בית חינוך עיוורים: הרכבת, הגמל והילד שהתעוור

חגיגה משמחת בתחילת המאה ה-20 הפכה לסיוט של ילד אחד • הטרגדיות שחווה הצעיר הובילה לבסוף לפתיחתו של מוסד שסייע לאלפים

צילום: רויטרס

בית חינוך עיוורים בירושלים, שהפך עם השנים לאחד המוסדות המוכרים ביותר בתחום בישראל, מציין בימים אלו 116 שנים להקמתו. בספר חדש בשם "רואים את הקולות", נחשף סיפורו המיוחד של המוסד, שמטרתו הוראה ושיקום של בני נוער ובוגרים שלוקים בעיוורון ובעלי צרכים מיוחדים, בתמונות עתיקות ונדירות ובשפה מרתקת.

"מי שאחראי להקמת המקום הוא נער בשם שבתאי ניסנבוים שהתעוור כשהלך לראות את הגעת הרכבת הראשונה לתחנה בירושלים, מאורע משמח במיוחד בתקופה העותמאנית", מספר המחבר, מנחם מיכלסון, שעוסק במחקר מקיף על אנשים ומנהיגים. "אלא שאז בלם הקטר, העיף אבני חצץ בעוצמה, והילד התעוור. כעבור מספר שנים הוא עבר בסימטה צרה בעיר העתיקה, אחרי גשמים רבים שירדו באותו הלילה, ופתאום הוא נפגע מגמל שהשתולל ושעט ברחוב. הילד העיוור נפל על הרצפה ונחבל".

צילום: יהונתן שאול

מי שסייע לאותו הילד היה הסוחר נחום נתנזון, שתהה מדוע הילד לא נמצא במסגרת חינוכית או תעסוקתית. כשגילה שאין מקום כזה, הוא החליט יחד עם חבריו – חיים מיכל מיכלין, מנחם וולפינזון, ד"ר גרשון יצחק קרישבסקי ואברהם משה לונץ, עיוור בעצמו – להקים מסגרת חינוכית לילדים בעלי המוגבלויות, על מנת שלא ישוטטו ברחובות.

המוסד הוקם בתחילה ברחוב הנביאים ולאחר מכן הועבר ב-1932 לרחוב דגל ראובן, בשכונת קריית משה, שם הוא נמצא עד היום. המקימים, חרדים בדעותיהם ובמנהגיהם, שאפו לחנך את התלמידים ברוח היהדות – תפילות, שבת, כשרות וחבישת כיפה – מתוך מטרה שיוכלו לשלב תורה ומלאכה באופן עצמאי, למרות הקשיים שבהם הם מצויים.

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

במהלך השנים ביקרו במקום משוררים, מנהיגים ורבנים – בהם הרב קוק, נעמי שמר, חיים נחמן ביאליק, בן גוריון ואישים נוספים. בספר החדש, ששמו מופיע בכתב ברייל על הכריכה, מתוארת ההתחלה המורכבת והאירועים המרגשים והמיוחדים שהתרחשו במקום במהלך השנים. 

כיום יש במוסד שתי חטיבות:  החטיבה הראשונה היא חינוכית-שיקומית שכוללת בית ספר, פנימייה ומערך טיפולי שיקומי לילדים ולנוער. השנייה היא החטיבה לשירותי קהילה שמעניקה שירותי טיפול שיקום ומסגרת חברתית למבוגרים ולתלמידים צעירים שמשולבים בחינוך הרגיל. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר