ב-2005 היה נראה שאי אפשר להתחמק מדניאל סלומון. אלבומו "רבות הדרכים" הגיע למעמד של אלבום זהב, ולהיטים מתוכו התנגנו בלי סוף ברדיו. מי שהחל את דרכו כקלידן של להקת התעויוט - להקת הליווי של אביב גפן - הפך לכוכב בזכות עצמו ולמאסטר של שירי אהבה ישראליים. מאז הוציא סלומון עוד שני אלבומים, אחד ב-2007 ואחד ב-2010, אבל שניהם לא הצליחו לשחזר את ההישג של "רבות הדרכים". עכשיו, אחרי שנתיים של שתיקה, מוציא סלומון סינגל חדש. הפעם הוא לא מוציא אלבום, רק סינגל ששמו "כולם רוצים לשמוח", שאחריו אולי יבואו שירים נוספים. "אנחנו כבר לא חיים במציאות של אלבומים, למעט יחידים שיכולים להרשות לעצמם להוציא אלבומים", אומר סלומון. "צריך לדעת שזאת המציאות וצריך לחבק אותה ולנצל את הטוב שבה, ויש גם הרבה טוב. אפשר להגיע לקהלים גדולים יותר, הקשר עם הקהל הוא ישיר ואתה יכול לשמוע את השיר במהירות הקלקה. "קצת עצוב לוותר על עבודה של אלבום שלם, שהיא קצת כמו עבודה על סרט קולנוע, אבל יש בזה גם משהו טוב. האלבום הוא כבר לא מטרה. "התחלתי כמוסיקאי שמוציא אלבומים, ועכשיו אני מוצא שמוסיקה היא חינמית לחלוטין וקשה מאוד למכור אותה. מה גם שמהירות הדפדוף שבה מחליקים את האצבע על המסך היא כזאת שלא מאפשרת לאנשים להקשיב לשיר מההתחלה עד הסוף. האינטרנט הוא כלי מבורך שיצר מהפכה היסטורית, אבל אני לא יכול להתעלם מהעובדה שהוא קיצר את הסבלנות של כל מי שאני מכיר בחצי". למה בעצם עברו שנתיים מאז הסינגל האחרון שהוצאת? "עצרתי קצת כדי לחוות את החיים ולספוג את הדברים. כתבתי הרבה מאוד בשנתיים האחרונות, דברים שנמצאים אצלי על השולחן, ומתישהו אתה עושה את ההחלטה להוציא את זה החוצה. זה תהליך שדורש זמן". מבחינה מוסיקלית, השיר הזה קצבי יותר ממה שהיינו רגילים לשמוע ממך עד היום. "אני חושב שאחד הדברים העיקריים בלהיות אמן, בייחוד במוסיקה, הוא ההתפתחות האישית והחיפוש המתמיד. אני תמיד רוצה שהדבר הבא שלי יהיה אחר ממה שכבר עשיתי". בגלל זה זנחת את נושא האהבה לטובת נושאים אחרים בכתיבה? "אני חייב לומר שלא כל השירים שלי מתעסקים באהבה. אלה שהצליחו מאוד התעסקו בזה, אז נוצרה תחושה שאני מתעסק רק באהבה. מי שהאזין לשירים שלי יודע שהתעסקתי בהרבה דברים דוגמת פחדים, בדידות ונבכי הנפש". אז יהיה שיר אהבה בקרוב? "כן, זה בכל זאת אני. יהיה שיר אהבה מהזווית שאני רואה את זה היום. תהיה גם התעסקות ברגש הפנימי הזה".
