נתניהו בעצרת הזיכרון לרבין: "היה מאדריכלי הביטחון של מדינת ישראל"

עצרת הזיכרון הממלכתית לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל נערך בשעה זו (ראשון) בהר הרצל. בין המשתתפים נמצאים ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, נשיאת העליון אסתר חיות והרמטכ"ל גדי איזנקוט.

נתניהו: "מוקירים את תרומתו של רבין"

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "הרצח היה מעשה אלימות מתועב שגדע את חייו של מנהיג נבחר, שתרומתו למדינתו תיזכר לדורות. גם היום המדינה שלנו רוויות ויכוחים, כך צריך להיות. אבל, יש איסור מוחלט על אלימות כלשהי. מצום גדליה ועד צום יצחק. אלו שתי אבני דרך שחורות בעם. אנחנו רואים מה קורה סביבנו, בעמים שנשטפים באלימות רצחנית. לצערנו חומות האיבה לא נפלו אצל הפלשתינים, טרור אכזרי הופנו אלינו בימים של שיחות על השלום. הם ממשיכים לראות בנו פולשים זרים, ולשלם סכומי עתק לרוצחים. יצחק רבין ידע את האמת וגם אנחנו. לא צלבנים אנחנו ולא ניאו צלבנים. אנחנו שייכים למקום הזה 4,000 שנה. יש לנו רצון עז להישאר בארצנו ולהבטיח את עתידנו. רבין הבין זאת, והיה מאדריכלי הביטחון של מדינת ישראל. אנחנו דוחים בשאת נפש את ההגדרה של רוצחי עמינו כ'שהידים גיבורים', כפי שאמר אבו מאזן בנאומו באו"ם לאחרונה.

"הרצח - מעשה אלימות מתועב". נתניהו בטקס האזכרה הממלכתי לרבין // צילום: אסתי דזיובוב / TPS

למרות זאת, באזורנו יש גם מגמה אחרות, גם עקב החשש מאיראן. בירכתי את רבין על חתימת הסכם השלום עם ירדן. זהו הסכם של שלום אמת. היה לי ויכוח ענייני ונוקב עם יצחק רבין על המו"מ עם פלשתינים. הם דיברו שלום, והמשיכו לשלוח רוצחים. עם זאת, על ההסכם עם ירדן בירכתי את רבין. ניכנס למו"מ עם ירדן להארכה של ההסכם הקיים. ההסכם עצמו הוא נכס חשוב ויקר לשתי המדינות. כמו ההסכם עם מצרים, עליו חתם מנחם בגין ז"ל. שני ההסכמים האלו מתבלטים כעוגנים מרכזיים של יציבות אזורית. נוסף על כן, אנחנו מרחיבים את הקשרים עם עוד מדינות ערביות, שמבינות שאנחנו לא אויבות שלהם. 

אחרי עשרות שנים שישראל צוירה בצבעים שחורים, קשה לשנות את הלכי הרוח האלו. אבל אנחנו רואים שינויים מסוימים. יצחק רבין זיהה מוקדם מאוד את הסכנה של איראן, ומאז ועד היום התנאי הוא עמידה איתנה לאותם כוחות. להישגים בתחום זה תרם יצחק רבין רבות. על נדבכי העבר אנו מוסיפים קומות חדשות. אנו מוקירים את תרומתו".

ריבלין: "הדמוקרטיה הישראלית חיה ותוססת"

נשיא המדינה ריבלין אמר: מכובדי. ב-1 בנובמבר 1995, ארבעה ימים לפני שנרצח התראיין ראש הממשלה יצחק רבין לתכנית טלוויזיה. מאחורי הקלעים, בתום הריאיון, נשאל רבין מדוע הוא מסרב להיענות לבקשתם של המאבטחים ללבוש אפוד מגן. הישראלים לא מקבלים שכפ"צים', השיב יצחק והוסיף, 'וגם אני, אני כמו כל הישראלים', כך אמר. באותו לילה בו הותר ונשפך בכיכר העיר דמו של יצחק רבין ז"ל- היינו כולנו על לוח המטרה. החברה הישראלית. דעת הרוב ודעת המיעוט. מימין ומשמאל. לאיש מאיתנו לא היה שכפ"צ. הדמוקרטיה הישראלית לא מתה בלילה ההוא בכיכר. 23 שנים אחרי אנחנו יכולים לומר לבטח: הדמוקרטיה הישראלית חיה ותוססת. אבל עלינו לזכור תמיד: גם לדמוקרטיה הישראלית, לחברה הישראלית, אין שכפ"צ.

