חלוף שבועות ארוכים של איתור מועמדים וראיונות גלויים וחשאיים, ויום אחרי שנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג ביקרה באופן נוקב את העיכוב במינוי הנגיד הבא, הודיעו אתמול ראש הממשלה ושר האוצר על בחירת המועמד שלהם - פרופ' אמיר ירון.
עד לאחרונה, ירון בן ה־54 כלל לא הוזכר כמועמד והוא אינו מוכר מעשייה ציבורית. אולם בקהילה הכלכלית בישראל וברחבי העולם הוא מוכר היטב.
כבר ב־2013 הוא זכה לכבוד בקרב ועדת פרס נובל שקראה את עבודותיו, ואף צוין שהוא השפיע על עבודת חתני הפרס באותה השנה - לארס פיטר האנסון ויוג'ין פאמה מאוניברסיטת שיקגו, שם ירון עשה את הדוקטורט שלו. ירון אף הוזמן על ידי הוועדה לטקס קבלת הפרס, מה שמרמז על כך שהוא עשוי להיות מועמד ראוי גם לפרס הזה בעתיד. כיום הוא מלמד מימון באחד המוסדות המובילים בעולם בתחום - וורטון, בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה. הוא מומחה לתמחור ונכסים, השקעות, אסטרטגיות השקעה פנסיוניות ואחרות, ובמאקרו־כלכלה ופיננסים בכלל.
זה לא סוד שנתניהו מלכתחילה לא רצה את פלוג.
תחילה היא היתה ממלאת מקום ולפני שמונתה נבחנו עשרות מועמדים. כזכור, חלקם נפסלו מסיבות טכניות וחלקם הגדול סירבו. העובדה שראש הממשלה ושר האוצר הגיעו לפרופ' ירון מעידה על עבודת חריש בקרב מחלקות הכלכלה באוניברסיטאות העילית בארה"ב, אולי גם במדינות נוספות. מסבבי המינוי הקודמים, נראה שלנתניהו חשובה הארומה הבינלאומית בדרישות לתפקיד מסוג זה. זאת כמובן מעבר להכרה במקצועיות בתחום הרלוונטי - מאקרו־כלכלה בדגש על מימון.
כמו ירון יש עוד לא מעט חוקרים ישראלים בתחומי המימון בתפקידי מפתח באקדמיה בארה"ב. מדובר בישראלים שהצטיינו כאן, נסעו ללימודי דוקטורט והמשיכו בתפקידים בכירים באקדמיה, בבנק המרכזי (ה"פד") ובמוסדות פיננסיים אמריקניים ובינלאומיים. רבים מהם לא יסכימו לעזוב את עבודת המחקר שלהם לטובת התפקיד, במיוחד לא אלה שבגיל הביניים, כמו פרופ' ירון. כמובן, ביניהם יש גם רבים שיפסלו את עצמם בשל היעדר כישרון או רצון להתמודד עם אתגרים ניהוליים.
נגיד בנק הוא קודם כל מנהיג ומתווה דרך של צוות מקצועי בתוך הבנק. הוא גם פונקציה כלכלית מול הממשלה וזה כבר עניין מורכב יותר, ולבסוף הוא איש הכספים של ישראל מול העולם - מול המוסדות הפיננסיים ובעלי איגרות החוב של המדינה. ומעל כל אלה הוא אחד מסמלי המדינה, ממש כמו נשיא המדינה. הוא מייצג את ישראל בפורומים חשובים שלהם יש השלכות על תדמית המדינה וחוסנה - מעבר לאלו הכלכליות.
לכן הייצוגיות של הנגיד, ההיכרות שלו עם החברה האמריקנית, שהוא חלק ממנה כבר שנים רבות, והמעמד המקצועי שלו עשויים להיות רלוונטיים יותר מניסיונו הניהולי ומההכרה הציבורית הרחבה בו. בתפקידים מקצועיים גם היעדר הניסיון בעבודה עם התקשורת, למשל, עשוי לעמוד לזכותו.
פרופ' ירון עוסק בתחומי הליבה של הכלכלה וכאמור האג'נדה שלו היא אקדמית, מחקרית, בתחום האמפירי, מה שמלמד שהוא יתווה דרך של היגיון כלכלי נטול פופוליזם. ברור שתוכנית כמו "מחיר למשתכן" לא יכולה לעלות בקנה אחד עם התפיסה הכלכלית העניינית שממנה בא הנגיד החדש. השאלה הגדולה היא עד כמה הוא יידע לצאת נגד תוכניות פופוליסטיות מעין אלה. בשנה האחרונה הנגידה היוצאת תקפה את התוכנית הזו, אך במינוריות יחסית.
הנגיד החדש נכנס ישר לתוך מערכת בחירות והוא יצטרך לעמוד מול צעדים פופוליסטיים המאפיינים תקופה כזו. בעולם מעריכים שהאפשרות למשבר אשראי נוסף נמצאת כעת בסיכון גבוה. וכמובן, האתגר המרכזי הוא העבודה מול הבנקים והגופים הפיננסיים בארץ, שאין להם אח ורע בעולם. בפניו עומדת הזדמנות היסטורית בתחום זה - לפתוח את השוק לתחרות.