בהצהרתו אתמול (ראשון) הבליט ראש הממשלה יותר מכל את היתרון הבולט ביותר שלו: העובדה שאין במערכת הפוליטית איש ברמתו. בעיקר מבחינה ביטחונית. למרות האכזבה והמרמור בעקבות המערכה הנפסדת האחרונה ברצועת עזה, ביקש נתניהו את שארית הקרדיט הציבורי העומד לרשותו והפציר בציבור להאמין לו ולאמץ את הערכותיו הביטחוניות מבלי לשתף במידע שהוביל להם. נתניהו צודק. הציבור אכן נותן לו קרדיט כדמות הביטחונית הבכירה בסביבה. אבל למרות זאת לא ניתן להחזיק את החבל בשני קצותיו. גם לשמור על היציבות הקואליציונית וגם להשפיל את נפתלי בנט בו זמנית.
נתניהו ביקש משותפיו לגלות אחריות ולא להפיל את הממשלה. אפשר לקבל זאת. למרות המחשבה הצינית המתגנבת שנתניהו בסך הכל מבקש להרחיק מעליו כמה שיותר את האירועים המשפילים האחרונים בטרם יפזר את הכנסת, אפשר לקבל את העובדה שהמציאות הביטחונית אכן מורכבת ומסוכנת בעת הזאת באופן היוצא מגדר הרגיל. לכן על הממשלה להמשיך לתפקד. ממשלה בבחירות פוזלת כל הזמן הצידה, לבוחרים, לקלפיות שיפתחו בקרוב, לאינטרס הפוליטי הרגעי. אם איום הבחירות יוסר אפשר יהיה להתרכז במטרה.
בנט לא יוכל לסגת מדרישתו במצב הנוכחי // צילום: אורן בן חקון
אבל כדי שזה יקרה נתניהו צריך למנות את בנט לשר הביטחון. כי בין אם דרישתו של יו"ר הבית היהודי מוצדקת ובין אם מדובר בגחמה, ראש הממשלה יודע היטב שבמצב הנוכחי בנט לא יוכל לסגת מדרישתו. אחרי שהציב אולטימטום היה צריך לכל הפחות להידבר איתו ולהוריד אותו מהעץ בכבוד, ולא להנחית עליו הצהרה לתקשורת בשידור חי ב־20:00.
מה גם שדרישתו של בנט, גחמתית ואישית ככל שתהיה, נשענת על אדנים של אמת. הממשלה הנוכחית, הימנית ביותר בעשורים האחרונים, לא הצליחה להגשים את יעדיה, בעיקר בתחום הביטחון. מאז נבחר נתניהו לראש הממשלה ב־ 200 מיישרים שרי הביטחון שכיהנו תחתיו קו עם פורום מטכ"ל, ראש השב"כ והמוסד, כמעט ללא עימותים (יוצא דופן הוא אהוד ברק שדווקא כן התעמת עם הרמטכ"ל אשכנזי, אולם לא על רקע מבצעי או צבאי אלא אישי). גם ברק, כמו גם יעלון וליברמן המשיכו לעכב חתימות על בנייה ביו"ש - כמו בממשלות השמאל הקודמות. המינהל האזרחי שתחתם ממשיך לייצג בעיקר את הערבים. חברון היהודית, למעט ההחלטה האחרונה של ליברמן, ממשיכה לשקוד על שמריה ולא להתפתח - כולל מערת המכפלה שלא מונגשת לנכים מחשש מפני זעם הוואקף. ואלו רק מעט מהדוגמאות הממחישות את התהליכים עליהם מדבר בנט.
נתניהו חייב למנות את בנט לשר הביטחון // צילום: יוסי זליגר
בנט באמת מאמין שהוא יכול לשנות את זה. להנהיג מדיניות של ימין בממשלה הימנית. ולאתגר את הרמטכ"ל והתפיסות הצבאיות הבעייתיות שמונעות ניצחון בשנים האחרונות. יש לממשלה הזאת לכל היותר עוד שנה. זה זמן מספיק כדי לראות אם אכן אפשר היה לנווט את הספינה אחרת.
אבל איך שהדברים נראים כעת זה כבר לא יקרה. במהלך של חוסר אחריות יתפטר היום ככל הנראה בנט ויעצים את חוסר האחריות של נתניהו שלא מינה אותו. היעדר מבוגר אחראי שיפשר ויגשר בין הצדדים ברגע האחרון יביא לכך. וכרגיל, כולנו נשלם את המחיר.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!