כחלון מתכוון להעלות את שכר השוטרים

הגיע להסכמה עם השר לביטחון הפנים על הסכם השכר לשוטרים • ידרוש קיצוץ של 1.3% בכל משרדי הממשלה

צילום: נועם ריבקין פנטון // ידרוש קיצוץ רוחבי של 1.3% בכל משרד הממשלה. כחלון

שר האוצר משה כחלון פנה אתמול (חמישי) לאגף התקציבים באוצר בבקשה להכין בבהילות הצעת החלטה ליישום ההסכם שאליו הגיע עם השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, בעניין שכר השוטרים והפנסיות המגיעות להם.

כחלון מתכוון להביא את ההחלטה לאישור כבר בישיבת הממשלה הקרובה ביום ראשון. עלות ההצעה מוערכת ב-22 מיליארד שקלים. לפי הדיווחים, כדי לממן את ההצעה האוצר הורה לכל משרדי הממשלה לקצץ 1.3% בכל משרדי הממשלה.

דף המסרים של שר האוצר קבוע למדי בתקופה האחרונה. מחד 'הם רוצים להעלות מסים, אבל לא ניתן להם' כפי שאמר שר האוצר לפני כמה ימים, ומאידך כמה מאות מיליונים מכספי ציבור לרפתנים, שבעה מיליארד לעובדי חברת החשמל, עשרה מיליארד לאגד, וכעת מונחת על שולחן הממשלה הצעת מחליטים להענקת 22 מיליארד שקלים לשוטרים ולסוהרים כפיצוי על העדר קביעות. 

בחודשים האחרונים נחשף בכמה אמצעי תקשורת כי גם תכנית הדגל של שר האוצר, 'מחיר למשתכן' שעולה מיליארדים רבים וממומנת במסלול עוקף תקציב שאיננו כלול במדידת הגרעון הממשלתי.

הפגנת קרנות השוטרים והסוהרים מול ישיבת הממשלה בירושלים // צילום: אורן בן חקון

כעת כבר ברור לשר האוצר ואנשי משרדו כי יעד הגרעון לשנת 2018, שהועלה על ידו מראש עד לקצה גבול האפשר, ייפרץ בצורה שתקשה על מדינת ישראל להתמודד עם מיתון או מבצע צבאי גדול בלי לפגוע בצורה חמורה בחינוך, בבריאות וברווחה.

גירעון ממשלתי איננו שונה מהותית מגרעון פרטי: מדובר בעודף הוצאות על הכנסות, הדורש נטילת הלוואות נושאות ריבית. וכפי שגרעון פרטי עשוי להיות הגיוני כאשר נוטלים משכנתא לדירה שתשמש אותנו שנים ארוכות ותהווה נכס, כך גם גרעון ממשלתי עשוי להיות הגיוני אם מטרתו מימון תשתיות לאומיות ומנועי צמיחה.

 

נכון לכתיבת שורות אלו, היחיד שהתבטא בפומבי כנגד שוחד הבחירות הזה היה ראש הממשלה בנימין נתניהו, גם אםן בצורה עקיפה ודרך מקורבים. את המימון לרפורמות בחלב, בחשמל ובתחבורה הציבורית, ניתן, גם אם בדוחק רב, להסביר בצורה כזו. אבל את 22 המיליארדים ששרי האוצר וביטחון הפנים מתכננים להעניק היום על חשבונכם לקבוצת הלחץ של השוטרים והסוהרים, אין שום דרך לקשור לא לתשתיות ולא לצמיחה. מדובר בעושק הקופה הציבורית לטובת שוחד בחירות, אשר, כפי שהרגיע השר לבטחון פנים בערב שבת, "ישולם בתשלומים עד שנת 2035".

 

חשוב להבהיר: אין שום פסק דין שאומר שהמדינה מחוייבת לשלם את הסכום הזה. אין גם שום חובה מוסרית לשלם תוספת שכר מופקעת לחלוטין בגין העדר קביעות לאנשים שנהנים ממנה, שלא לדבר על פנסיונרים שלא ניתן לפטר. למעשה, עד לפני מספר שבועות התכוונה ממשלת ישראל להעביר החלטה שהייתה מסיימת את הסיפור ללא עלות לקופה הציבורית.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר