גל ההפגנות המפתיע בעוצמתו נגד מדיניות הממשלה הצרפתית והעומד בראשה, עמנואל מקרון, היה אמור להתחדש בסוף השבוע הנוכחי, השלישי ברציפות. המחאה, שאורגנה על ידי תנועת "האפודים הזוהרים", כללה הפגנות ברחבי צרפת וגם בטריטוריות צרפתיות בעולם. את עיקר תשומת הלב ריכזו בשבוע שעבר כ־5,000 מפגינים בשדרות השאנז אליזה בפריז בעקבות התמונות החריגות שהגיעו מהבירה הצרפתית, שנראתה יותר כמו אזור קרב ופחות כמו עיר האורות הרומנטית.
למרות מסורת של מחאה פוליטית בצרפת, האפודים הזוהרים שונים ממחאות קודמות בגלל שמדובר במחאה שצמחה דרך הרשתות החברתיות ללא מנהיגים בולטים. כמו כן, למרות הטענה כי מדובר ביוזמה של הימין הקיצוני, המפגינים מגיעים מרקעים חברתיים ופוליטיים מגוונים. למרות התמיכה הציבורית בהם, הירידה בכמות המפגינים בין גל ההפגנות הראשון (300 אלף) לשני (כ־100 אלף) הוביל להערכה כי המחאה בדעיכה.
למרות כל זאת ועל אף קריאות המפגינים למקרון "גנב, תתפטר", ראש הממשלה הצעיר הבהיר כי אין בכוונתו לסגת מתוכניותיו לבצע רפורמות במחירי הדלק. "איני מתבלבל בין המתפרעים לבין אזרחים שמעוניינים להעביר מסר. אני מזדהה עם אחיי האזרחים אך לא אכנע לאלימות". הנשיא הצעיר הוסיף גם כי "אינכם יכולים להיות בעד איכות הסביבה ביום שני אבל כאשר מגיע יום שלישי להתנגד לעליית מחיר הדלק".
הרפורמה מחוללת הסערה צפויה להעלות את מחירי הדלק בתחילת השנה האזרחית החדשה, זאת בהמשך לעלייה של עד 16 אחוזים כבר בשנה הנוכחית במחירי הדלק והדיזל. עליית מחירי הדלק היא רק חלק מרפורמת אנרגיה רחבת היקף ושאפתנית של מקרון, שמטרתה להפחית משמעותית את התלות במקורות אנרגיה המזיקים לסביבה. מקרון הכריז בעבר על רצונו "להחזיר את כדור הארץ לגדולתו", דברים שצוטטו על משקל אמירתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, "להשיב את ארה"ב לגדולתה". למרות ההכרזה הגרנדיוזית, מבקריו טוענים כי הוא מנותק מהמציאות ומבעיות היומיום של האזרחים המתגוררים בפריפריה.
מנגד, מקרון האשים את ממשלות העבר כי עודדו את אזרחי המדינה להתרחק מהערים הגדולות ולעשות שימוש ברכבים כדי להגיע למקומות העבודה שלהם. "אנחנו דחפנו אותם למצב זה. הם הקורבנות של המצב, אך הם לא יצרו אותו. אנחנו צריכים להקשיב לזעקה החברתית ולמחאה, אך יש גם זעקה סביבתית". לאחר הנאום הטלוויזיוני דווח כי השר לענייני אקולוגיה ייפגש עם נציגי המפגינים לדון בדרישותיהם.
מתוך ניסיון להפגין גמישות מסוימת מקרון ציין כי יפעיל מנגנון שיאפשר לשנות את מחירי הדלק במקרה של שינויים במחירי הנפט, כפי שהתרחש השנה, זאת מתוך רצון להתחשב בנהגים. אבל הסביר כי כל עיכוב בתוכנית האנרגיה "יחמיר את המצב של השינוי האקלימי". מקרון התחייב כי במסגרת הרפורמה שלו הוא יסגור את כל תחנות הכוח המונעות מפחם עד 2022 ויצמצם את התלות בתחנות הכוח הגרעיניות.
המהומות בצרפת // צילום: AFP
מדברים מהשטח
בניגוד למדינות רבות, שוק האנרגיה הצרפתי מתבסס ברובו (קרוב ל־75 אחוזים) על תחנות כוח גרעיניות. מקרון מעוניין לצמצם תלות זאת ל־50 אחוז עד 2035, עיכוב של עשר שנים משנת היעד שנקבעה בעבר על ידי הנשיא הקודם, פרנסואה הולנד (2025). שינוי זה יבוצע באמצעות סגירה של 14 מתוך 58 תחנות כוח גרעיניות במדינה החל מ־2020. זאת במקביל להשקעות ענק באנרגיה מתחדשת נקייה.
מאז תחילת המחאה היו שטענו כי מדובר בתגובה ספונטנית ועממית בעיקרה של "המעמד הבינוני הנשכח", לעומת זאת תומכיו של הנשיא טענו כי מדובר במחאה מאורגנת וגזענית של פעילי ימין קיצוני המזוהים עם מנהיגת "החזית הלאומית" מארין לה פן. מתנגדי המחאה ציינו, בין השאר, כי פעילי ימין אנטישמיים ולאומנים השתתפו בהפגנות, וכי מקורביה של לה פן עצמה לקחו חלק בהן.
תומכי האפודים הזוהרים מציינים מצידם כי מחירי הדלק אמנם הציתו את המחאה, אך היא התפתחה למחאה חברתית מקיפה יותר הנותנת ביטוי לעלייה משמעותית ביוקר המחיה ואכזבה כללית מהתנהלותו של הנשיא.
מקרון התפטר לפני כשנתיים מתפקידו כשר הכלכלה בממשלה הסוציאליסטית של פרנסואה הולנד והכריז על מועמדותו לנשיאות. מאז כניסתו לתפקיד במאי 2017 הוא מנסה לקדם רפורמות כלכליות הכוללות צמצום כוחם של האיגודים המקצועיים וביצוע תיקונים בחוקי העבודה. כמו כן, מדיניותו נחשבת לפרו־עסקית והוא נחשב לחברם של עשירי המדינה. מהלכים אלה והתנהלותו הנתפסת לעיתים כיהירה, פגעו בפופולריות שלו. סקר שפורסם בשבוע שעבר קבע כי התמיכה בו עומדת על 26 אחוזים בלבד. זאת לעומת תמיכה ציבורית של 70 אחוז במחאת האפודים הזוהרים.
למרות הניסיון של מקורבי מקרון לאפיין את המחאה נגדו כמהלך מכוון מצד הימין הקיצוני, הביקורת נגד מקרון מגיעה גם "מהשטח": 12 מתוך 13 מנהיגי חבלי צרפת קראו לו לשקול מחדש את יישום מס הדלק החדש. במכתב פומבי שפורסם בעיתון "L'Opinion" נשיאי החבלים קראו להקפיא את החוק. כמו כן, הם ציינו כי זאת תהיה "טעות קשה" לאפיין את המחאה הרחבה כתנועה של פעילים קיצונים, ויש להתייחס אליה כביטוי של כעס רחב היקף של אזרחים הנדחקים להתגורר בפריפריה ולהוציא סכומי כסף הולכים וגדלים על הוצאות נסיעה.
במידה רבה מחאת האפודים הזוהרים היא מאבק בין המרכז הצרפתי והפריפריה. כאשר תושבי הפריפריה תופסים את מקרון כחברם של העשירים והמבוססים, המקדם מדיניות שמיטיבה עם המרכזים העירוניים הגדולים על חשבון הפריפריה. המחאה שהחלה לפני כשבועיים כללה חסימות כבישים שגרמו למותם של שני אזרחים בתאונות דרכים והגרעין הקשה של אלפים שהתנגש עם כוחות השיטור בבירה.
העם דורש צדק חברתי
למפגינים יש דרישות מגוונות: שיפור השירותים הציבוריים באזורי הפריפריה על רקע הטענה כי רמת המיסוי בצרפת היא מהגבוהות באירופה וצריכה לבוא לידי ביטוי בסיוע ממשלתי מוגבר. אחרים דורשים לבטל את הטבות המס לעשירים ולסייע לעניי המדינה.
"אם ביום שבת הקרוב יגיעו רק 50 אלף מפגינים, זה סופה של המחאה", העריך ג'רום סיינט מארי, מנהל מכון הסקרים והמחקר, "פולינגווקס". עם זאת, בימים האחרונים החלה מגמת התארגנות בקרב תנועת המחאה כאשר שמונה נציגים שלה נבחרו להיפגש עם נציגי הממשלה. למרות זאת ייתכן כי עתיד המחאה ייקבע בהפגנות של סוף השבוע הנוכחי. √
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו