הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (רביעי) את מדד הדירוג החברתי-כלכלי של הערים בישראל לפי אשכולות: מ-1(הכי נמוך) ל-10 (הכי גבוה). המדד מתבסס על מפקד האוכלוסין והדיור שנערך ב-2015.
על פי הנתונים: ירושלים 'בירת ישראל' הידרדרה במדד 'החברתי כלכלי' מאשכול 3 לאשכול 2. מאז שנת 2004, ירושלים הידרדרה מטה בדירוג החברתי כלכלי מאשכול 5 לאשכול 2, ובכך היא חולקת את הדירוג הנמוך המפוקפק עם בני ברק, בית שמש, אלעד, צפת ורכסים – כולם עם אחוז גבוה של אוכלוסייה דתית וחרדית.
11 רשויות מקומיות, ברובן מהמגזר הלא יהודי, מדורגות באשכול 'החברתי-כלכלי' הנמוך ביותר - אשכול 1. מאידך, חולון עלתה מאשכול 6 לאשכול גבוה יותר - 7, ובית שאן של דוד לוי ושדרות (למרות איום הקסמים) שודרגו וטיפסו לאשכול 5, שנחשב עדיין לאשכול נמוך יחסית - כך עולה מנתוני המדד 'החברתי כלכלי' שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
139 רשויות מקומיות מדורגות באשכולות נמוכים 1 עד 5 – מנגד 116 רשויות מקומיות מדורגות באשכולות היותר גבוהים 6 עד 10. מבין 255 הישובים הנכללים בדירוג: רק 10 מדורגות באשכולות הגבוהים 9 ו-10. מנגד באשכולות הנמוכים 1 ו-2 נמצאים 53 ישובים: 11 באשכול 1 ו-42 ישובים באשכול 2.
סביון, כפר שמריהו וארסוף[ליד געש] 'מככבות' הכי גבוה בדירוג 'הכלכלי – חברתי' עם הניקוד הכי גבוה. מבין הערים הגדולות מעל 100,000 תושבים, רמת גן ותל אביב – יפו מדורגות גבוה באשכול 8. הערים חולון, חיפה, רחובות, פתח תקווה, ראשל"צ מדורגות שלוש מדרגות מלמעלה באשכול 7. נתניה המתפתחת והמתרחבת מסתפקת רק באשכול 6. מבין הערים הגדולות באשכול 5 מוצאים את בת ים, אשקלון, באר שבע.
הדירוג מושפע בין היתר מערך הנכסים והדירות, מרמת החינוך וההשכלה, גודל המשפחה[עד שלושה ילדים, מצוין – 4 ילדים ויותר משפיע לרעה על הדירוג החברתי –כלכלי; כול התושבים בישובים המדורגים גבוה במדד 'החברתי – כלכלי' משתכרים פעמיים ויותר מהשכר הממוצע במשק[כיום יותר מ-20,000 שקלים], ובכול המשפחות יש לפחות שני מפרנסים, לפחות שתי מכוניות, טלוויזיה בכול חדר, חיבור לאינטרנט; בישובים המדורגים נמוך במדד 'החברתי כלכלי נמוך' שיעור האבטלה גבוה ושיעור התעסוקה נמוך, ואחוז גבוה של התושבים הסמוכים על שירותי הרווחה וקצבאות הביטוח הלאומי
עלו וירדו
שבע מהרשויות המקומיות (כולל בירת ישראל, ירושלים) ירדו בדירוג באשכול אחד[ירושלים נפלה בשלוש אשכולות מ-2004], 26 עלו באשכול, והשאר 222 ישובים שמרו על האשכול שבו דורגו בדירוג הישן. הכפר הצפוני עג'ר ירד לאשכול 2, כן ירדו באשכול אחד הרשויות המקומיות ריינה (לאשכול 2), לוד וירוחם (ל-3), וגבעת זאב (ל-5). מיתר איבד את מקומו באשכול 9, והידרדר לאשכול 8. לעומתם, עם הרשויות המקומיות שעלו בדירוג נמנות קריית ארבע (לאשכול 3), בית שאן, שדרות וכפר יאסיף (לאשכול 5), אור יהודה, קריית עקרון ושלומי (ל-6), חולון, יבנה, והמועצות האזוריות מנשה ומטה אשר (ל-7), והמועצה האזורית יואב (לאשכול 8].
126 רשויות מקומיות, שבהן מתגוררים 45% מהאוכלוסייה, קיבלו ציון שלילי (מתחת לממוצע]. 129 ישובים שבהם מתגוררים 55% מהאוכלוסייה קיבלו, ציון חיובי. מבין כלל הרשויות המקומיות, הציון הנמוך ביותר – ציון שלישי מינוס 2.797-) הוענק למועצה האזורית נווה מדבר, המאגדת יישובים בדואיים בנגב – מוכרים ובלתי-מוכרים. את הציון הגבוה ביותר, פלוס 2590 קיבל היישוב סביון שבבקעת אונו.
כל 11 הרשויות שבאשכול 1 כולן בדואיות או חרדיות – ובהן רהט, ביתר עילית, לקיה וכסייפה. אשכול 2 – האשכול של ירושלים ובני ברק – כולל בעיקר רשויות ערביות וחרדיות. באשכול 4 נכללות בין השאר שפרעם, טייבה, יבנאל וקריית ארבע, ומרבית היישובים בו ערביים. באשכול 9 מדורגות שמונה רשויות בלבד – גדרות, כפר ורדים, שוהם, רמת השרון, הר אדר, כוכב יאיר, עומר ולהבים. לאשכול 10 משתייכות רק כפר שמריהו וסביון.
מבין היישובים שאינם מנוהלים על ידי רשות מקומית, מדורג רק אסוף (ציון 2.645, הגבוה ביותר בישראל) באשכול 10, מול 30 המדורגים באשכול 1, ובהם אום בטין, עיינות, אלוני יצחק וקוממיות. היישוב הבדואי ביר הדאג' הוא היישוב בעל הציון החברתי-כלכלי הנמוך ביותר בישראל (3.110-). הדירוג פוסח על יישובים שבהם פחות מ-120 תושבים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דירגה 255 רשויות מקומיות ועוד 982 יישובים שאינם מהווים רשות מקומית עצמאית, ומשתייכים למועצה אזורית. לכל יישוב מחשבת הלמ"ס ציון, ולפי הציונים ממוינים היישובים לעשרה אשכולות – מ-1, הנמוך ביותר, עד 10.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
