שבוע אחרי התפטרות אביגדור ליברמן מתפקיד שר הביטחון, הקואליציה הצרה בת 61 הח"כים עומדת למבחן: מליאת הכנסת תדון בקריאה טרומית בארבע הצעות חוק לפיזור הכנסת, שהגישו סיעות האופוזיציה המחנה הציוני, יש עתיד, ישראל ביתנו ומרצ.
בקואליציה ובאופוזיציה הוחלט על "גיוס כללי". ניתנה הוראה מפורשת לכל הח"כים לא להתקזז, והוטלה עליהם החובה להתייצב לדיון ולהצבעות. זאת משום שבעקבות פרישת ישראל ביתנו, זוכה היום הקואליציה לתמיכה של 61 ח"כים בלבד (לעומת 66 ח"כים שתמכו בה קודם לכן). ארבעה ח"כים מהקואליציה ששהו בחו"ל נדרשו לחזור לישראל עד היום בשעות הצהריים, כדי שלא יחמיצו את ההצבעה.
עם זאת, גם אם הצעות החוק יזכו היום לרוב בהצבעה, לא תהיה לכך משמעות מעשית אלא סימבולית בלבד, שכן על הצעות החוק לעבור שלוש משוכות נוספות (אישור בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית).
היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, אמר כי אין צורך היום בתמיכה של 61 ח"כים בהצעות החוק כדי שיאושרו, וכי לשם כך מספיק רוב רגיל. גם בקריאה ראשונה ושנייה אין צורך ברוב של 61 ח"כים, אלא רק בקריאה השלישית.
מנגד, אם הצעת החוק תיפול בהצבעה, לא יוכלו סיעות האופוזיציה להעלות אותה שוב במשך שישה חודשים, לכן ייתכן שאם לא ישיגו רוב, יבחרו למשוך את הצעות החוק לפני ההצבעה. אם הצעות החוק בכל זאת יזכו ברוב, הן יועברו לוועדת הכנסת להכנה לקריאה ראשונה.
יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), הודיע כי "אין בכוונתי לפעול בהתאם לגחמות הפוליטיקאים. טובת המדינה היא הרבה מעל לרצון מפלגה כזו או אחרת להשיג עוד מנדט או שניים. עד אשר המצב הביטחוני ברצועת עזה לא יסתיים, ועדת הכנסת לא תדון בחוק פיזור הכנסת".
שר בכיר: בחירות - במאי
בשעה שהקואליציה מנסה למנוע מהאופוזיציה הישג בהצבעה היום, ריח הבחירות רק מתחזק. ההערכה במערכת הפוליטית היא שהבחירות הכלליות יהיו במאי. שר בכיר המקורב לנתניהו אמר ל"ישראל היום" כי הממשלה לא תוכל להחזיק מעמד עם 61 ח"כים, וכי ההפסד שנחלה הקואליציה בכנסת הוא רק סיפתח לבאות. "כך אי אפשר להתנהל", אמר השר, "זה לא יחזיק מעמד. כחלון ובנט רצו בחירות במארס. התדרוך (של נתניהו, א"כ) אומר שהבחירות יהיו בנובמבר, אבל בפועל הן יהיו לאחר יום העצמאות, כפי שראש הממשלה רצה מלכתחילה".
וכאילו הקואליציה הצרה לא נמצאת במצב מאתגר דיו, אתמול צץ ויכוח קואליציוני ראשון בין אנשי הליכוד למפלגת כולנו. במוקד הוויכוח עומד מה שזכה לכינוי "חוק גדעון סער", שנחשף לראשונה ב"ישראל היום".
החוק נוסח על רקע טענת נתניהו כי השר לשעבר סער ניסה לקדם, מאחורי גבו, מהלך שבמסגרתו אחרי הבחירות יטיל הנשיא את הרכבת הממשלה על מועמד שאינו נתניהו. בליכוד ביקשו לתקן את החוק הקיים, כדי שיקבע כי הרכבת הממשלה תוטל על ראש המפלגה שיקבל את מרב ההמלצות בהתייעצויות עם נציגי הסיעות. בימים האחרונים ניסחו בליכוד את החוק והעבירו אותו לאנשי כולנו. אלא שבפגישה בין ראש הממשלה לכחלון הודיע האחרון כי בכוונת מפלגת כולנו להתנגד לחוק, מכיוון שהובא בנוסח מחמיר יותר ממה שחשבו. "השר כחלון אמר לראש הממשלה כי הסכים לתיקון טכני בלבד", אמר ל"ישראל היום" יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, "לא קרה שהנשיא המליץ על מישהו שהוא לא ראש מפלגה, וספק אם זה יקרה. הסכמנו לעניין הטכני, אבל בליכוד הביאו חוק שהוא יותר מטכני ויש בו סעיפים שמבטלים את סמכות הנשיא בעניין הבחירות. רצו לקבוע שלנשיא לא יהיה שום שיקול דעת בעניין, ולזה לא הסכמנו".
סבב התיקים יידחה
בינתיים, ל"ישראל היום" נודע מפי גורם בליכוד כי חלוקת התיקים מחדש בעקבות פרישת ליברמן תידחה לשבוע הבא.
מדובר בתיק החוץ, שאותו מייעד נתניהו לאחד מבכירי הליכוד, וכן בתיק הקליטה, שלפי ההערכות אחת המועמדות לקבל אותו היא סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי (הליכוד).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו