"מחדל חמור", "משבר ניהולי ורפואי", "אובדן שליטה", "כשל חמור" ו"סכנה לבריאות הציבור": רופאים ומנהלים בכירים במערכת הבריאות לא חוסכים את ביקורתם מהתנהלות משרד הבריאות בעקבות התפרצות מחלת החצבת בישראל בחודשים האחרונים.
עד כה כבר נדבקו השנה במחלה כ־1,400(!) ישראלים, לעומת 34 בלבד בכל שנת 2017. יותר מ־30 אלף ישראלים נחשפו לחולים והיו בסכנת הידבקות. רוב החולים, 838, מתגוררים בירושלים; 219 מתגוררים בצפת, 89 בתל אביב ו־89 בפתח תקווה. מקרה מוות ראשון זה 15 שנים נרשם בשבוע שעבר בירושלים, כשתינוקת בת שנה וחצי, שלא חוסנה, מתה מהמחלה.
תחקיר "שישבת" מעלה כי ההתפשטות ההמונית של החצבת בישראל לוותה בשורה של כשלים מצד משרד הבריאות. בין הכשלים - חוסר היערכות מספקת לאחר התפרצות המחלה, אי נקיטת צעדים מיידיים כדי לבלום את התפשטותה, שאננות וחוסר הבנה של חומרת המצב ושל הדחיפות שבמציאת פתרונות, חוסר מענה לבלבול ולבהלה שהתעוררו בציבור, היעדר פעולות הסברה משמעותיות והיעדר שקיפות. כשל נוסף שהתגלה בתחקיר הוא שחיקה מתמשכת של מערך החיסונים ושל שירותי בריאות הציבור.
רופאים ומנהלים בקופות החולים ובבתי החולים, שעימם שוחחנו, מתחו ביקורת נוקבת על ההחלטות שקיבלה צמרת המשרד בזמן אמת ועל אלו שלא קיבלה עד לרגע זה. אלו, לדברי הרופאים, הובילו את המדינה אל סיפו של משבר רפואי, שעלול להפוך לאחד החמורים בתולדותיה. חלק מהטענות הקשות הועלו בשבועות האחרונים בפורומים פנימיים של המשרד, אבל נדחו על ידי אנשי המשרד ולא דווחו לציבור.
השבוע, חודשים ארוכים לאחר התפרצות החצבת, כינסה הנהלת משרד הבריאות ישיבה דחופה בראשות מנכ"ל המשרד משה בר סימן־טוב, ובהשתתפות נציגי קופות החולים ובכירי מערכת הבריאות, ובהם יו"ר הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות, פרופ' שמואל רשפון, ויו"ר איגוד רופאי הילדים, פרופ' שי אשכנזי.
ההחלטות שהתקבלו בישיבה לא מצביעות על שינוי מהותי בהתמודדות של משרד הבריאות עם המגפה: תוספת של כעשרה תקני אחיות לירושלים; הרחבת שעות העבודה של תחנות טיפת חלב בירושלים, שבהן ניתנים החיסונים, עד שמונה בערב; ו"בדיקה של הגבלת כניסה למוסדות החינוך למי שאינו מחוסן".
בישיבה נדונה, בין השאר, האפשרות להוריד את גיל החיסון הראשון משנה, כנהוג היום, לתשעה חודשים. על פי נתוני משרד הבריאות, 199 מחולי החצבת עד היום היו תינוקות עד גיל שנה: אילו חוסנו מראש, הסיכון שלהם לחלות היה יורד ל־40 אחוזים.
אולם ההצעה להקדים את גיל החיסון נדחתה, "בשל יעילות החיסון המוגבלת בגיל הזה, והצורך לחזור על החיסון בגיל שנה", כדברי המשרד. זאת למעט מוקדי התפרצות ספציפיים, שייקבעו על פי שיקול הדעת של רופאי המחוזות במשרד הבריאות.
לדברי בכיר באחת מקופות החולים, שהשתתף בדיון, "מדובר בצעדים קטנים והססניים, שרק ממחישים את חוסר ההנהגה של צמרת משרד הבריאות, שממשיכה להתנהל כאילו אין כאן מצב חירום רפואי שמסכן את בריאות הישראלים. אין תוכנית לאומית ממלכתית לביעור החצבת".
מנהל בכיר אחר באחת הקופות אמר לנו השבוע: "מצער מאוד לראות שלמרות חומרת המגפה, המשבר מתנהל בצורה גרועה מאוד. הייתי מצפה שראשי משרד הבריאות, סגן השר והמנכ"ל יופיעו בפני הציבור, ידברו ויסבירו. כבר יש סימנים של בהלה בציבור, אבל משרד הבריאות בשלו. לא מנהלים את המשבר כמו שצריך, ואין תחושת חירום, כמו שאמורה להיות. המצב נורא ואיום, אנשים בהיסטריה, ומשרד הבריאות משדר אדישות".
השבוע נחשף ב"ישראל היום" כי ילד חולה סרטן בן 7 מאוקראינה, שהגיע לטיפול בביה"ח איכילוב, היה חולה חצבת, וילדים רבים נחשפו אליו. בעקבות זאת נקראו כעשרה ילדים חולי סרטן לקבל חיסון נגד המחלה. המקרה גרר ביקורת נוקבת של רופאים על משרד הבריאות, שלא הגביל את הגעתם של תיירים רפואיים ממדינות מוכות חצבת - כמו רומניה ואוקראינה.
יו"ר השדולה למען ילדים חולי סרטן, ח"כ איציק שמולי, אמר כי "משרד הבריאות התרשל בתפקידו ולקח הימור מיותר ומסוכן על בריאות הציבור, כשהמשיך להתיר יבוא של תיירות רפואית ממקומות מוכי חצבת עבור הרבה כסף. רק לפני כחודשיים הזהיר ארגון הבריאות העולמי מפני התפרצות החצבת באירופה, כשמספר המקרים הגבוה ביותר - 23 אלף - נרשם באוקראינה".
החצבת נחשבת למחלה מסוכנת, העלולה לגרום לפגיעות נוירולוגיות קשות, ואף למוות. כ־30 אחוזים מחולי החצבת מפתחים סיבוכים קצרי טווח, כמו פגיעה במערכת העצבים המרכזית או בריריות הפה והעיניים. אצל אחוז קטן עלול להתפתח אחרי שבע עד עשר שנים סיבוך נדיר, שגורם לניוון של מערכת העצבים המרכזית ושנחשב חשוך מרפא.
תקופת הדגירה של החצבת היא שמונה עד 12 ימים מרגע ההדבקה. הבעיה העיקרית הגורמת להתפרצות רחבה של המחלה היא הקלות שבה היא עוברת מאדם לאדם - כמה ימים לפני הופעת הפריחה, וגם אחריה.
"זו נחשבת למחלה הכי מידבקת שקיימת בעולם", מסבירה ד"ר גליה גריסרו, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח דנה לילדים במרכז הרפואי תל אביב. "ההדבקה היא באוויר. מספיק שהחולה יהיה באותו מרחב סגור עם אנשים לא מחוסנים - במטוס, במעלית, בסניף דואר - והם עלולים להידבק. חולה אחד עלול להדביק כ־18 אנשים בממוצע, ואז המחלה יכולה להתפרץ כמו אש בשדה קוצים".
החצבת גורמת לתופעות קשות של חום, פריחה, אודם בעיניים וחולשה כללית, ואין לה טיפול ייחודי, הגם שרוב החולים מחלימים ממנה. יחד עם זאת המחלה עלולה לגרום לפגיעות נוירולוגיות קשות ואף למוות, ומכאן חשיבות החיסון שמונע את המחלה לחלוטין או לפחות גורם לכך שהמחלה תהיה הרבה יותר קלה וללא תופעות קשות אצל החולה.
החיסון מורכב מנגיף חי מוחלש, הניתן בזריקה מתחת לעור. החיסון נגד חצבת הוא חלק מחיסון משולש (MMR), שכולל גם חזרת ואדמת. כשיש חשש לחשיפה לנגיף החצבת, ניתן לתת חיסון מונע. תינוקות בני חצי שנה עד שנה מקבלים את החיסון המשולש, שקבלתו בתוך שלושה ימים מהחשיפה למחלה תמנע את תחילתה. אם עבר זמן רב יותר מהחשיפה, או שמדובר בתינוקות מתחת לגיל חצי שנה, נשים בהיריון או אוכלוסיית מדוכאי חיסון (כמו מטופלים בכימותרפיה, חולים במחלות כשל חיסוני, מושתלי איברים ועוד), הטיפול הוא בחיסון סביל (נוגדנים לנגיף, במקום נגיף מוחלש) שצריך להינתן עד שישה ימים מהחשיפה.
הדיווחים הראשונים על חולי חצבת בארץ החלו להגיע במארס השנה, אז התגלו שבעה חולים - ובהם נוסע שנחשד כחולה חצבת בטיסה מאילת, מורה בבית ספר בירושלים, תינוק שהגיע לטיפול במרפאות החוץ בביה"ח שניידר בפתח תקווה ולמחרת פיתח את תסמיני המחלה, ועוד. כל מי שהיה במגע עם החולים, נקרא לקבל מייד חיסון.
באפריל התגלו 30 מקרים חדשים של חולים. ביוני דווח על 73 מקרים, ובספטמבר - 321 מקרים. חודש השיא עד כה היה אוקטובר, שבו דווח על 735 מקרים חדשים של חולי חצבת.
למה לא גובשה תוכנית חירום לחיסון מאות אלפי הישראלים שאינם מחוסנים?
בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, החלו לתת מנה אחת של חיסון נגד חצבת רק בשנת 1957. מי שנולד עד אז נחשב מחוסן באופן טבעי, מאחר שהמחלה היתה נפוצה מאוד בשנות ה־40 וה־50. מ־1957 החל להינתן חיסון במנה אחת, ומשנת 1977 הוא ניתן בשתי מנות, כחלק מחיסוני השגרה של הילדים: המנה הראשונה בגיל שנה, ומידת ההגנה שהיא מעניקה היא 93 אחוזים (כלומר, אחרי קבלתה עדיין יש סיכון של שבעה אחוזים להידבק במחלה); והשנייה בכיתה א', בגיל 6 - והיא אמורה להעניק הגנה כמעט מלאה מפני המחלה. במקרים נדירים יכול להידבק בחצבת גם מי שחוסן, אולם אז יהיו השפעות המחלה פחותות הרבה יותר מאשר כשנדבק בה מי שלא חוסן.
המטרה המרכזית של מערכת הבריאות היא להגיע ל"חסינות עדר", שלפיה כשרוב מוחלט מהציבור מחוסן, הוא מגן גם על הציבור הלא מחוסן. כשרמת חסינות זו עומדת על 95 אחוזים של מתחסנים, האוכלוסייה נחשבת מוגנת. אלא שכל ילידי השנים 1977-1957, כמיליון ו־800 אלף ישראלים, נחשבים למחוסנים חלקית בלבד, מאחר שלא קיבלו את החיסון השני (אלא אם כן דאגו לכך עצמאית). מי מהם שלא קיבלו גם את המנה הראשונה, מסיבות שונות - אינם מחוסנים כלל. על פי נתוני משרד הבריאות, 92 מבין 1,400 חולי החצבת שהתגלו בארץ הם ילידי השנים הללו.
באתר משרד הבריאות לא מתרגשים. "חלקם הגדול של ילידי 1977-1957 מחוסנים באופן טבעי", נכתב שם. "באותן שנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל".במקביל, ממליץ המשרד בחודשים האחרונים לנוסעים לחו"ל להתחסן נגד חצבת או להשלים את המנה השנייה של החיסון, אם כבר קיבלו את המנה הראשונה. אלא שההמלצות הללו לא לוו בקמפיין פרסומי בטלוויזיה ובעיתונות, וחלקים גדולים של הציבור כלל אינם מודעים להן.
יתרה מזאת: בני 18 ומעלה אינם יכולים לקבל את החיסונים בלשכות הבריאות של משרד הבריאות, והם מופנים למרפאות המטיילים של קופות החולים ברחבי הארץ. למרות החשיבות הגבוהה של החיסון לבריאות הציבור, הקופות גובות עליו תשלום. כך, למשל, חבר קופת חולים מכבי ישלם במרפאת המטיילים בביה"ח מאיר 200 שקלים עבור החיסון; במרפאת מטיילים ששייכת לקופה הסכום יהיה כ־50 שקלים. בחלק ממרפאות המטיילים חובה לקבוע תור מראש, וזמן ההמתנה לתור פנוי יכול לעיתים להגיע לשבועות.
לא מעט רופאים בכירים בתחום הזיהומים והחיסונים, שעימם שוחחנו, סבורים כי יש לחסן את כלל האוכלוסייה נגד חצבת. חלקם כבר פנו למשרד הבריאות בחודשים האחרונים בדרישה לקיים בדחיפות מבצע ארצי להשלמת החיסונים לילידי 1977-1957 ולהקדים את גיל החיסון לתינוקות.
למשרד יש יכולת לקיים מבצע חיסונים כזה באמצעות קופות החולים, בדיוק כמו שהוא עושה בכל שנה את מבצע החיסונים הנרחב נגד שפעת ומקדם אותו בקמפיינים בכלי התקשורת; מיליון וחצי ישראלים מתחסנים במסגרתו. המשמעות העיקרית של מבצע חיסונים כזה היא תקציבית: רכישת מנה של חיסון רגיל נגד חצבת עולה למדינה או לקופת החולים 60-40 שקלים, ומנה של חיסון סביל - 2,000-1,500 שקלים. רכישה של חיסונים לכל האוכלוסייה יכולה להסתכם בעשרות מיליוני שקלים.
טורטרה 24 שעות בין מרפאת הקופה לביה"ח איכילוב. אליאורה אוחיון עם בנה אריאל // צילום: יהושע יוסף
פרופ' מיכל חוברס, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח מאיר בכפר סבא, פנתה כבר בחודש מאי למשרד הבריאות וביקשה לגבש תוכנית לאומית ממלכתית, שתאפשר לכל תושב שזקוק לכך להתחסן נגד חצבת במרפאות קופות החולים.
"הצעתי למשרד הבריאות להעביר לקופות את החולים את החיסונים נגד חצבת למבוגרים, כמו שעושים עם חיסוני השפעת", אומרת חוברס. "עשיתי זאת אחרי שמרפאות המטיילים הוצפו באלפי ישראלים שביקשו להתחסן לפני נסיעה לחו"ל. בכירים במשרד אמרו לי שזה רעיון מצוין, אבל שקופות החולים מסרבות לעשות זאת.
"פניתי לבכירים במשרד ואמרתי שאם הם מוציאים הודעה שממליצה לישראלים להתחסן לפני נסיעה למדינות הנגועות - למה לא מוציאים הודעה לכל הישראלים, בעיקר תושבי ירושלים, שיתחסנו בגלל שהם חיים בעצמם באזור נגוע. ענו לי שהמצב נמצא בשליטה, ושאנשי משרד הבריאות קוראים בעצמם לאנשים שהיו בקרבת אנשים חולים להתחסן.
"עכשיו החצבת מתפשטת כמו אש בשדה קוצים, והפתרון חייב להיות הגדלת הכיסוי החיסוני לכל הציבור. ככל שיהיו יותר ישראלים מחוסנים, כך תיעצר התפשטות המחלה. צריך לעשות את זה גם עם החיסונים לאדמת, שחוזרת עכשיו ליפן, ולחזרת, שחוזרת עכשיו בקמפוסים של אוניברסיטאות בארה"ב".
רופא בכיר נוסף, מומחה בזיהומים, שמעורב בנושא באופן יומיומי, אמר לנו השבוע: "נראה שמדינת ישראל כבר איבדה את השליטה על החצבת. אני מקבל לטיפול עשרות מקרים חדשים בשבוע של חשיפה לחולים, שלכל אחד מהם יש עשרות ומאות מגעים עם אנשים נוספים שעלולים להידבק ממנו. יש בארץ אזורים, שבהם משרד הבריאות ובתי החולים נמצאים באי ספיקה טוטאלית, בעיקר ירושלים. נראה שהם רצים אחרי כל מטופל בנפרד, ולמעשה הם רצים אחרי הזנב של עצמם".
לדבריו, "חסרה אסטרטגיה ממלכתית, שתבחן אם צריך לצאת במבצע חיסון ממלכתי רחב לכל מאות אלפי הישראלים שלא קיבלו חיסון, או שקיבלו אותו באופן חלקי בלבד. לדעתי היה צריך כבר לחסן את כל האוכלוסייה בישראל, זה חיוני וקריטי לחיי אדם. זה ממש אבסורד שהאזרחים נדרשים לשלם על החיסון, במקום שהוא יינתן ללא תשלום".
רופא ילדים בכיר שיגר השבוע מייל ברשת פנימית של רופאי הילדים, ובו כתב: "כמויות האימונוגלובולינים (החיסונים הסבילים; ר"ר) שאנחנו נותנים במיון, על פי הנחיות משרד הבריאות, היא היסטרית, ועולה מיום ליום. אני מעריך שמשרד הבריאות לא מודאג מכך, כי זה על חשבון הקופות.
"כל ישראלי שנוסע לאירופה מקבל מנה שנייה של MMR (החיסון המשולב לחצבת, לחזרת ולאדמת), ולכן כל אזרח ישראלי שטס מישראל או שחוזר לישראל ולא חלה בעבר, צריך לקבל שתי מנות חיסון. זו צריכה להיות מדיניות משרד הבריאות, ואולי אף מתן חיסון לכל אזרחי ישראל, ללא קשר לכמה מנות קיבלו בעבר.
"מזמן היה צריך להקדים את המנה של כיתה א' לגילאי שנתיים או 3 - זאת עדיפות ראשונה אם אין מספיק חיסונים. משרד הבריאות צריך להפוך עולמות להשיג את החיסונים הדרושים. כל השאר זה אקמול לגוסס."
למה לא ננקטים צעדים נגד סרבני החיסונים ונגד רופאים שמטיפים נגד חיסונים?
אחת הבעיות הקשות ביותר שגורמות להתפשטות מגפת החצבת היא הגידול בכיסֵי ההתנגדות לחיסונים. גידול זה בולט באוכלוסיות ספציפיות, כמו חלקים קטנים בציבור החרדי, או חלקים קטנים בציבור החילוני, שמתנגדים מסיבות שונות לחסן את ילדיהם ואת עצמם. במשרד הבריאות מעריכים כי מדובר בכמה אלפי ישראלים, אבל למיעוט הזה עלולה להיות השפעה הרסנית על התפשטות של מגפות, מעבר לפגיעה בהם עצמם.
ואולם, הרופאים שעימם שוחחנו טוענים כי אחד הכשלים הקשים של משרד הבריאות הוא שגם אחרי התפרצות המחלה בארץ, לא ננקטו שום צעדים משמעותיים מול מתנגדי החיסון - החל מהסברה ושכנוע, בעיקר ברשתות החברתיות, שם רוחשת ההתנגדות לחיסונים, וכלה בהובלת תקנות שיצמצמו את הסרבנות לחיסון, כמו הצבת החיסון כתנאי קבלה לבתי הספר ולגני הילדים.
הטיפול במתנגדי החיסונים הוזכר כבר בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2014, שבו נכתב: "על משרד הבריאות לפעול במרץ להעלאת שיעור המתחסנים בקרב הילדים, ולהגביר את מודעות הציבור לחשיבות שיש להתחסנות של מבוגרים. יש להמשיך לבחון את המחסומים הארגוניים המקשים את מתן החיסונים ולפעול להסרתם, להגביר במידת האפשר את הגמישות בנוגע למתן חיסונים, ולהגביר את השקיפות על ידי מסירת מידע מלא ועדכני לציבור".
המבקר, יוסף שפירא, התריע אז כי "שיעור הילדים שחוסנו נע בין 90 ל־97 אחוזים, ואף שמדובר בשיעור גבוה יחסית, נתון זה מלמד שעשרות אלפי ילדים לא חוסנו בחלק מהחיסונים, או לא חוסנו כלל. יש אוכלוסיות, דוגמת תושבי שכונות חרדיות בירושלים והבדואים בנגב, ששיעור המתחסנים בהן נמוך לעומת הממוצע הארצי, ויש סכנה גדולה להתפרצות מחלות מידבקות בקרבן".
מבקר המדינה מצטט מדבריו של האחראי לשירותי בריאות הציבור ב־2014, שלפיהם "החלטת ההורים לא לחסן את ילדיהם בחיסוני השגרה המומלצים היא תופעה ההולכת וצוברת תאוצה בישראל בשנים האחרונות. אי חיסון ילדים עלול לסכן לא רק אותם, אלא גם את הסובבים אותם, והדבר עלול לגרום להתפרצות של מחלות".
המבקר מציין כי "במשרד הבריאות הועלו בעבר כמה הצעות, שחלקן מקובלות בחלק ממדינות המערב, לעידוד החיסון - כמו התניית ההרשמה למוסדות החינוך בקבלת חיסונים. אבל הרעיונות לא יושמו, בין היתר בגלל היעדר מאגר ממוחשב הכולל פרטים על החיסונים שקיבל כל ילד".
לדברי רופאים בכירים, משרד הבריאות מתקשה גם היום לקבל מידע אמין ומלא על ההתחסנות של כל ילד בישראל, בגלל שורה של תקלות מערכתיות במערכת המחשוב וקושי קבוע לקבל נתונים מקופות החולים. המשרד נמנע מלפרסם את הנתונים שיש בידיו לגבי יישובים, שכונות ובתי ספר.
המבקר התריע גם על כשלים חמורים בהסברה ובשכנוע של הציבור לקבל חיסונים. כך, למשל, בהתפרצות שפעת החזירים ב־2009, שפגעה באלפי אנשים, קרא משרד הבריאות לכלל הציבור להתחסן - אבל 88 אחוזים לא נענו לקריאה ולא קיבלו את החיסון.
ב־2013 כשהתגלתה בישראל סכנה של התפשטות נגיף הפוליו, שגורם לנכות קשה, יזם משרד הבריאות מבצע חיסונים מיידי לכל הילדים בישראל שנולדו מאז ינואר 2004; שיעור המתחסנים בתל אביב היה רק 64 אחוזים.
רופאים בכירים אומרים כי העובדה שמשרד הבריאות כמעט לא עשה דבר מול מתנגדי החיסון וגם מול הרופאים (הבודדים) שמנסים להטיף נגד החיסונים היא הכשל הקשה ביותר. "הבעיה המרכזית היא שאין מנהיגות, וניהול המשבר על ידי משרד הבריאות כושל", אמר ל"שישבת" מנהל של אחד מבתי החולים הגדולים בארץ. "אין תוכנית לאומית ברורה למיגור המחלה, אלא רק פעולות חירום. המשרד מגיע לטפל בחצבת רק כשזה מגיע למשבר, ונראה שיש כאן ממש הימור גדול על חיי אדם. כאילו חיכו שם, בתקווה שלא תתפשט מגפה".
רופא ילדים בכיר באחת מקופת החולים אומר: "משרד הבריאות לא עושה כמעט שום דבר להסברה ולשכנוע של מתנגדי החיסון, ונראה שעד עכשיו התעלם מהתופעה, שרק הולכת וגדלה. יש לנו תחושה קשה מאוד מההיערכות של המשרד למגפה. בכל כמה ימים משתנות ההנחיות בין המחוזות השונים של משרד הבריאות, ובחלק מהמקרים הן סותרות אחת את השנייה. זה מכניס עוד לחץ ובלבול, עד כדי היסטריה.
"במשרד הבריאות, בעיקר במחוז ירושלים - שם כרגע עיקר החולים בחצבת - יש עומס קיצוני, והם לא מצליחים להתמודד עם הבעיה, עד כדי כך שהנחו את קופות החולים שהן, ולא המשרד, יהיו אחראיות לניהול תחקיר במקרה של חולה חצבת. זה עומד בסתירה מוחלטת למדיניות המשרד ויוצר בלבול גדול בקופות".
"להגביר את הבקרה". אריה פז // צילום: ניר קידר
אריה פז, לשעבר מבקר משרד הבריאות, קיים בשבוע האחרון שיחות עם כמה בכירים במשרד הבריאות שעוסקים בתחום בריאות הציבור וחיסונים. "לחלק מהאנשים שאיתם שוחחתי אין ספק שמדובר במחדל קשה ומתמשך של משרד הבריאות", הוא אומר.
"הרי כבר יותר משנה ידוע שהחצבת מתפשטת בעולם, ומשרד הבריאות היה חייב להיערך כדי למנוע או לצמצם את המגפה. היו חייבים לבנות תוכנית ממלכתית לאומית להתמודדות עם המגפה. למשל - לקבוע שילדים לא מחוסנים לא יוכלו להיכנס לבתי הספר ולגני הילדים.
"היה צריך גם להגביר את הבקרה על החיסונים, לנוכח הבעיות הקשות ברישום ובמחשוב החיסונים. על פי מידע שקיבלתי ממשרד הבריאות, רוב הבעיות לא תוקנו.
"הגיע הזמן לעשות רוויזיה של כל מערך החיסונים בארץ, לצאת במסע הסברה על החשיבות הקריטית של התחסנות ולתת קונטרה לפרסומים מסוכנים, שמנסים לטרפד את מתן החיסונים במגזרים ספציפיים של האוכלוסייה. אני קורא לגורמים האמונים על בקרה וביקורת לפתוח בבדיקה מעמיקה כיצד קרה שמגפה כזו תפסה את משרד הבריאות לא מוכן, כשחלק ניכר מהלקחים בביקורות של מבקר המדינה לא יושמו".
יואל ליפשיץ, לשעבר סמנכ"ל קופות החולים במשרד הבריאות והיום מנכ"ל חברת התרופות "לביא מדטק", אומר כי "המחלה התעוררה מחדש בגלל מוקדים של הימנעות מחיסון, אבל משרד הבריאות לא פועל בנחישות מול הנמנעים מחיסון. צריך לעשות מבצע חיסונים ללא תשלום לכל מי שצריך להשלים את החיסון, בכל הגילאים, ולקדם חקיקה שמונעת מילדים שלא חוסנו להיכנס למוסדות החינוך.
"למשרד הבריאות יש היכולת, המשאבים והסמכות החוקית לעשות את הפעולות הללו, ויש לו גם הצלחות בהתפרצויות קודמות של שפעת. קופות החולים מקבלות מהמדינה תגמול כספי כדי לעודד התחסנות נגד שפעת.
"למשרד יש תוכניות לשעת חירום, ביחד עם קופות החולים, למקרים של התפרצות מחלות מידבקות, שבאמצעותן אפשר להגיע לכל המבוטחים. אם לא יעשו את הפעולות האלו בדחיפות, זה יהיה מחדל גדול מאוד".
בימים אלה מקודמות שתי הצעות חוק, שעיקרן טיפול במתנגדי החיסונים. שתיהן אינן יוזמה של משרד הבריאות, כפי שהיה ניתן לצפות. אחת מהן, שמקדמת ח"כ מירב בן־ארי בשיתוף עם ההסתדרות הרפואית, מעניקה סמכות למנכ"ל משרד הבריאות להכריז על חשש להתפרצות מחלה ולהורות למוסדות החינוך למנוע כניסה של ילד או איש צוות שאינם מחוסנים, כל עוד אין סיבה רפואית המונעת מהם להתחסן.
"צריך חיסונים ללא תשלום". יואל ליפשיץ // צילום: דודי ועקנין
פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית וראש בית הספר לבריאות הציבור באונ' בן־גוריון, מדגיש כי החוק מאפשר כבר היום סנקציה כזו, והיא אפילו הופעלה בישראל פעמיים - עם הופעת מגפת אבעבועות שחורות בירושלים ב־1949, וב־1988, כשהופיעה חצבת בדרום.
את הצעת החוק השנייה מקדמים חה"כ יואל חסון ושולי מועלם, בשיתוף עמותת "מדעת", הפועלת לקידום בריאות הציבור בישראל. זו נוגעת להנגשת החיסונים ולהקמת מנגנון לאיסוף מידע מי מחוסן, כדי לדעת מה מידת המוגנות של הציבור. ההצעה קובעת גם אפשרות להרחיק ילדים לא מחוסנים ממוסדות חינוך במקרה של חשש להתפרצות מחלה מידבקת, ודרישה מההורים לחתום על מסמך שבו הם מצהירים שהבינו את המשמעויות של אי התחסנות.
"המטרה היא להפוך את אי ההתחסנות לאקטיבית", אומר ד"ר גיל צ'פניק, מומחה ברפואת ילדים במכבי וחבר עמותת "מדעת", "אנחנו רוצים שמי שלא מתחסן יבין את המשמעות ואת התוצאות - שמשפיעות לא רק עליו ועל הילד שלו, אלא על ציבור שלם.
"ב־2008 היתה התפרצות גדולה של חצבת בישראל, ואז היה תת־דיווח על מקרי מחלה. כיום המערך מסודר יותר, ואפשר לדווח על כל מקרה ולהגיע לרוב האנשים שהיו איתו במגע. אבל אפשר היה לעשות משהו לפני כן. מי שמצוי בתחום בריאות הציבור, ורופאים שמטפלים בחולים, מתריעים כבר חודשים שזה עניין של זמן שמה שקורה באירופה יגיע לישראל. הכל מתחיל ונגמר בשיעורי ההתחסנות, כי כל מי שלא מחוסן עלול להידבק.
"אם יותר מ־95 אחוזים מתושבי ישראל יהיו מחוסנים בשתי מנות, לא תהיה התפרצות של המחלה. גם אם מישהו יגיע בטיסה מחו"ל עם המחלה, המחלה לא תתפשט ברחבי הארץ.
"וכאן חוזרים לבעיה העיקרית של ה'כיסים' של תת־ההתחסנות. כשאדם לא מחוסן פוגש חולה חצבת, יש סיכוי של 90 אחוזים שהוא יידבק במחלה. אם ילד חולה נכנס לגן שבו שיעור ההתחסנות הוא נמוך, הוא עלול להדביק את כל הילדים. לא מדובר רק על תינוקות מתחת לגיל שנה, שטרם קיבלו מנה אחת של החיסון, אלא גם על ילדים ומבוגרים, שעדיין לא חוסנו במנה השנייה".
"הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המחלה היא הסברה", מדגיש פרופ' שי אשכנזי, יו"ר איגוד רופאי הילדים. "אין ספק שכדאי להסביר כיום לאנשים מי צריך להתחסן, ומי צריך לקבל מנה נוספת. צריך לקדם הסברה שחיסון החצבת לא גורם לנזק, כפי שניסו לטעון בעבר. עלולות להיות תופעות לוואי זמניות, כמו פריחה, נזלת, חולשה, אבל לא נזק קבוע.
"למרות שזה הוכח בצורה יסודית ומעמיקה, עדיין יש אוכלוסייה שלא מחסנת. ואת ההסברה הזאת צריך לעשות במקומות שבהם שיעורי ההתחסנות נמוכים, כמו אצל אוכלוסייה שמעדיפה רפואה טבעית ואינה מתחסנת, או בחלק מהשכונות החרדיות בירושלים. הרי אם היינו מחסנים את כולם נגד המחלה, היו מבערים אותה וזהו".
משרד הבריאות גם אינו עושה דבר כדי למנוע מרופאים להפיץ מידע מופרך ומסוכן בעניין החיסונים. ל"שישבת" נודע כי בחודשים האחרונים הועבר למשרד מידע ספציפי על חמישה רופאים, שמטיפים נגד חיסונים באתרים שונים וברשתות החברתיות. רופאים אלה הפיצו נתונים מופרכים ומטעים, שמהם אפשר להבין שחיסונים נגד חצבת הם מסוכנים, ושמוטב להימנע מהם.
עד עתה לא ננקט שום צעד נגד הרופאים הללו, למרות האפשרויות החוקיות שעומדות לרשות משרד הבריאות. כך, למשל, במקרים של רופאים שמפרסמים מידע מוטעה בקשר לדיאטות, או בקשר למוצרים רפואיים ואסתטיים, הוגשו תלונות משמעתיות נגד הרופאים, והם נקראו לבירור בהנהלת המשרד.
למה לא דאגו למלאי מספק של חיסונים ברגע שהתרבו מקרי החצבת בארץ?
גם נושא החיסונים הסבילים, למי שנחשפו למחלה, מתנהל באופן כושל. כפי שנחשף ב"ישראל היום", בשבועות האחרונים היה מחסור קשה בחיסון הסביל. המחסור התגלה לאחר שבמרפאה המרכזית של קופת חולים מאוחדת בתל אביב נחשפו עשרות תינוקות לתינוקת חולה בחצבת, וההורים נקראו להגיע בדחיפות לקבל את החיסון הסביל. אלא שאז התברר כי החיסון אזל, ואין להשיגו בקופה. הם נשלחו לביה"ח איכילוב, אבל גם שם לא היו חיסונים. רק בעקבות החשיפה התקשורתית דאג משרד הבריאות להעביר לקופת החולים מנות חיסון מבתי חולים אחרים.
אחת האימהות, אליאורה אוחיון מתל אביב, הגיעה עם בנה אריאל, בן חודשיים וחצי, למרפאת מאוחדת, וטורטרה במשך 24 שעות בין מרפאת הקופה לביה"ח איכילוב, עד שקיבלה את החיסון. למרבה האבסורד, ביום שלישי השבוע קיבלה אליאורה שיחת טלפון מקופת החולים, ובה התבקשה להגיע לסניף ולשלם 70 שקלים עבור החיסון. "אחרי שהתינוק שלי ותינוקות נוספים היו בסכנת הידבקות, אחרי שהיינו צריכים לחזר על הפתחים כדי לקבל את החיסון - עוד מבקשים ממני לשלם על זה? כשנתנו לו את החיסון לא אמרו לנו שום דבר על תשלום".
בעקבות החשיפה ב"ישראל היום" והצעות לסדר שהגישו ח"כ יעל גרמן, לשעבר שרת הבריאות, וח"כ איילת נחמיאס־ורבין, התקיים ב־22 באוקטובר דיון חירום בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת. בדיון התריעו נציגי כל קופות החולים על מחסור חמור בחיסונים הסבילים. דורון נצר, ראש אגף רפואה בקופת חולים כללית, אמר כי "נכון להבוקר, אנחנו בלי חיסונים, והמלאי יאזל בימים הקרובים". נציג קופת חולים מאוחדת אמר כי "יש לי יותר מ־20 חולים שנחשפו, ואין לי איך לטפל בהם".
בתגובה אמר פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, כי "מי שזקוק לחיסונים האלה זו קבוצה מאוד ספציפית של נחשפים, מתוכם לא כולם צריכים לקבל את החיסון. אתם נותנים חיסונים מיותרים. על הקופות לחסן בצורה יותר מקצועית, ובזמן הקרוב אמור להגיע מלאי חיסונים נוסף. אם כולם יתחסנו, המחלה תיעלם. הסיבה שחצבת לא נעלמת מהעולם היא שאנשים לא מתחסנים. בישראל 95 אחוזים מהאנשים מתחסנים, ושיעור כזה בכל מקום היה יכול לתת לנו שקט. הבעיה היא שיש ריכוזי אוכלוסייה שבהם השיעור עומד על פחות מ־90 אחוזים, ושם יכולה לקרות ההתפרצות".
ח"כ מירב בן־ארי, מ"מ יו"ר הוועדה, אמרה בדיון: "פגשתי אב שבנו מת מסיבוך של מחלת החצבת, ולכן תשובתי לכל אלה שמקשקשים ש'זה לא נורא' היא שזה חוסר אחריות פושע של הורה לחשוף את ילדיו וילדים אחרים למחלה".
ח"כ אורן חזן, אחד מיוזמי הצעת החוק שתאסור כניסת ילדים לא מחוסנים לגנים, הוסיף כי "הדיון צריך להתרכז בדבר אחד: הסברה. איך אנחנו מורידים את ההיסטריה הציבורית וגורמים להורים להבין שהסכנה היא במחסור בחיסונים, ולא בעודף. זה פוגע בכלל הציבור - דתיים, חילונים, ערבים ויהודים".
כיצד הוזנחו שירותי בריאות הציבור ומערך טיפת חלב במשך שנים?
בקרב הרופאים הבכירים שעימם שוחחנו יש הסכמה גורפת כי חוסר היכולת להתמודד עם המשבר נובע גם מהפגיעה המתמשכת בשירותי בריאות הציבור - תחנות טיפת חלב ושירותי בריאות התלמיד בבתי הספר. אלה היו אמורים לתת את ההגנה מפני התפרצות של מחלת החצבת, גם על ידי הגדלת שיעור המתחסנים, גם על ידי פעילות שכנוע בקרב המתנגדים לחיסון, וגם במתן מענה יעיל ומהיר במקרים של הידבקות במחלה.
ואולם, על פי עדויות של רופאים ואחיות, שירותי בריאות הציבור סובלים בשנים האחרונות ממחסור חריף באחיות, ממחסור בתקציבים, מהזנחה של חלק מתחנות טיפת חלב, ממחסור תמידי באחיות בבתי הספר וממערכת מחשוב בעייתית, שאינה מספקת נתונים זמינים ומלאים על מתן החיסונים בישראל.
גם על הקריסה של מערך טיפת חלב התריע מבקר המדינה ב־2014. הוא חשף אז שורה ארוכה של כשלים בתפקוד ובתפעול המרפאות, ובבקרה ובפיקוח של משרד הבריאות. "השירות הניתן לילדים בטיפת חלב מהלידה ועד גיל 6 נועד למנוע מהם ללקות במחלות זיהומיות ולאתר בעיות בהתפתחותם או בבריאותם", כתב המבקר. "אולם המחסור באחיות ועומס העבודה המוטל עליהן גורמים לביצוע פעולות רבות באיחור, או לאי ביצוען כלל, והדבר עלול לגרום לילדים מסוימים נזק בלתי הפיך".
"משרד הבריאות מזניח". ד"ר מילכה דונחין // צילום: דודי ועקנין
אחד הרופאים הבכירים בארץ בתחום החיסונים אמר ל"שישבת" כי "ההתפרצות הנוכחית חושפת את קצה הקרחון של משבר עמוק ומסוכן, שנגרם מייבוש מתמשך של שירותי בריאות הציבור. השירותים האלה סובלים מעוד קיצוץ ומעוד קיצוץ, אחד אחרי השני. היה צריך לעשות מעקב בשגרה, וגם עכשיו, בשעת חירום, כדי לאתר את הנמנעים מחיסון, וממש להתקשר אליהם ולהגיע לבתיהם. היה צריך לעשות מסעי הסברה ברשתות החברתיות. תוספת תקציב של כמה מיליוני שקלים היתה יכולה לעזור לפתור חלק מהבעיה.
"צוותי האחיות בטיפת חלב עובדים קשה מאוד, אבל בשלב מסוים המערכת תתפרק, כי היא קרובה לקריסה. יש כאן ממש סכנה לבריאות הציבור, שרק תלך ותגבר כשיפרצו מגפות שחלילה ימותו מהן עשרות ומאות אנשים. במשרד הבריאות אין חשיבה והתייחסות עמוקה ואין התייחסות מספקת אל האירוע עכשיו כאל אירוע חירום. יש שם בעיה קשה מאוד בהבנת המשבר. הם מתייחסים לזה כאל אירוע שיחלוף".
ד"ר מילכה דונחין, רופאת בריאות הציבור ויו"ר רשת ערים בריאות בישראל, אומרת כי "החיסונים הם 'הלחם' של שירותי בריאות הציבור. אבל כבר שנים שמשרד הבריאות מזניח את שירותי בריאות הציבור, ומכאן גם את ההתחסנות. יש צמצום הולך וגדל במשאבים שעומדים לרשות שירותי בריאות הציבור.
"למשל, תחנות טיפת חלב בירושלים הן באחריות העירייה. משרד הבריאות לא מכסה את כל העלות של התחנות, ובגלל הגידול באוכלוסייה האחיות פשוט לא עומדות בנטל. יש גבול למה שאפשר לתת אם אין מספיק אחיות. אי אפשר לתת את החיסונים כמו שהצוות היה רוצה, והם כולם בלחץ אטומי".
רופא בכיר בתחום החיסונים: "ההתפרצות חושפת את קצה הקרחון של משבר מסוכן" // צילום המחשה: אורן בן חקון
מוריה אשכנזי, יו"ר חטיבת אחיות בריאות הציבור בהסתדרות האחיות, מסכימה: "כבר שנים שאני מתריעה, מעל כל במה ציבורית אפשרית, שהמדינה מייבשת את שירותי בריאות הציבור, והדבר פוגע קשות בשירות שניתן לציבור.
"במקרה של התפשטות חצבת, משרד הבריאות לא מסוגל לתת מענה מהיר ואיכותי. בירושלים ובבית שמש הגיעו לטיפת חלב הורים לילדים שבמשך שנים לא חיסנו את הילדים שלהם. בטיפת חלב לא ידעו עליהם כלל, לאחיות לא היה שום קשר איתם, וגם זה מחדל של משרד הבריאות: לא עושים בדיקה מול הרשומות של בתי החולים על תינוקות, ולא מוודאים שכל מי שאמור לבוא להתחסן אכן מתחסן.
"כוח האדם של האחיות בתחנות טיפת חלב לא עומד בלחץ. התשתיות בתחנות עלובות, כבר שנים שמשרד הבריאות לא מציב שם סטנדרטים מודרניים. במקרים רבים מסיטים אחיות של טיפת חלב לתת חיסונים בבתי הספר, כי כבר אין אחיות בתי ספר".
איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית מסר השבוע, כי "במקביל לצעדי החירום שיש לנקוט לטיפול מיידי בהתפרצות החצבת הנוכחית, חובה לטפל בבעיות היסוד ולחזק את מערך חיסוני השגרה, כדי לטפל כראוי בהתפרצות הנוכחית ולמנוע התפרצויות נוספות.
"שירותי בריאות הציבור בכלל, וטיפת חלב ושירות הבריאות לתלמיד בפרט, נשחקו ויובשו במשך השנים ואינם מסוגלים לספק את השירות הנדרש בשגרה ובחירום. נדרשת השקעה משמעותית קבועה בכוח אדם ומשאבים נוספים, מעוגנים בחקיקה ובמנגנון עדכון, כדי למנוע קריסה של מערך בריאות הציבור ולשמור על הביטחון הבריאותי של כולנו".
פרופ' אבישי אליס, מנהל מחלקה פנימית בביה"ח בילינסון ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית בהסתדרות הרפואית, מתריע כי המחלקות הפנימיות אינן ערוכות לטיפול בחולי החצבת. "מאחר שמדובר במחלה מידבקת מאוד, אנחנו חייבים לבודד את החולים בבידוד מיוחד, בחדרים שבהם מותקנת מערכת סינון מיוחדת, וזה רק מגדיל את העומס על המחלקות, שהוא גדול גם כך. משרד הבריאות והנהלות בתי החולים לוקחים אותנו כמובן מאליו, אבל העומס במחלקות הפנימיות ממש מסכן את החולים, את המבקרים ואת הצוותים הרפואיים בהידבקות במחלות קשות כמו חצבת. צריך לזכור שיש בבתי החולים בארץ 110 מחלקות פנימיות, ומספר האשפוזים בשנה הוא 330 אלף".
משרד הבריאות: שומרים על בריאות הציבור
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד עשה את עבודתו לשמירה על בריאות הציבור גם לפני וגם במהלך האירוע. מדובר בעבודה רציפה ויומיומית, שלעיתים נסתרת מעיני הציבור. שיעורי החיסון במדינת ישראל הם מהגבוהים בעולם (מעל 94 אחוזים בטיפות חלב ומעל 96 אחוזים בבתי הספר). ברמת השטח מתבצעות כל העת פעולות, בין שבאמצעות הסברה באזורים שבהם שיעורי החיסון נמוכים יותר, ובין שבאמצעות פנייה ישירה להורים שלא חיסנו את ילדיהם בטיפת חלב. בימים אלה מתגברת הפעילות מסוג זה, ואנו אכן צופים עלייה משמעותית בהיענות לחיסון, באותם כיסים של תת־חיסון. לדוגמה, רואים בשכונות מסוימות בירושלים עלייה מ־55 אחוזים התחסנות ליותר מ־80 אחוזים.
"משרד הבריאות נקט פעולות נגד חלק מהרופאים שפועלים נגד חיסונים. חלקם הוזמנו לשימועים והבטיחו לשפר דרכיהם. כעת (בלי קשר לאירוע הנוכחי) מתוכנן בירור נוסף למספר רופאים, בסיוע נציב קבילות הציבור למקצועות הבריאות.
"החיסון שניתן כטיפול מונע (חיסון סביל) נמצא במחסור עולמי, ויש מקומות שלא עושים בו שימוש כלל, מכיוון שאינו זמין. חיסונים אלה, ובכלל זה ניהול המלאי שלהם, הם באחריות קופות החולים. למרות זאת, עם עליית המדרגה במהלך ההתפרצות הנוכחית, משרד הבריאות נערך והזמין חיסונים נוספים כדי לספקם לקופות. במהלך תקופה מסוימת היה מלאי מוגבל, שהצריך ניהול פרטני ו/או מתן חלופות. לא היה מצב של חוסר אמיתי בחיסון זה באף מקרה שידוע למשרד הבריאות. מלאי החיסונים הגיע בהדרגה, ונכון להיום כבר אין מחסור.
"חיסוני חצבת כלולים בסל הבריאות עד גיל 18 בלבד. החיסונים למבוגרים אינם כלולים בסל. כמו כן, חיסוני מבוגרים הם באחריות קופות החולים, כך שככל שהחיסונים היו כלולים בסל, הם היו ניתנים על ידי הקופות. מבחינת סדרי הקדימויות המקצועיים, לא היה מקום לקדם חיסון של קבוצה זו, שכן היא מפוזרת באתרים רבים בארץ ולא בצורת 'כיסים'. גם בהתפרצות הנוכחית קבוצה זו אינה בעדיפות לחיסון, ובלימת המחלה תגיע באמצעות חיסון של ילדים, לא של מבוגרים.
"בשנתיים האחרונות עסקנו רבות בהסברה על חיסונים ברשתות החברתיות ופרסמנו פוסטים בענייני חיסונים שונים - פפילומה, שפעת, חיסוני שעלת, חיסוני ילדים. ערכנו צ'אטים עם מומחים בתחום ועשינו הסברה ייעודית למניעת חצבת למגזר החרדי במבצע שנערך בספטמבר.
"משרד הבריאות מודע לחשיבות הרבה של תחנות טיפת חלב ומכין תוכנית לשדרוג משמעותי שלהן במסגרת פרויקט 'שנות החיים הראשונות'. חשוב להדגיש כי שיעורי החיסון לא ירדו בשנים האחרונות, כך שאין קשר להתפרצות. כעת מתבצע תגבור בזמן אמת של תחנות באזורים עמוסים כדי לתת מענה לביקוש".
ranr@israelhayom.co.ilbatchene@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו