בתום דיון סוער וקולני, מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק גירוש משפחות מפגעים על רקע לאומני של חבר הכנסת מוטי יוגב, ברוב של 69 בעד מול 38 מתנגדים. הקואליציה זכתה לתמיכת ח"כים מסיעות יש עתיד וישראל ביתנו.
ההצעה מבקשת לקבוע שבמקרים בהם נתן מפקד צבאי צו המורה על הרחקה ממקום מגורים או על העברה למקום חלופי לקרובי משפחה של אדם שהרג או ניסה להרוג על רקע לאומי וכן לקרובי משפחה שעודדו או שלא מנעו מעשים אלו, הצו יבוצע בתוך שבעה ימים מיום שניתן.
בדברי ההסבר נכתב: "ההרתעה היא אבן יסוד בביטחון ישראל כדרך להצלת חיים ושמירה על החוק והסדר. הצעד המתבקש בהצעת חוק זו הוכח כמרתיע, מצמצם את הפיגועים הבאים, ובכך מציל חיים. בגירוש מיידי של משפחת המחבל הרוצח יש הרתעה והיא מצילת חיים. אך כשההליך המשפטי נמשך שבועות וחודשים, ההרתעה אובדת. בגירוש מאוחר אין הרתעה, אלא רק גרימת כעס והתססה בקרב בני המקום והסביבה".
יוזם ההצעה ח"כ מוטי יוגב נימק את חשיבותה: "זהו חוק מוסרי ממדרגה ראשונה שבא לתת כלי מרציע בידי מערכת הביטחון ומדינת ישראל - כלי שנועד להציל חיים. חובתה הבסיסית של כל ממשלה בישראל היא להגן על חיי אזרחיה. האם יש כאן מישהו באולם הזה שחושב שההרתעה הישראלית נמצאת במצב טוב? האם מישהו יכול להסתכל על המשפחות השכולות בעיניים, ולומר שבשנה האחרונה עשינו כל מה שביכולתנו כדי שלא יצטרפו אליהן עוד משפחות? יש כאלה שקוראים לחוקים האלה פופוליסטיים. ואני שואל: ממתי חוקים שנועדו להציל חיים הם פופוליסטיים? המשפחות השכולות, כמו גם הקורבנות הבאים, לא עלינו, צריכים להיות בעיניו של כל חבר וחברת כנסת בזמן הדיון על החוק הזה.
"מניסיוני למדתי שאם מבצעים את הצעדים הללו בזמן, בצורה מלאה, מהירה ויעילה, הם גורמים לאבות ולאימהות של המחבלים להסגיר את ילדיהם, מחשש שביתם ייהרס והם עצמם ייפגעו. בדקתי את זה גם מול גורמי מקצוע, והם אכן טוענים שהכלים הללו יעילים ועוזרים ויכולים למנוע את הרצח הבא".
השר יריב לוין השיב בשם הממשלה: "אנחנו נמצאים בעיצומו של מאבק קשה ומתמיד בטרור ואם בעבר ההתמודדות הייתה בעיקרה מול טרור מאורגן של פעולות מתוכננות, הרי שהטרור הולך ולובש צורות שונות כשהביטוי הכי בולט לשינוי הזה הוא הוא מה שמכונה טרור יחידים. אין ספק שהיכולת להיאבק בטרור איננה תלויה אך ורק ביכולת לאתר באופן מודיעי פעולות מתוכננות מראש. לסביבתו של אותו מחבל יש תרומה מכרעת ומרכזית ליכולת להביא למצב שבו המחבל לוקח רעיון ומוציא אותו לפועל. ההשפעה הסביבתית הזו היא דרמטית ומתמשכת. אין ספק שאם נצליח לעקור את ההשפעה הסביבתית או לפחות לצמצם אנחנו באופן ישיר נייצר הפחתה של פעולות הטרור האלה.
"אין ספק שהכלי של גירוש משפחות כאשר מדובר במשפחות שמעודדות את הטרוריסט, נותנות לו גיבוי, מהללות אותו ומשבחות אותו, אם למשפחות האלה יהיה ברור שיש מחיר אישי כבד שהן ישלמו, יש סיכוי שאנחנו נשנה את המשוואה. היום למשפחות המחבלים יש רק מערכת תמריצים וכנגד זה לא עומדת שום הרתעה".
לוין התייחס לטענות שהחוק איננו חוקתי וצפוי להיפסל בבג"צ ואמר: "מערכת המשפט שלנו כשלה כשל גדול מאוד בכלים שלנו להתמודד עם הטרור. לצערי הרב מטילים עלינו פעם אחר פעם כבלים משפטיים עד למצב שמי שתומך בטרוריסטים ומעודד אותם יושב בכנסת הזו מקבל מימון מכספי משלם המיסים, זו מערכת המשפט שלנו."
ח"כ שלי יחימוביץ' התנגדה: "זה ימין? לחזק את החמאס ולהחליש את הרש"פ, לשמן את החמאס, להעצים את כוחו ולפגוע ברש"פ שבדקות האלה בכירי הרשות וכוחות הביטחון שלנו מטקסים עצה איך למנוע פיגועים. כל זרועות הביטחון אומרים לא להעביר את החוקים האלה וגם היועמ"ש אומר שאלה חוקים לא חוקתיים שהם נגד החוק הבין לאומי שיכולים להקים עלינו את בית הדין הבין לאומי בהאג. והדבר הכי אבסורדי זה שראש הממשלה בכלל לא רוצה את החוקים האלה. קואליציה שלמה מיישמת את תוצאות הלחץ של הגורמים הקיצוניים של סמוטריץ' ויוגב."
השר נפתלי בנט הגיב לאחר אישור ההצעה: "ההצבעה היום על חוק גירוש מחבלים היא בחירה בין לשחרר את ידי חיילי צה"ל האזורים לבין למצוא חן בעיני כמה משפטנים חיוורים באירופה".
במהלך הדיון הוצאו מהמליאה חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, אחמד טיבי ומסעוד גנאים לאחר שנקראו לסדר שלוש פעמים בעקבות קריאות ביניים חוזרות.
פורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות ונפגעי פעולות האיבה ותנועת "אם תרצו", שקידמו את הצעת החוק הגיבו: "זהו צעד ראשון משמעותי בקידומה של חבילת ההרתעה נגד הטרור. אנו מצפים מכלל חברי הכנסת, הן מימין והן משמאל לתמוך בחוק חשוב זה, שישמש כאמצעי הרתעה חשוב נגד המחבלים ובני משפחותיהם. מטרתנו היא למנוע את הפיגוע הבא ואת המשפחה השכולה הבאה. אנו מקווים כי קידום החוק לאלתר והשלמתו בשלוש קריאות אכן יוביל לכך. כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו".
בהמשך, מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית, את חוק ההסדרה מספר 2, שגם לו התנגד היועמ"ש מנדלביט. החוק שיזם ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי, שאמור להסדיר את מעמדם של מאחזים ביו"ש, אושר ברוב של 61 ח"כים בעד מול 47 נגד.
כזכור, היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט הביע את הסתייגותו משתי הצעות החוק. על החוק לגירוש משפחות המחבלים אמר מנדלבליט כי יש בעייתיות במתווה שאושר השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה. על כך זכה היועמ"ש לביקורת חריפה מצד גורמים בממשלה. עמדתו של היועמ"ש ביחס להצעת החוק, כפי שהוצגה לפני שרי הממשלה, היא כי הסמכות שמוצעת עתה פוגעת פגיעה קשה בחירותם ובקניינם של בני המשפחה המיועדים לגירוש, וזאת בגין מעשה של בן משפחה אחר וללא הוכחת מסוכנות מהם עצמם. לכן, קיימת מניעה חוקתית מקידום החקיקה המוצעת. כמו כן, ההצעה מעוררת קשיים משמעותיים במישור הבינלאומי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
