הנטייה הרווחת בקרב משקיפים ופרשנים, העוקבים מקרוב אחרי המתחולל בבית הלבן, וביניהם גם חוקרים ועיתונאים מנוסים ובעלי מוניטין דוגמת בוב וודוורד, היא להתמקד בסגנון התנהלותו של הנשיא דונלד טראמפ. זאת, תוך דגש על גחמותיו, מזגו הסוער והתבטאויותיו הבלתי שקולות והפוגעניות.
אולם, עם כל החשיבות שיש לדפוס זה, שלא אחת הצמיח עימותים מיותרים בין הנשיא לבין יריביו מבית ומחוץ ותרם להעמקת השסע והקיטוב בחברה האמריקנית, יש לזכור שהמדובר בממד אחד בלבד בתוך ה"קוד התפעולי" הכולל של הנשיא ה-45.
במילים אחרות, לצד רעשי הרקע הללו, קיים גם רובד אסטרטגי בסיסי, המנחה את טראמפ בהחלטותיו העקרוניות ומוביל אותו בנתיב שיטתי, סדור ובהיר.
ואכן, ניתוח של יוזמותיו ומהלכיו העיקריים עד כה מצביע על מתאם יוצא דופן, הקיים בין הבטחותיו לבוחר כמועמד, לבין המדיניות שעיצב הלכה למעשה כקודקוד הפירמידה השלטונית.
בניגוד למוסכמה, שלפיה אילוצי הסביבה הממשית יוצרים דרך קבע פער בלתי ניתן לגישור בין החזון הראשוני המשורטט ערב הבחירות, לבין המציאות המרדנית, המחייבת פשרות מכאיבות ונסיגה מן האוטופיה המובטחת, מתאפיין הממשל הנוכחי בהיצמדות מוחלטת כמעט לדרך שהתווה טראמפ עוד בטרם הושבע לנשיא.
מחויבותו לקדם רפורמת מיסים מקיפה, לפרוש מהסכם וינה בסוגיית הגרעין האיראני ומהסכם פאריס בסוגיית האקלים, לשנות מיסודו את הסכם הסחר עם מקסיקו וקנדה, לצאת למלחמת מכסים חסרת פשרות עם סין, ולהכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר אליה את שגרירות ארה"ב – כל אלה הם רק חלק מן המכלולים, שבהם הצליח נשיא ארה"ב לממש באופן מזוקק את מצע הבחירות שלו.
אותם דברים אמורים גם לגבי העיקרון המנחה המרכזי, שממנו נגזרת כעת מדיניות הפנים והביטחון של ארה"ב, שגובש עוד בימי הפריימריז הרפובליקנים, והמחייב את צמצום המעורבות האסטרטגית האמריקנית במוקדי חיכוך ומשבר.
מימוש ההבטחה לשנות את צביון בית המשפט העליון. טראמפ והשופט קבאנו // צילום: AFP
ואם לא די בכך, הרי שבסוף השבוע התווסף למסכת זו של יעדים שהושגו, נדבך נוסף ורב חשיבות. האישור הסופי שהעניק הסנאט למועמדו של הבית הלבן לבית המשפט העליון, ברט קבאנו, מבטיח לנציגי הזרם השמרני בחברה האמריקנית רוב יציב וארוך טווח במוסד זה.
כך נסללה האפשרות לפרשנות מחודשת מצדו של בית המשפט העליון בהרכבו החדש בקשת רחבה של שאלות ערכיות ואידאולוגיות עתירות חשיבות (שבטבורן נושא ההפלות) ברוח עמדותיו המסורתיות של בסיס התמיכה המרכזי בטראמפ. כך הונחה גם התשתית למימושה המלא של הבטחת הבחירות שלו לשנות את צביונו של בית המשפט העליון, וזאת חודש ימים בלבד לפני בחירות הביניים לקונגרס.
על רקע זה, הצטרפותו של קבאנו האולטרה-שמרני לרשות המשפטית העליונה, כמי שעתיד להיות שובר השוויון במאבק על הזהות החברתית והתרבותית האמריקנית, אמורה להפיח רוח של התלהבות בקרב התנועה הרפובליקנית, ולגייס אותה במשנה מרץ למערכת הבחירות לקונגרס.
שכן, בעיניהם של "שומרי החומה והמגדל" השמרנים, זוהי הוכחה נוספת וחותכת לכך, שבנושאים הקשורים ללבם ולאמונתם, היושב במשרד הסגלגל מקרין מנהיגות אמינה ונחושה, יכולת ביצוע מרשימה ושליטה על הסיעה הרפובליקנית בסנאט, ושיש כיסוי מלא להבטחותיו והתחייבויותיו.
לא נותר אלא להמתין ולראות האם מינוי זה יהיה גם שובר השוויון בבחירות שבפתח והאם יאפשר למפלגה הרפובליקנית לשמור על הרוב שלה בשני בתי הקונגרס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
