"אם יוסגר לרוסיה, הוא לא ישרוד"

בין אלפי הנוסעים הנרגשים שמילאו את אולם ההמראות של נמל התעופה בן־גוריון באחד מימי חודש מארס 2018, לפני חג הפסח, היו גם איליה שרמן, אשתו ובתו הצעירה. בני המשפחה חיכו בכיליון עיניים לחופשה האיטלקית מהסוג החביב כל כך על הישראלים: האגמים הקסומים של צפון ארץ המגף, נופי ההרים והרבה פיצה ופסטה. אף אחד לא חשד שהנסיעה הזאת לא תסתיים אפילו כעבור חצי שנה, ותהפוך לסיוט חייו של איליה שרמן. 

בלילה הראשון של המשפחה באיטליה נשמעו דפיקות בדלת של חדר המלון שבו השתכנו. לתדהמתם, היו אלה שוטרים, שעיכבו את איליה והביאו אותו לתחנת משטרה. שם שמע לראשונה את הבשורה שקטעה באכזריות את חייו הקודמים. "אנחנו עוצרים אותך, משום שיש נגדך צו מעצר בינלאומי של האינטרפול", נאמר לו על ידי קצין משטרת העיר ברשיה באנגלית רצוצה, "רוסיה מבקשת את הסגרתך, והיא זאת שדרשה את המעצר".

בהתחלה שרמן עוד חשב שמדובר באי־הבנה, תקלה מסוג כלשהו שתתברר במהרה ותאפשר לו ללכת לדרכו. הוא עלה לישראל כשמונה שנים לפני כן, ועם הזמן השתקע בה. ברוסיה עבד כמנהל מחלקת גבייה בחברת "פרויקט" לניהול חובות של חברות חדלות פירעון. מטבע עיסוקה, לחברה היו הרבה חיכוכים עם בעלי עוצמה כלכלית ופוליטית. בעלי החברה הופיעו לא אחת בבתי המשפט, ושרמן ידע שהשלטונות הרוסיים חוקרים אותם בחשד למעשי מרמה. אבל מה לו, עובד שכיר מן השורה, ולסכסוכים משפטיים של בעלי השררה? 

אולם האיטלקים לא נראו כמי שחמדו לצון. שרמן הועבר למתקן מעצר, שבו הוא עתיד להעביר את שבעת החודשים הבאים, ובו הוא שוהה גם כעת. אחד מקרובי המשפחה שביקר אותו במעצר מעיד על תנאי כליאה קשים מאוד, במיוחד עבור ישראלי יהודי: "איליה נמצא בבית מעצר מיושן ועלוב שקירותיו מתקלפים. אין שם מיזוג אוויר, ובחודשי הקיץ החום עלה ל־40 מעלות ויותר.

"בתא אחד קטן הוחזקו עשרה עצורים, רובם המוחלט פושעים של ממש - סרסורים, סוחרי סמים, גנבים. מרבית העצורים מוסלמים מצפון אפריקה, פקיסטן וכד'. תוכלו לדמיין בעצמכם את מצבו של יהודי בעל אזרחות ישראלית בסביבה כזאת".

"אזוק, מושפל ורועד"

לסבל המתמשך בתא המעצר התווספה ההבנה שההסתבכות המשפטית רצינית הרבה יותר ממה שהיה נדמה. התברר שרשויות אכיפת החוק ברוסיה מאשימות את שרמן במרמה בהיקפים גדולים, עבירה שהעונש עליה יכול להגיע לעשר שנות מאסר. עורכי הדין האיטלקים של הישראלי היו בטוחים שהתנגדותם להליך ההסגרה תתקבל. הם הגישו לבית המשפט של ברשיה בקשה מנומקת לשחררו, והביאו תימוכין למכביר לחוליי מערכת המשפט ברוסיה.

"הוא הוחזק במשך שלוש שעות בצינוק, אזוק, מושפל ורועד". איליה שרמן

באופן חסר תקדים כמעט, גם הפרקליטות האיטלקית הביעה התנגדות להסגרה מאותם טעמים. למעשה, היתה תמימות דעים בין שני הצדדים ששרמן לא יוכל לזכות ברוסיה למשפט צדק. אלא שבבית המשפט קרה הבלתי צפוי: בניגוד לעמדת המדינה שהוצגה על ידי הפרקליטות, השופטים בחרו להתעלם מכל מה שהובא בפניהם ופסקו שאין מניעה להסגרה. 

דריה שרמן, בתו הבכורה מנישואיו הראשונים, מתארת בדמעות את הפרשה הקפקאית שהתפתחה לנגד עיניה באולם בית המשפט: "היה ברור שבעיני השופטים אבי הוא טרחה, סוג של זבוב שצריך לסלק בלי לטרוח יותר מדי. לפני הדיון הוא הוחזק במשך שלוש שעות בצינוק, אזוק, מושפל ורועד בטמפרטורה של 12 מעלות. וכל זה בשביל דיון למראית עין, שנמשך לא יותר מעשר דקות, ובשביל החלטה שהוכנה מראש. ראיתי שאבא בקושי עומד על רגליו. היה לי הרושם ששערו הלבין בן לילה".

לעורך דינו הרוסי של שרמן, אלכסיי אובולנץ, יש הסבר לפסיקה המוזרה של השופטים האיטלקים: "כידוע, ממשלתה הנוכחית של איטליה מתאפיינת בקו פרו־רוסי, גם במחיר של התרסה גלויה נגד האיחוד האירופי. סביר מאוד להניח שבממשל האיטלקי מתאמצים מאוד לרצות את הרוסים משיקולים פוליטיים רחבים יותר, שאין להם כל נגיעה לסיפור של שרמן, מה גם שלרדיפה בעניינו יש הקשר פוליטי פנים־רוסי. בעלי החברה שבה הועסק נהגו לתרום מכספם לאופוזיציה ברוסיה, ומעורבותם הפוליטית היתה כנראה לצנינים בעיני המשטר, מה שהביא לפתיחה בהליכים פליליים".

כך או כך, שרמן הגיש ערעור על החלטת ההסגרה והמשיך לסבול בתא המעצר. "באתי בכל שבוע לבקרו", מספרת דריה שמתגוררת בלונדון, "ובכל פעם הזדעזעתי. בתקופה של כמה חודשים הוא הזדקן בעשר שנים. עצירים אחרים בתאו עישנו והשתוללו ללא הפסקה. מוצבות בתא מיטות של שלוש קומות, ולאבא הקצו מיטה קרוב לתקרה, במקום שמצטבר כל העשן. מרוב העשן והצעקות הבלתי פוסקות הוא לא היה מסוגל לעצום עין, הותש לחלוטין ולא ישן במשך יממות. באחד הלילות נשבר לגמרי - נכנס להיסטריה והשתולל. רק אחרי התקרית הזאת שופרו במקצת תנאי המעצר".

על אף השיפור, מצבו של שרמן מעורר דאגה אצל קרוביו. הוא שבור נפשית, מלא חרדות ומדוכא. "קשה לשמור על שפיות בסביבה שבה הוא נתון", מוסיפה הבת. "העצורים והסגל אינם דוברי אנגלית או שפות זרות, אז הוא מנסה ללמוד איטלקית כדי לתקשר. לאחרונה מצא מפלט בספרייה של בית המעצר. הביקור בספרייה מוגבל לשעתיים בשבוע, אבל הוא השיג את הזכות לשהות בה יותר. במקביל, מצבו הבריאותי מידרדר, ומחלת קרוהן שממנה הוא סובל מדאיגה במיוחד.

"במכתבים שהוא שולח ומעביר באמצעות עורכי הדין הוא כבר קובר את עצמו. היו תקופות של תקווה, אבל היא נגוזה. בפגישה האחרונה אבא לא היה מסוגל לדבר ברוגע, הוא ייבב וצעק בלי הפסק. אבא שלי הוא "פושר", אדם שבנה את עצמו במו ידיו, ואני לא רגילה לראות אותו כך. בילדותו בעיר סרטוב, שאליה הוגלתה משפחת שרמן היהודית על ידי השלטונות, הוכה לא אחת כי היה יהודי, וגם אחר כך הופלה וסבל בשל יהדותו. עכשיו כל הטראומות חוזרות אליו. כל מה שאבא חולם עליו עכשיו זה לחזור לישראל, ולשבת בחוף הים עם הכלבים שלו".

"מנסים להפליל בורג קטן"

באופן פרדוקסלי, האזרחות הישראלית של שרמן לא סייעה בידו עד כה, ואולי אף הזיקה. בקשתו להשתחרר למעצר בית באיטליה נדחתה, מכיוון שבית המשפט החליט שבהיותו אזרח ישראל יוכל להימלט מהמדינה. רק לאחר הפצרות בני המשפחה ביקר אותו קונסול ישראל פעם אחת, וישראל הרשמית לא נקטה מאמץ כלשהו כדי לעזור למי שמצטייר כקורבן אקראי של מלחמות חורמה בין בעלי הון ועוצמה ברוסיה. 

עו"ד אובולנץ משוכנע שלקוחו לא יוכל לזכות במשפט צודק ברוסיה: "הסכסוך העסקי שאליו הוא נקלע שלא מרצונו נמשך עוד מתחילת שנות ה־2000. אנשי עסקים המקורבים מאוד לנשיא פוטין דרשו אז מבעלי חברת 'פרויקט' שוחד בהיקף של קרוב ל־10 מיליון דולר. אם לא תשלמו, נאמר להם, יתחילו הבעיות. כשסירבו לשלם, הבעיות אכן החלו.

"משנת 2012 החלו לפתוח תיקים פליליים נגד בעלי החברה ונגד כמה ממנהליה, ובמקביל שוב דרשו שוחד. בשנת 2015 נפתח תיק נוסף נגד בעלי החברה ונגד שרמן בהאשמת שווא של השתלטות בלתי חוקית על שתי חלקות קרקע ליד מוסקבה.

נגע מערכתי. פוטין // צילום: אי.אפ.פי

"על פי טענות החוקרים, שרמן פעל ליצור 'חוב מלאכותי' של חברה ממשלתית שהיתה בקשיי תזרים כלפי חברת 'פרויקט', כדי לזכות בנכסי החברה הממשלתית. ברור ששרמן לא היה יכול לעשות זאת, משום שאת הפעולות הנדרשות לרישומים משפטיים מורכבים כל כך יכלו לבצע רק פקידי מדינה - נציגי משרד האוצר, משרד המשפטים, הסוכנות לנדל"ן ממשלתי, בתי משפט וכד', ולא עובד של חברה פרטית כמוהו.

"אולי מעשי המרמה באמת נעשו על ידי מאן דהוא, אך הניסיון להפליל בהם 'בורג קטן' מסוגו של שרמן מעורר גיחוך אצל מי שבקיא במערכת הרוסית. כל ההאשמה כלפי שרמן אבסורדית, ועומדים מאחוריה מניעים פוליטיים שאין להם קשר למשפט או צדק".

בכל זאת, מדובר בהאשמה כבדה. מה החשש מפני ההסגרה לרוסיה והבירור המשפטי שם?

"אנחנו מוטרדים מפני מכבש לחצים פיזי ופסיכולוגי, שיופעל על שרמן במטרה להוציא ממנו הודאה בפשעים שלא ביצע או סתם לסחוט ממנו כספים. עבדתי במשך שנים בארגוני זכויות האדם ברוסיה, ונחשפתי למקרים רבים של אלימות פיזית כלפי חשודים, מקרים שבהם נציגי שלטון וסוהרים חברו לפושעים פליליים והתעמרו באנשים תמימים שנקלעו לבתי המעצר. מדובר בנגע מערכתי, שכל רשויות החוק ברוסיה נגועות בו. עובדה שגם התביעה האיטלקית הסכימה עימנו שאין להסגיר את החשודים לרוסיה. יש חשש ממשי שאיליה שרמן לא ישרוד את התנאים המחכים לו שם".

מה ציפייתכם ממדינת ישראל?

"אנו מבקשים שישראל תבקש להעביר את שרמן, אזרח ישראל, לידיה, בהתאם לאמנת פריז משנת 1957, שגם ישראל וגם איטליה הצטרפו אליה ואשררו אותה. כל מה שנחוץ הוא שישראל תשגר נוטה (איגרת) דיפלומטית בעניין זה לרשויות האיטלקיות. יש תקדים לכך: בשנת 2012 האיטלקים עצרו על בסיס צו האינטרפול שהוצא לבקשת רוסיה אזרח רוסי בעל אשרת שהייה בליטא, אולם כששלטונות ליטא ביקשו להעביר אותו אליהם, הדבר נעשה, והוא לא הוסגר לרוסיה.

"רוסיה תוכל לבקש מישראל את הסגרתו בדרך מסודרת, ובמקרה כזה העניין יידון בבתי משפט ישראליים, שעליהם אנו סומכים. אילו שרמן לא היה אזרח ישראלי, הוא היה עותר למעמד של פליט פוליטי באיטליה בהתאם לאמנת ז'נבה. אבל הוא אזרח ישראל, ולא ייתכן שמדינת ישראל תפקיר את האזרח שלה".

ממשרד החוץ נמסר: "קונסול ישראל מטפל בעציר ומעניק לו שירות קונסולרי הומניטרי ואף ביקר אותו בבית הכלא. ככלל, משרד החוץ באמצעות נציגויותיו הדיפלומטיות בחו"ל, אינו רשאי להתערב בהליכי חקירה ומשפט של מדינה ריבונית אחרת. כך גם במקרה זה. מעורבות המשרד היא בהתאם לאמנת וינה בדבר יחסים קונסולריים, ויכולה להיות רק על בסיס הומניטרי". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו