לכאורה אין שום חידוש ביצירה החדשה של ברק היימן, "UPLOAD", אבל רק לכאורה, כמובן. כי מה שמתחיל כתוכן שיווקי ברמה גבוהה עבור הקונצרן יו-טיוב, מזכיר אחד לאחד את "מחוברים" ומתחיל כמו עוד סרט של האחים היימן (השוט הראשון, איך לא, עוסק במצעד הגאווה) - הופך בסופו של דבר לטלוויזיה ראויה וטובה למדי, על אף כל מה שנכתב כאן בשתי השורות הראשונות. היצירה מצליחה לעשות מניפולציה יפה על הצופה, שיודע מראש לזהות את הדמויות שיקבל: הדתייה שמחפשת מפלט מחייה האפורים, נציג של קהילת הלהט"ב עם אמו, ערבייה ש"לא נראית ערבייה" וזמר אתיופי מצליח במושגים מקומיים.
מימין: חן כלפון, הנא זיאד, "סוזי בום", ברק הימן ומוטי טקה // צילום: תומר פולטין
זה שחוק, כבר אמרנו, אבל זה באמת עובד. כי בסופו של דבר אלו הדמויות והאופן שבו ניתן ללוות אותן. התחקיר היה גם ככה קל למדי, ובמאי מיומן יידע להפיק מרגליות מהסיטואציות הללו, והיימן עושה עבודה טובה עם החומרים שמוגשים לו על מגש של כסף.
"ארבעה כוכבי רשת ("יוטיוברים") ישראלים, מקצוות שונים של החברה הישראלית", תוארה הסדרה על ידי אנשי התאגיד, בצורה השחוקה ביותר שאפשר. אבל הבשורה היא כמובן כניסתה העדינה אך הנחושה של יוטיוב לטלוויזיה שלנו. זהו צעד ראשון, יש שיגידו כמעט היסטורי, בדרך לשינוי הדרסטי שעומד לעבור על המסך שלנו.
הוא לא צריך את גלגלצ, יש לו את יוטיוב. מוטי טקה // צילום: מתוך "UPLOAD", כאן דיגיטל
הדור הצעיר לא צריך את גלגלצ או קשת כדי להגיע למוטי טקה, הזמר המצליח ביותר שידעה הקהילה האתיופית בישראל ומוצג בסדרה. יש לו את יוטיוב. במובן הזה, הסדרה מצליחה להעביר במדויק את האווירה ה"טיוברית". וזה מוזר, כי אם יש משהו שיוטיוב מייתר, זה קודם כל ערוץ כמו התאגיד והשידור הציבורי. יוטיוב הוא אמצעי המאפשר גישה לכולם, לא מתעקש על מסחריות, אבל לעומת זאת לא זקוק למסים שלנו כדי להצדיק את קיומו.
"UPLOAD", כאן, ראשון, 21:10
• מי בא לאכול את ישראל אוגלבו?
• קרדשיאן: "הייתי מסוממת לגמרי"
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
