה לראשות ועדה בכנסת (הוועדה למעמד האישה) וכן לנציג בוועדת האתיקה.

בשיחות אישיות מסתייגים לא מעט ח"כים מחד"ש מההתנהגות ומההתבטאויות של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי, אבל הם לא מצליחים לקרוא אותם לסדר. כמו כן, הרשימה המשותפת ספגה מכה קשה בהעמדתו לדין ובהרשעתו של ח"כ לשעבר באסל גטאס (שניסה להחדיר מכשירי טלפון סלולריים לתאו של אסיר ביטחוני בכלא). 

ח"כ דב חנין, היהודי היחיד ברשימה, זוכה בניגוד למרבית חבריו לשיתוף פעולה עם ח"כים מכל הסיעות, וכבר הספיק לחוקק יותר ממאה חוקים. ח"כ אחמד טיבי, מהנציגים הוותיקים של הרשימות הערביות בכנסת, הוא מהבודדים מתוכם שיוזם ומקדם הצעות חוק שיטיבו עם כל הציבור ולא רק הציבור הערבי, כמו החוק שחוקק לפיצויים שזכאים ישראלים שטסים לחו"ל וחל עיכוב ממושך בשעת הטיסה.

אמש קיבלה הרשימה 12 מנדטים בסקרים של "החדשות" וערוץ עשר ו־13 מנדטים בסקר של ערוץ כאן 11.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו