מליאת האקדמיה ללשון העברית התכנסה היום (רביעי) לישיבת חירום, בעקבות הפרסום על כוונת האוניברסיטה העברית לקיים את כל מסלולי הלימודים הסדירים בתואר השני והשלישי בשפה האנגלית.
פרופ' משה בר־אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, אמר בפתיחת הישיבה כי האקדמיה ללשון העברית קוראת להנהגת האוניברסיטה העברית להימנע מפגיעה בלשון העברית ולקיים את ההוראה לכל מסלולי התארים בעברית.
בר־אשר הדגיש כי אין בקריאה זו כדי להתכחש לצורך בלימוד מוגבר של השפה האנגלית לתלמידים וסטודנטים באשר הם כדי להכשירם להשתלבות בעולם המחקר הבין־לאומי. עם זה המעבר להוראה באנגלית בתארים המתקדמים יזלוג במהירות כלפי מטה ויחלחל עד לבתי הספר התיכוניים ובהמשך לבתי הספר היסודיים – שיבקשו להכין את תלמידיהם ללימודים באוניברסיטאות.
פרופ' בר־אשר העלה על נס את החלטתם של מקימי האוניברסיטה העברית לפני כמעט מאה שנה ששפת ההוראה תהיה עברית. החלטה זו של העילית המדעית והאינטלקטואלית היא שקיבעה את התבססותה של העברית כשפת היישוב העברי ולימים כשפת מדינת ישראל.
בהודעה שפורסמה בדף הפייסבוק של האקדמיה נאמר: "אנחנו מצֵירים מאוד שמאה שנים לאחר מלחמת השפות שוב יש מי שמעדיף לשון אחרת להוראה במוסדות להשכלה גבוהה, ומבלי דעת גורר את מערכת החינוך כולה – לאמץ את האנגלית כלשון ההוראה ומעודד פגיעה במעמד העברית והחלשת השימוש בה. לפני כמאה ועשרים שנים החלה העברית לשוב לחיים מלאים בראש ובראשונה בזכות העובדה שבכל מוסדות החינוך בארץ – בגני הילדים, בבתי הספר, בסמינרים למורים, בטכניון בחיפה, ובהמשך גם באוניברסיטה העברית בירושלים – קיבלו עליהם המורים והתלמידים לדבר עברית, ללמד וללמוד בעברית. העברית המודרנית מוכשרת לשמש בכל תחומי החיים ולכל הצרכים, גם למחקר ולהוראת המדעים, בלי יוצא מן הכלל. אנחנו קוראים להנהלת האוניברסיטה העברית לחזור בה מן הכוונות להוראה באנגלית, ולכל הסטודנטים לעמוד על זכותם הטבעית לדבר עברית בכל השיעורים ולכתוב עבודות בעברית ולא בלשונות אחרות".
בדיון החירום התבטאו חברים נוספים של האקדמיה, רבים מהם חוקרים המלמדים בעצמם באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטאות אחרות ברחבי הארץ. הסופרת גיל הר־אבן אמרה: "תלמידים שילמדו ויכתבו באנגלית לא יהיו דו־לשוניים, אלא עילגים בשתי השפות. אדם אינו יכול ליצור דברים משמעותיים ומקוריים אלא בשפה שבה הוא שולט שליטה מלאה".
חוקרת הלשון פרופ' יהודית הנשקה הזהירה מפני הדרתן של השכבות הבינוניות והפריפריה מהלימודים האקדמיים בשל קשיים בשליטה באנגלית. דוברים אחדים הביעו חשש מהתנתקותו של העולם האקדמי מן החברה הישראלית, ואחרים הזהירו שמהלך כזה יוביל לפגיעה אנושה במעמדה של העברית ואף בהמשכיותה במדינת ישראל.
רוב המשתתפים בדיון הדגישו שהם מכירים בחשיבותה של השפה האנגלית בעולם האקדמי ובצורך לפרסם מאמרים ומחקרים באנגלית. עם זה יש לשמור מכל משמר על ההישגים שהשיגה העברית במאה ועשרים השנים האחרונות בכל התחומים וגם בעולם האקדמי. עוד נאמר שטוב יהיה אם גם אישים אחרים מן העולם האקדמי יצטרפו לקריאה לשימור ההוראה בעברית בכל הפקולטאות ובכל התארים.
תגובת האוניברסיטה העברית:
"התגובה של האקדמיה ללשון העברית תמוהה בעינינו וראוי היה שאחרי מספר דיונים תקשורתיים הדברים יוצגו בצורה נכונה. האוניברסיטה העברית לא קיבלה החלטה גורפת לעבור ללימודי השפה האנגלית באף אחד מהתארים - ראשון, שני ושלישי. רחוק מכך. האוניברסיטה העברית ממשיכה להיות מחויבת להוראה, למחקר ולפעילות ציבורית בעברית.
"הנהלת האוניברסיטה פועלת לקידום המעמד הבינלאומי של האוניברסיטה והמדע הישראלי בכללותו, גם באמצעות הגדלת מספר הסטודנטים הבינלאומיים והגדלת קליטת חוקרים מובילים מחו"ל.
"כל הלימודים לתואר ראשון באוניברסיטה העברית ממשיכים להיות בשפה העברית, בשילוב מקבצי שיעורים הנלמדים בשפה האנגלית עבור הסטודנטים הבינלאומיים במסגרת התוכנית לחילופי סטודנטים.
"בתואר שני, במדעים העיוניים, ככלל התוכניות ממשיכות להילמד בשפה העברית ובמקביל מתקיימות תכניות לימודים באנגלית עבור הסטודנטים הבינלאומיים. בתחום המדעים הניסויים, לימודי התואר השני בחלק מן התחומים, ובכלל זה בחקלאות, עתידים להילמד בשפה האנגלית, לאור השתתפות רבה של סטודנטים בינלאומיים בלימודים אלו. בשאר תחומי המדעים הניסויים, נוכחות של סטודנט/ית בינלאומי בשיעור/בקורס תשנה את שפת ההוראה לאנגלית.
"מהלך זה צפוי לקדם את מעמדה הבינלאומי של האוניברסיטה ולשמר את מעמדה המוביל בישראל ובעולם. לצד היותנו מוסד פתוח לעולם, אנחנו נקדם ונחזק את הלימוד והמחקר של השפה העברית ותחומי הלמידה השייכים אליה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
