המאמר נכתב על ידי עורך הדין עופר פרץ

ברפואה הבינו שכדי לקבוע מוות לא מספיק להיות חובש. בפועל, משרד עוה”ד בבעלותי מתפקד לעיתים קרובות כחדר מיון עם ניידות שיוצאות לשטח לטפל בפצועים, כאשר בתחום זה של חדלות פירעון הגבולות בין דיני ממונות לדיני נפשות מתערבבים.

בשנה האחרונה עסקתי בכמה תיקי הקפאה כולם בסופו של דבר המשיכו להתקיים כעסק חי. אדגיש כי בכול התיקים הללו הגיעו אליי הלקוחות לאחר שנפגשו עם עו”ד אחרים, כאשר כולם - ללא יוצא דופן, המליצו על האופציה השנייה: להרים ידיים ולרוץ לפשיטת רגל גם במקרים שעל פניו היו סיכויים טובים להסדר והבראה. כעת, עולה השאלה הבאה: מדוע בכל התיקים הללו קבעו את המוות במקום לבדוק האם יש דופק? מתוך רצון אמתי לתהות על הקביעה  של עוה”ד הללו,  גיליתי שהם, למעשה, חסרי הבנה בתחום. כלומר, כדי לא לאבד לקוח הם ממליצים לו את מה שהם כן יודעים לעשות - פשיטת רגל.

אכן, ישנם עורכי דין רבים העוסקים בפשיטת רגל, אך רובם המכריע אינם עוסקים בחדלות פירעון של חברות. ישנם עו”ד הגונים עם שכל ישר שיפנו את הלקוח לעו”ד שמבין או יפנו בעצמם לשת”פ או יעוץ עם עו”ד מנוסה. בפועל, מתוך תמימות ומחוסר הבנה, מרביתם יכריזו בפסקנות שהעסק גמור וצריך להרים ידיים.

בשפה הלא פורמלית, פשיטת רגל הוא ביטוי כולל לחדלות פירעון כאשר בפועל - הליך פשיטת רגל מיועד רק לאדם פרטי ואילו חברה תזקק להקפאה או לפירוק. כדי לקחת חברה להקפאת הליכים נדרשת הבנה כלכלית,  לצד יכולת ניתוח דוחות כספיים ושיתוף פעולה הדוק עם רו”ח המתמחה בתחום שיערוך את התוכנית הכלכלית. בנוסף, חשובה גם הגישה למחלקות אשראים מיוחדים בבנקים על מנת לקבל את התמיכה שלהם ולהצליח לגבש הסדר לעיתים מורכב ורב משתתפים.

על כן מצאתי חשיבות למנות מס דגשים והבחנות שצריך לעשות לפני שמקבלים את ההחלטה החשובה “להיות או לא להיות”.

תכנית הבראה והסדר חובות

עורך דין פשיטת רגל יערוך סקירה מלאה של החברה - סקירה המלווה בחוות דעת מקצועית של עורך דין ורו”ח וזאת על מנת לבחון האם קיים סיכוי כלכלי להבריא את החברה. בנוסף, נערוך רשימת חובות לפי סיווגם, נעריך את שווי הנכסים לפי ערכם, לרבות מקרקעין, מלאי, מוניטין, לקוחות, חוזים וכיו”ב.

בהמשך, נבדוק את הרווח התפעולי של החברה בהתעלם מהוצאות המימון ונקבע האם לחברה יש פוטנציאל רווחיות. בהתאם למסקנות, נכוון להליך ולמתווה המתאימים - בהקפאת הליכים או בפירוק. במקרים רבים ההבדל בין הקפאה לפירוק דק למדי, כאשר במקרים מסוימים תימכר החברה עצמה ואילו במקרים אחרים תימכר כל פעילות החברה או חלק ממנה - תוך פירוק החברה עצמה.

בנוסף, יהיה צורך להראות לביהמ”ש כי בתקופת הקפאת ההליכים החברה תפעל בצורה מאוזנת ובכל מקרה תבטיח את ההוצאות הדרושות להפעלה. במקרים הקלים יותר, הלקוחות מגיעים כאשר יש קושי לגשר על תזרים עם צפי להכנסות עתידיות מחוזים ועבודות שיהיה בהם לכסות את כלל התחייבויות החברה. במקרים אלו, החברה תבקש הקפאת הליכים לצורך דחיית ביצוע ההתחייבויות. במקרים אחרים, החברה תבקש הסדר שיפחית את החוב (תספורת), ו/או תנסה לגייס משקיע במסגרת הקפאת הליכים, בהתאם לגובה החוב ולהיקף ההשקעה יקבל המשקיע לידיו חלק או את כל החברה. במקרים היותר קשים, הגשת בקשה להקפאת הליכים תסייע לשמור על החברה כעסק חי על מנת לשמר את ערך הנכסים ולמכור את פעילותה במסגרת פירוק (הליך שזכה לכינוי  פירוק דלוקס). עם זאת, כל אחת מהאפשרויות מציעות אלטרנטיבה הנחשבת רעה יותר עבור הנושים; נושים אשר, על פי רוב, יעדיפו הסדר בהקפאה על פירוק מידי.

במקביל להליך הקפאת ההליכים, יגישו בעלי המניות גם בקשות אישיות לפשיטת רגל על רקע ערבויות אישיות לחברה לטובת בנקים וספקים, לא לפני שיבחנו כלל האפשרות להשגת הסדרים פרטניים לחובות הפרטיים - ללא צורך בפשיטת רגל. במקרים אחרים, ניתן יהיה לגבש הסדר נושים לחובות הפרטיים (לבעלי ערבויות אישיות) במסגרת תיק ההקפאה וללא צורך בהליך משלים. במילים אחרות, כל מקרה לגופו ובהתאמה לעומק המשבר.

במקרים בהן ניתן להעריך מראש כי הלקוחות יאבדו את השליטה בחברה, עולה השאלה המתבקשת: מדוע, אם כן, לטרוח ולממן הליך יקר של הקפאת הליכים והבראת החברה? לכך יש מספר סיבות טובות:

• הערך שבהצלת מפעל חיים מירידה לטמיון.
• הגנה ודאגה להמשך העסקתם של עובדים שהיו נאמנים לחברה.
• צמצום החשיפה לחובות בערבויות אישיות: העובדים, רשויות המס והבנקים יהיו הראשונים להיפרע ובכך להיגרע ממצבת החובות הפרטיים. פירעון חוב לרשויות המס ימנע גם הגשת כתב אישום פלילי כנגד החייב.

תמריץ נוסף מתייחס להעברת הסדר גם לנושים בעלי ערבויות אישיות (החובות הפרטיים) במסגרת הקפאת ההליכים - במידה וישנם סיכויים טובים המאפשרים זאת. כך, ניתן יהיה לחסוך הליכים נוספים ארוכים ומסובכים.

גם אם לא יהיה מנוס מהגשת בקשה לפשיטת רגל, יש לקחת בחשבון את שיקול תום הלב כמו גם האופן בו נוצרו החובות, לצד ההתנהלות בתקופה הרלוונטית אשר נבחנת ונחקרת במסגרת ההליך. הרי לא ניתן להשוות בין מי שבחר להרים ידיים ולנטוש את העובדים לבין מי שעשה הכול על מנת לדאוג להם ולהציל את החברה - גם במחיר אישי.

להתאושש - ולנחות בהצלחה על הרגליים

כאשר בעלי חברה הופכים ל”חייבים” מול הנושים, עולה תחושה אישית קשה; תחושה המלווה, כמובן, בחששות ובחוסר וודאות האם יוכלו לעמוד חזרה על שתי רגליים יציבות. תחושות אלו, במקרים רבים, מתבדות - בסיועו של עורך הדין עופר פרץ וצוות משרדו. משרד זה חורט על דגלו אני מאמין עיקרי: לחשוב מחוץ לקופסה וליצור פתרונות מקוריים.

חלק ניכר מהלקוחות שלנו הגיע אלינו מעורכי דין אחרים שהתחילו בטיפול ונקלעו למבוי סתום - יעידו על כך התיקים בהם טיפל צוות המשרד לאורך השנה האחרונה; שנה במהלכה ליווה המשרד ארבעה תיקי הקפאת הליכים ושבעה תיקי פירוק משמעותיים במחוזות צפון, חיפה, מרכז, וירושלים. הצלחנו להביא לכדי תוצאות מרשימות בתיקים אלו, כאשר תיקי ההקפאה הסתיימו בהבראה מרשימה - וחלקם ללא צורך בהליכי פירוק.

ליווי הליכי חדלות פירעון הם מורכבים למדי - בכך אין כל ספק. עם זאת, עופר פרץ משרד עורכי דין  הינו משרד בוטיק מהמעטים והבולטים בארץ המטפלים בתיקים מסוג אלו ולא בכדי - וזאת בזכות המיומנות והחשיבה המקורית, יכולות ההכלה, הסבלנות והיחס האישי שאנו מעניקים.

 המאמר נכתב על ידי עורך הדין עופר פרץ