שנתיים לפני הרצח, אמר רבין: "גם אם אין רואים כולם עין בעין, גם אם יש חילוקי דעות, טוב וחשוב להתווכח אבל גם לחרוק שיניים, לנשוך שפתיים ולהמשיך יחד כדי להגיע למטרה המשותפת, כאשר טובתה של המדינה קודמת לכל חשבון אישי ומפלגתי", כך אמר רבין. ואני מרגיש שליחות לומר זאת כאן, לומר זאת היום שנית. לזכור ולהזכיר את האמת הפשוטה הזאת, שהותיר לנו בחייו ובלכתו. טובת המדינה קודמת. כוחה, קיומה, הכל תלוי ביחד שלנו, והחובה לשמור עליו מוטלת על כולנו על אזרחי ואזרחיות הארץ, על קברניטיה ונשיאיה, שרים, מחוקקים ועיתונאים. רק המחויבות שלנו האחד לשני, לשמירה על שלומה וטובתה של החברה, של מוסדותיה, של מגניה, יוכלו לשמש לנו אפוד מגן.

"טוב וחשוב להתווכח אבל גם לחרוק שיניים". הנשיא ריבלין בעצרת הממלכתית לזכר רבין // צילום: אסתי דזיובוב / TPS

מכובדי. אם יום העצמאות הוא יום ההולדת של מדינת ישראל, אז רצח רבין הוא יום הכיפורים של הדמוקרטיה הישראלית. יום הדין בו נבחנת היכולת שלנו לא רק להתווכח, אלא גם לדבר ולהקשיב. בשנים האחרונות מתנהל קרב על הזיכרון. הזיכרון של יצחק, והזיכרון של רצח יצחק רבין. זה קרב שידע כבר מערכות רבות. לצערי במקום שזיכרון הרצח יהפוך לגשר בין ימין לשמאל, הוא נפל קורבן לשסע ביניהם. במקום לשמש בסיס לשיחה משותפת, הוא הפך כלי ניגוח. עלינו לערוך חשיבה מחודשת בכל הנוגע לציון יום הזיכרון לרצח. אנו מוכרחים למצוא את הדרך בה זיכרון הרצח ולקחיו יחלחלו אל החברה הישראלית כולה על כל שבטיה. עלינו למצוא את הדרך להפוך את היום הזה להזדמנות לדורות, לעצור רגע את הוויכוח ולראות את האדם או האישה עימם אני מתווכח. דורות דורות של יהודים, אנשים ונשים, מציינים את רצח גדליה בן אחיקם. רבים מהם כבר אינם יודעים בדיוק מי היה, ומה היה תפקידו, אבל הם כמו אבותיהם ואמותיהם, וכמו ילדיהם ונכדיהם, לעולם יזכרו את הרצח של מנהיג יהודי בידי יהודי. רק אם נשכיל לזכור יחד, נוכל להבטיח שפצעי הירי שספגה החברה הישראלית יתאחו, ואילו הצלקת תישאר לעולם בדברי ימינו כעדות ותמרור אזהרה.

משפחת רבין יקרה. דמותו של יצחק רבין, ראש ממשלה, לוחם ומפקד, מצביא ומנהיג, איש שלום ואיש ירושלים, תישאר חקוקה בלב האומה. אנו זוכרים היום גם את לאה, אשת נעוריו, שליוותה אותו באהבה, והקדישה את חייה למשפחתה, לצד פעילות ציבורית לטובת מי שהחיים לא האירו להם פנים. יהי זכרם של יצחק ולאה רבין ברוך".

נכדתו של רבין: "הכאב מתעצם"

נכדתו של יצחק רבין, נועה רוטמן, נשאה נאום תקיף: "השנים מביאות עימן את הפרספקטיבה, ועימה את מסר הפיוס. למרות שהאיש שהוטמן קצת מתחת לאבן, אם לא היה ירוי, היה אמור להיות בן 96 היום, לא צעיר, הוא עדיין חסר כאן. כל שנה הכאב מתעצם, זה נראה שהגרון חנוק. רציתי להבין שכל אזרחי ישראל חוו אותו כטראומה. אני מקווה שלכל העם מובן שמדובר בפשע ברור. יש גם כמובן קולות אחרים. לכן על המצבה יש סמל לקרע שנוצר עקב הרצח. במציאות, הכוונה, כמו הנושא כולו, מואשמים כ"גינדור הנצחתי". 'פסטירבין' כינו את זה. רק לאחרונה דוברת ממשרד ראש הממשלה פרסמה בטוויטר תמונה של יצחק רבין עם ערפאת ומתחת הטיות של השורש בגד. אני מתגעגעת לאחדות ולשותפות. אין לי מושג אם הוא מצליח להיות חזק שם למעלה.

אין לי ספק שהמצב פה לא השתנה, ואפילו החמיר, גם בקרב גורמים מרכזיים. בארצנו בימים אלו, "פקפוק" משמעותו בגידה. אותו 'בוגד' פגש גם את מתנגדיו לשיחות. כמה פעמים פגשת בשנות כהונתך ראשי שמאל מודאגים? אולי שרת המשפטים? אל תדקלמו כן או בכנסת 'רבין לא היה בוגד'. תפסיקו לכנות כך אחרים. רבים מדי מנושאי התפקידים במדינה הזו משתתפים במדורה המשתוללות הזו. "שליחי ציבור" זה מעמד מחייב, אתם חייבים לדאוג לרווחת כולנו, גם למי שלא הצביע עבורכם. זכויות בסיסיות אינן פרס שניתן על פטריוטיות או 'קרבה לצלחת'".    

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו