"עלינו לארץ ושדדו אותנו, זה בא מבפנים"

בעקבות חשיפת "ישראל היום": עדויות חדשות על היעלמות רכושם של עולי תימן • שרה, בת 85: "בשדה התעופה בתימן לקחו לנו הכל, אמרו שזה יגיע באונייה"

מרדכי יצהרי מראש העין // צילום: גדעון מרקוביץ' // מרדכי יצהרי מראש העין // צילום: גדעון מרקוביץ'

עדויות רבות נוספות התגלו אתמול, בעקבות חשיפת המסמכים ב"ישראל היום", שלפיהם רכוש של יהודי תימן שהגיע ארצה באמצעות אנשי הסוכנות היהודית לא הועבר למרבית העולים ועקבותיו אבדו.

מחר יתקיים בנושא דיון מיוחד בוועדה לחקר היעלמות ילדי תימן והבלקן בראשות ח"כ נורית קורן. האחרונה צפויה לדרוש בדיון, הודות לפרסום כאן, לקבל סמכויות של ועדת חקירה ולעמוד בראשה. בהמשך מתכוונת ח"כ קורן לדרוש כי המדינה תפצה את בני המשפחות על הרכוש שנגזל מהם. 

יהודי תימן שביקשו לעלות לארץ באמצעות מטוסי הסוכנות היהודית נאלצו להשאיר את רכושם מאחור. יהדות תימן התפרסמה גם בזכות סופרי הסת"ם שלה, ובין הרכוש הרב היו גם ספרי תורה, תשמישי קדושה, תכשיטים יקרי ערך וכתבי עת עתיקים ורשומות של היסטוריית יהודי תימן. לעולים הובטח כי הרכוש, שמוספר ונרשמו עליו שמות הבעלים, יועבר לארץ באמצעות אוניות והעולים יוכלו לקבל אותו בחזרה. הציוד אכן הועבר ארצה, אך בודדים היו העולים שזכו לקבלו חזרה. מתוך כ־40 אלף עולים רק כ־200 זכו לקבל את רכושם. האחרים דרשו במשך שנים את רכושם אך לא זכו לקבלו. למקצתם הוסבר כי הוא אבד ולאחרים כי נשרף במחסן של הסוכנות ביפו. 

"הגוף שלי רעד"

ניסים מנצורה (72), אב לחמישה וסב ל־11, סיפר שאביו, הרב שלום מנצורה, היה מוביל העלייה של יהדות תימן ובהמשך כיהן גם כראש ראשות העיר ראש העין בשנים 1972-1959. "הוא עלה ארצה במטוס האחרון משום שהוא נעל את העלייה של מרבד הקסמים. אני זוכר כיצד הוא ארז בשני ארגזים מעץ כתבי יד נדירים. מדובר בכתבי יד שמקורם בצנעא לפני מאות שנים. הבטיחו לו לאחסן אותם במחסן של הסוכנות ביפו ולאחר מכן נאמר לו שהמחסן נשרף".

רמז למה שאירע קיבל מנצורה שנים אחר כך, כשהיה תלמיד בסמינר המורים של בית הכרם ב־1964. "כחלק מהסמינר ביקרתי בבית הספרים הלאומי. באחד המצגים בספרייה אני רואה כתב יד ושם כתוב 'יהודה מנצורה', זה אחד הכתבים שהיו שייכים למשפחתי. כל גופי רעד אך לא העזתי לגשת".

מרדכי מנצורי (88) עלה לישראל כשהיה בן 19 וברשותו היו שני שטיחים, ספר תורה וזוג קלפי יד עתיקים. הוא התבקש להשאיר את רכושו במחסן חפצים בחאשד. "הגעתי לארץ ובכל פעם שפניתי ביקשו ממני לחזור בעוד שבוע. בסופו של דבר נאמר לנו שכל הציוד נשרף במחסן של הסוכנות ביפו". ב־1996 התקשר למנצורי אספן עתיקות והציע לו לרכוש את הקלפים שהיו שייכים לו. "על הקלפים היה חתום 'מנצורי' וייתכן שהגיע אלי כך. שאלתי איך הגעתם לקלפים, הוא לא היה מוכן לומר". בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל, משום שמנצורי לא היה מוכן לקנות את הקלפים שנגנבו ממנו והקשר עם הסוחר האלמוני נותק.

ניסים מנצורה // צילום: גדעון מרקוביץ

שרה (85) עלתה לארץ כשהיא בת 16. "באנו עשירים מתימן ונכנסנו לארץ ישראל עניים מרודים. לא היה לנו בגד ללבוש ולא מה לאכול", היא משחזרת בכאב. "הגענו עם התכשיטים של החתונה, שמלת הכלה וכל הרכוש - זהב וכסף שהיו שייכים לנו. בשדה התעופה לקחו את הכל. אמרו לנו להשאיר בצד ושזה יגיע עם האונייה. הערבים לא נגעו בנו, הגענו לארץ והישראלים שדדו אותנו. מה שכואב לי שזה בא מבפנים".

מהספרייה הלאומית נמסר בתגובה: "במהלך שנות פעילותה הצילה הספרייה אוספים רבים. בין שאר האוספים קיים אוסף של 430 כתבי יד תימניים הקרוי אוסף אילת, אוסף זה הועבר לספרייה כנראה בשנות החמישים על ידי הסוכנות. אנו מניחים שמדובר באוסף שהגיע בזמן עליית יהודי תימן דרך נמל אילת. האוסף מקוטלג כולו וניתן לעיין במצאי שלו באינטרנט וכן לעיין באוסף עצמו בבניין הספרייה. בכל מקרה בו מוכחת בעלות פרטית על כתב יד מהאוסף, הספרייה תחזיר את כתב היד לבעליו".

מהג'וינט נמסר בתגובה: "בתקופה המדוברת הג׳וינט העולמי היה אחראי על מחנה המעבר בעדן, שם עולי תימן המתינו לטיסותיהם לעלות ארצה לישראל. באותה העת, הארגון לא פעל בתחומי ישראל ולא היה לו תפקיד בקליטת העולים או רכושם. כל המסמכים הקשורים לנושא פתוחים לרשות הציבור ונשמח לשתף פעולה בנושא".

ח"כ נורית קורן, יו"ר הוועדה המיוחדת לבדיקת היעלמות ילדי יהדות תימן והבלקן: "מה שנחשף עד היום הוא רק קצה הקרחון של גודל ההונאה. בעקבות החשיפה יש אינספור פניות לוועדה ואנו מפנים מאמצים לבדיקות. הסיפורים חושפים את הקשר בין הג'וינט, הסוכנות היהודית וראשי מפא"י לחלוקת 'האוצר'. הוועדה שבראשותי לא תרפה עד שנקבל תשובות מהגופים המעורבים בפרשה".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר