"תחזרו, ולא רק ליום אחד"

בבתי הקפה ברחוב ריינבו במרכז עמאן לא התרגשו מהודעת המלך על החזרת השטחים החכורים מישראל • "אין לכך חשיבות לאומית לאינטרס הביטחוני הירדני", אומר תושב מקומי • בכלל, נראה כי רוב הירדנים רוצים לשמר את הסכם השלום

"ירדן וישראל תלויות זו בזו". בית קפה במרכז העיר // צילום: קוקו // "ירדן וישראל תלויות זו בזו". בית קפה במרכז העיר

"מדוע הגעתם?" שואל אותנו אחד מקציני משמר הגבול הירדני במעבר בבקעת הירדן. "אנחנו מעוניינים לסקר את תגובת הרחוב הירדני להודעת המלך על ביטול ההחכרה של אי השלום בנהריים והמובלעת החקלאית צופר בערבה", השבנו, עם לא מעט חשש. הקצין הירדני חייך והסתפק בברכה הלבבית "אהלן וסהלן, וולקם טו ג'ורדן". 

גם שאר פקידי מעבר הגבול היו נחמדים ואדיבים, ולמרבה ההפתעה אפילו ציוד הצילום שברשותנו אינו מעורר תשומת לב מיוחדת בבידוק הביטחוני. מתברר שלמרות הדיבורים על הקצנה לכאורה ברחוב הירדני כלפי ישראל, ועל אף ההפגנות התכופות שעורכים פעילים פרו־פלשתינים ואנטי־ישראלים בהשראת "האחוואן" (האחים המוסלמים) סמוך למתחם המבוצר של השגרירות הישראלית בעמאן, האווירה כאן רחוקה מלהזכיר את זו שאפיינה את עיר הבירה של הממלכה ההאשמית בקיץ 2017. 

זה היה לאחר שמאבטח ישראלי ירה למוות בשני עובדים ירדנים במתחם השגרירות, בשעה שהותקף בידי פועל מקומי וחש סכנה לחייו. כתוצאה מהשתלשלות האירועים הטרגית נורה ונהרג גם בעל הדירה. הציבור הירדני, בעידוד חברי פרלמנט משולהבים, דרש לבטל לאלתר את הסכמי השלום בין המדינות, והמתח בעמאן ובממלכה כולה נסק לגבהים שלא ידענו מאז חתימת הסכמי השלום. עיתונאים ישראלים נהרו לבירה הירדנית כדי לסקר את האירועים, אולם פקידי וקציני משמר הגבול הירדני עשו לכולנו חיים קשים.

המעבר מישראל לירדן - בין שהיה מדובר בגשר אלנבי, בשדה התעופה בעמאן, או במעבר הגבול שייח' חוסיין בבקעת הירדן - היה כרוך בקשיים רבים, שעות ארוכות של המתנה, תשאולים חוזרים ונשנים לגבי נסיבות הגעתנו לממלכה ואף דרישה להפקדת חלק מציוד הצילום שהבאנו עימנו ובדיקה של תמונה במצלמה עם צאתנו. ההזדהות כישראלי או כיהודי בעמאן בקיץ 2017 היתה שקולה להימור גרוע על חייך. 

אבל האדיבות המופגנת שבה נתקלנו בגבול המשיכה גם בבירה עמאן, וניכר שהודעת המלך לא הסעירה את האנשים פה, בניגוד לכותרות שתפסה בישראל. "אנחנו משתדלים שעמאן תהפוך לעיר קוסמופוליטית, שתהיה מסבירת פנים לתיירים - גם הישראלים", אומר לנו עלי, נהג המונית שלנו, שמדגיש בכל פעם ופעם שהוא בדואי ירדני מבטן ומלידה ולא פלשתיני, "הפלשתינים הם רוב בממלכה, אבל גם הם מבינים שהמולדת הזו היא של כולנו ושצריך לשמור עליה. ההפיכות של האביב הערבי פסחו עלינו בזכות הסולידריות הירדנית. האחים המוסלמים יכולים להפגין ולקרוא קריאות נגד השלום, אבל גם הם מבינים מהו הקו האדום שאותו לא חוצים". 

 

"בסוף ימצאו פתרון"

היום מתכננים פעילי האחים המוסלמים בירדן ומתנגדי השלום עם ישראל הפגנות ענק במרכז עמאן, בדרישה לבטל לאלתר את הסכמי השלום עם ישראל. בביקורנו שם השבוע למדנו כי כוחות הביטחון הירדניים, גלויים וסמויים, נפרשו בכוחות מתוגברים סביב מתחם השגרירות הישראלית בעמאן וחסמו את כל הצירים המובילים לשכונה שבה היא ממוקמת. לפי דיווחים בירדן, הוכרזה כוננות בדרגה אחת לפני הגבוהה ביותר לקראת ההפגנות המתוכננות.

מנגד, מעריכים צעירים רבים שעימם שוחחנו כי לא יותר מכמה אלפים צפויים לפקוד את מרכז העיר בהפגנות. "רוב הצעירים עסוקים בפתיחת שנת הלימודים האקדמית, מי שיגיע להפגין יהיו פעילים מאורגנים של האחים המוסלמים וסטודנטים של המוסדות האסלאמיים. האזרח הירדני הממוצע פחות מתעניין במה שקורה עם השטחים הללו", אומר לנו סעיד, תושב כרך בדרום הממלכה שעבר לעמאן כדי לעבוד ואולי להצליח לחסוך כסף ללימודים. 

 

"הפגנות? רוב הצעירים עסוקים בשנת הלימודים". עמאן, השבוע // צילום: קוקו

 

בכלל, 24 שעות לפני ההפגנות המתוכננות, הבירה הירדנית לא נראתה כמו עיר שנערכת לאירוע המוני. היימן, אחד ממארגני ההסעות להפגנות, מכין רשימות בסמוך למרכז האסלאמי בעיר ומדגיש עד כמה מסודר ומאורגן מערך הסעות הפעילים של האחוואן. "ביום שישי בשש בבוקר הכיכר כבר תהיה מלאה בפעילים ובכרזות", הוא מבטיח. 

רחוב ריינבו (קשת בענן) במרכז עמאן שוקק פאבים, מסעדות, מועדוני לילה, בתי קפה ובעיקר צעירים ירדנים חמושים בטלפונים חכמים. רוב התושבים כלל לא מתעניינים בהפגנות הצפויות בסוף שבוע ולא מבינים בדיוק מהן אותן מובלעות שטח שירדן אינה מעוניינת להחכיר עוד לישראל. "אני בטוח שהכל ייפתר לשביעות רצון שני הצדדים", אומר לנו עאדי, צעיר בן 25, סטודנט ותושב עמאן, "ירדן וישראל תלויות אחת ברעותה. שנה זה המון זמן. לא צריך להתרגש מההפגנות של האחוואן, אני בטוח שעל כל מפגין יהיו לפחות שני שוטרי חרש. ירדן היא לא עיראק ובטח לא סוריה". 

העובדה כי ההודעה הועברה על ידי המלך עבדאללה תחילה בחשבון הטוויטר שלו ורק לאחר מכן בהודעה רשמית של משרד החוץ הירדני, כנראה הפחיתה מעוצמת החשיבות של המהלך עבור הירדני הממוצע. "לא מדובר בשטחים שיש בהם חשיבות לאומית לאינטרס הביטחוני הירדני", אומר לנו אחד מיושבי בית הקפה שהבין כי אנחנו ישראלים, "הרי בהודעה של המלך נאמר במפורש שהשטחים המצוינים בנספח בחוזה השלום בין המדינות ימשיכו להיות מוחכרים לישראל למשך השנה הקרובה, ועם תום תקופת חוזה ההחכרה ירדן לא תחדש אותו". 

בשקט־בשקט, רק למקרה שמישהו מאזין לשיחה, אומר לנו בהתרסה ובחצי חיוך שכננו לכוס התה: "המלך אמר שהודעה מוקדמת בעניין נמסרה לישראל, ולפי הפרסומים בתקשורת בירדן הוא הדגיש בהודעתו כי הצעד התבצע לאור 'התנאים האזוריים הקשים'. לדעתי ולדעת רבים, מדובר בצעד של המלך הירדני כתוצאה מלחץ פלשתיני או של מדינות ערביות אחרות. מדובר באדמות של ממלכת ירדן, ולאור המציאות האזורית בשנים האחרונות אין זה ראוי שאדמות מולדת יוחכרו לישראל דווקא בעת הזו כאשר הנשיא טראמפ מעביר את השגרירות לירושלים וכשחל פיחות במעמדה של ירדן במקומות הקדושים בירושלים". 

 

קרירות דיפלומטית

אלא שכמו שקורה לא מעט בסוגיות מדיניות, החום, הלבביות והפשטות שמפגינים האזרחים אינם מאפיינים את היחסים הרשמיים בין המדינות. משום שעל אף היחסים המדיניים והסכמי השלום בין ישראל לבין ירדן, המלך עבדאללה וראש הממשלה בנימין נתניהו נאלצים להיפגש בחשאי לתיאום עמדות. המצב הפוליטי בממלכה רגיש, ולאחרונה אישר הפרלמנט הירדני, שמורכב ברובו מנבחרים בעלי השקפות אנטי־ישראליות, הצעה להקים ועדה שתבחן מחדש את היחסים הפורמליים עם ירושלים, לרבות הסכם השלום.

 

אירוח לבבי, גם לישראלים. חנות בעמאן // צילום: קוקו

 

אנחנו מנסים לברר עם בני שיחנו, מה הלך הרוח בנוגע לסוגיה בוערת נוספת שעל סדר היום - רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י והסערה שעורר במזרח התיכון. באופן טבעי, רוב תושבי הממלכה מזדהים עם עמדתו של המלך עבדאללה, שהתייצב לצד יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. "אסור לסמוך על מילה של הטורקים", אומר לנו צעיר תושב עמאן, שאפילו אינו מופתע או נרתע כאשר מתברר לו כי הוא מדבר עם כלי תקשורת ישראלי, "ארדואן רוצה להחזיר אותנו לימי האימפריה העות'מאנית, והטורקים יעשו הכל כדי להשחיר את סעודיה ואת בעלות בריתה. אל לנו לשכוח שסעודיה, ירדן, מצרים ומדינות המפרץ נמצאות בברית משותפת. כאשר נזקקנו לעזרה של סעודיה, ריאד מייד הושיטה יד. ירדן לא תנטוש אותה".

כשאנחנו נפרדים, במעבר הגבול, אנחנו זוכים לברכה לבבית שמשאירה אותנו עם טעם טוב. "ישראלים צריכים להגיע יותר לירדן, לא רק ליום אחד לעמאן או לפטרה", אומר לנו הפקיד, "תחזרו שוב - לירדן יש הרבה יותר מה להציע". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר