השבוע בישרה לי בפייסבוק תושבת היישוב מכמנים, שנמצא ליד כרמיאל, שהמועצה המקומית החליטה לקרוא לאחד הרחובות ביישוב בשם "להקת תיסלם". הגברת בלה הצדיקה לא הסתפקה במידע, וגם שלחה לי תמונה של שלט הרחוב.
התגובה הטבעית שלי היתה לבדוק שאין בחדר מצלמה נסתרת או ריח של סיגר, שיסגיר את יגאל שילון. אבל בחינה מדוקדקת של הדברים הבהירה שמדובר בעניין אמיתי לגמרי.
אני מודה שהתמונה מילאה אותי בגאווה, ומייד שיתפתי במידע את חבריי ללהקה, שהודיעו כל אחד בדרכו שזו העת לפרוש. אחרי שכבר היינו להקת השנה, זכינו בשיר השנה ואף הוענק לנו תו חביבי הנוער לשנת 1981 - רחוב על שמנו הוא בהחלט פסגת השאיפות, אם לא מביאים בחשבון את פרס ישראל ופרס נובל לפיזיקה.
חיפשתי מייד את הרחוב בווייז ובגוגל מפות, כדי לדעת היכן הוא ממוקם וכמה זמן ייקח לי להגיע לשם, אבל גיליתי שניאלץ להסתפק בנוכחות באפליקציות כמו אפל מיוזיק וספוטיפיי, כי באפליקציות המפות עדיין לא עודכנו על שינוי שמו של הרחוב.
• • •
רחוב הוא סמל לכך שהשארת איזשהו חותם בעולם. לא במקרה רחובות קרויים על שם מנהיגים, ממציאים והוגי דעות - ובזכות ראש עיריית אור יהודה לשעבר, שהגה את רחוב "באלי" - גם על שם מאהבות של ראשי ערים (אבל זה מקרה חריג שאינו מעיד על הכלל או מפחית מחשיבות האירוע. אלא אם כן אגלה שאחד מחברי הלהקה היה המאהב של מישהי מהוועד של מכמנים).
ההחלטה לקבוע את שמנו על שלט של רחוב לא נעשתה בתיאום איתנו. לא הוזמַנו להנחת אבן הפינה, לגזירת סרט או לכל טקס אחר (כדי להתאים אותו לאופי הלהקה, אני ממליץ על טקס שבירת גיטרה). אבל אני שומר על אופטימיות ומאמין בסתר ליבי שלא ירחק היום ונקבל הזמנה לטקס צנוע, שאליו נגיע עם המשפחות ועם צוות של גיא פינס.
בתמונת השלט הבחנתי שהרחוב שלנו גובל ברחוב "זמר עברי". נכון שבאופן רשמי גם אנחנו נכללים בהגדרה של זמר עברי, אבל אני מודה שבסתר ליבי קיוויתי שהרחוב השכן יהיה מזוהה יותר עם רוק ישראלי ופחות עם שירה בציבור. למשל - רחוב פורטיס, רחוב ברי סחרוף, רחוב אהוד בנאי (ייתכן שבעתיד יקימו עיר חדשה, "קריית בנאי", שבה כל הרחובות ייקראו על שם בני המשפחה המפורסמים) או רחוב מוניקה סקס, אם כי עשוי להיות קצת מביך להגיד למישהו ששואל אותך איך מגיעים לאנשהו "תיכנס במוניקה סקס".
כמובן, לא תמיד קיימת התאמה בין הלוקיישן לבין הדמות שעל שמה הוא נקרא. דוד בן־גוריון לא ממש מזוהה עם טיסות לחו"ל וקניות בדיוטי פרי; לביאליק, שעל שמו נקרא בית הספר החשוב לילדי עובדים זרים, לא היתה זיקה מיוחדת לפיליפינים או לאריתריאים; ואם הרצל היה באמת מחובר לרחוב הפקוק שנקרא על שמו בתל אביב, הוא היה מעדכן את המשפט המפורסם ל"אם תרצו למצוא חניה - זו אגדה".
כמו כל כפוי טובה שלא יודע להגיד תודה ולהסתפק במה שיש לו, אני כבר חושב על הצעד הבא ועל כיבושים נוספים מחוץ למכמנים. הרי יש עוד ערים מכובדות בישראל, וגם שם אפשר וראוי לקרוא רחובות על שם הלהקה. הבעיה היא שכדי שיקראו על שמך רחוב בלב העיר, זה צריך לבוא על חשבון מישהו אחר.
לכן עדיף למצוא רחובות שהשם שלהם לא נהנה מלובי חזק מדי. המועמדים הראשונים הם רחובות שלא קרויים על שם אדם ספציפי - נגיד, רחוב הירקון, קיבוץ גלויות, רחוב המסגר (לא נראה לי שאיגוד המסגרים ייצא למלחמה) או דרך השלום (לא נראה לי שמישהו יתנגד, חוץ מהמעריצים של פאר טסי).
אם בתחום הרחובות המצב קצת צפוף, אני מוכן להתפשר גם על תחומי הנצחה אחרים - שדה תעופה, אצטדיון, בית חולים, בית ספר או סתם דוכן פיס או שירותים כימיים. אפשר לנסות להתאים את השם לאופי המוסד - למשל, "גינת חצבים פורחים", אם כי כדאי להיזהר מצירופים כמו "בית הדיור המוגן רדיו חזק" או "בית החולים מעשנים ביחד".
אני חושב שמזרקה עם פסל מברונזה במרכז עיר יכולה להתאים ללהקה. המים יוכלו להשפריץ מברז על המצח שלי, בתנאי שלא אצטרך לעמוד עירום בכיכר לצורך יצירת השבלונה לפסל. כדאי גם לשקול אי תנועה שייקרא "אי שיר המנגל" וישמש משפחות אמיתיות שיעשו על האש.
• • •
עם זאת, אסור לנוח על זרי הדפנה. כדאי לזכור שגם העובדה שקראו על שמך רחוב איננה תעודת ביטוח, ובכל רגע יכולים לנשל אותך מהשלט ולהעביר אותו לרודף כבוד אחר. אני בטוח שהתחרות קשה, וגם להקות אחרות ירצו רחובות על שמן.
כדי לחזק את מעמדנו בתחום ההנצחה, אני מציע למי שכבר זיכה אותנו ברחוב ולכל אלה שעדיין לא שורת הטבות, בתמורה לכך שיסכימו לפאר את שמנו בווייז. נשמח להופיע אצלכם בחינם ביום העצמאות, ובנוסף, נשמח להדריך בעיר שלכם סיורים בסגנון "תנו לי תנו לי לאכול - מסע קולינרי בסמטאות הילדות של תיסלם", גם אם מעולם לא היינו ביישוב שלכם.
אני מאמין שלמי שנושא בעול הכבד של קריאת רחוב על שמו מגיעות גם כמה פריבילגיות. למשל, ארנונה מופחתת וחניה חינם. הרי אף אחד לא מצפה שאני אבזבז חצי יום על חיפוש חניה ברחוב שנקרא על שמי. הייתי שוקל גם להפוך את רחוב תיסלם לרחוב אגרה, שההכנסות ממנה יתחלקו בין הרשות המקומית לחברי הלהקה.
חשוב לזכור שלרחוב על שמך עלולים להיות גם היבטים פחות סימפטיים. למשל, אתה לא רוצה שהרחוב שלך יהיה מוקד לעומסי תנועה, ושאזרחים ידווחו בכעס לגלגלצ ש"התנועה בלהקת תיסלם לא זורמת", ש"עמוס ברייכל" או ש"אני תקוע בשושנה דמארי".
עדיף שזה יהיה רחוב דו־סטרי ולא רחוב ללא מוצא, שיהפוך בלילה למתחם פשע בנוסח חוף תל ברוך. חשוב שהרחוב ישמור על ערכו הנדל"ני, שהמועצה לא תקבע ארנונה גבוהה מדי, שלא יחנו בו בחצי רכב על המדרכה, ושהתושבים יקפידו שלא ידלוף מהרכבים שמן ויעשה כתמים על הכביש. את זה תשמרו לרחוב בנזין.
yairn@israelhayom.co.il(צילום: בלה כץ, איור: טל לזר)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו