מקס קולומביה, האיש מאחורי ''אוסקר אנד דה וולף'', חזר לישראל שנה וכמה ימים לאחר הסולד אאוט בהאנגר 11, הפעם להופעה גדולה בהרבה בפארק הירקון. נשמע כמו סיכון עבור המפיקים, אחרי הכל לא מדובר בניק קייב, מוריסי או גרג דולי, שידועים ככאלה שימלאו אולמות בישראל בכל קונסטלציה ובכל עת, אבל הקהל הצביע ברגליים והגיע בהמוניו לפארק.
אי אפשר להוריד את העיניים, מקס קולומביה // צילום: קוקו
בניגוד גמור לאתגר שלבית ההפקות VIVO להביא קהל בכמות הגדולה פי חמש כדי לראות אמן שביקר פה לפני זמן קצר ובלי שירים בפלייליסטים, השקעה לא מועטה נרשמה בעיצוב המקום, התאורה והתפאורה. תמורת כמה עשרות שקלים נוספים, אזור ה-VIP הציע נשנושים, ארטיקים ומקום מרווח, אם כי על פלטפורמה מוגבהת, מרוחקת מהבמה. את הבמה עצמה אפשר היה לראות בנוח מכל נקודה במתחם, עם VIP או בלי. על אף ההשקעה הכללית הניכרת, את האוכל תקעו בפינה אחת של המתחם ואת השירותים תקעו בפינה מרוחקת אחרת והכריחו את הקהל השיכור לדדות מאות מטרים ולהפסיד זמן הופעה יקר.
קותימן אורקסטרה הם אולי לא החימום הכי טבעי לאוסקר אנד דה וולף, אבל הקהל המאוד מעורב (ממבוגרים שבאים עם שמיכה לפרוש על הדשא ועד בני נוער שחיכו לכוכב בקרבת הבמה, מאנשים שיוצאים עם בגדי מעצבים בשכבות מהבית על אף חום של 33 מעלות ועד היפים קיבוצניקים בסנדלים וגופיות) שהגיע להופעה של אמן האלקטרו פופ הבלגי, נהנה מכל רגע. כל הדיג'יים שהצטרפו לחגיגה, לפני המנה העיקרית ולאחריה, בהם חיים וג'ניה טרסול המצוינים, עשו עבודה נהדרת והרימו את האווירה גבוה, ואפילו המוזיקה שהושמעה בין החימומים נבחרה בקפידה. החבר'ה המחופשים של ליין הפאג הסתובבו בקהל, עשו פוזות על הבמה והרימו גם הם, בדרך המוזרה שלהם. מכונות עשן מתוך הקהל דימו המצאות על ענן מואר ואפילו הסאונד, עניין לביקורת תמידית, לא אכזב. ללא ספק, הפקה ברמת חתונות פאר. מי שהיה באחת יודע למה הכוונה.
הקהל קיבל תמורה לכסף כבר בשיר הפותח // צילום: קוקו
גם קולומביה בעצמו, במגפיים לבנים, שרשראות יהלומים וחליפה שתראו רק על המסלולים של שבוע האופנה בפריז, פתח הכי גבוה שאפשר. איך הוא הצליח לשמור על שפיות עם החליפה הזאת כל ההופעה, רק אלוהים יודע. אינטרו קצר להכין את הקהל ואז הביצוע המורחב מאוד שלו ל-you're mine, עם לייזרים, גימיק של הוצאת משקפי שמש באמצע השיר, הליכה על הקטווק לכיוון הקהל ורמיקס מעולה באופן כללי, סיפקו לקהל המיוזע תמורה טובה לכסף כבר על השיר הפותח. הדבר הראשון שהוא אמר למיקרופון זה ''תל אביב''. הבחור בא לרצות את הקהל, ועמד במשימה של עצמו בהצלחה. בשיר השני הוא כבר "אונן" על המיקרופון, רקד כמו משוגע וגם הווידאו ארט הצטרף לבלגן.
השקעה גדולה בתפאורה ובעיצוב // צילום: קוקו
הביצוע המנצח של הערב היה של So real, פשוט אי אפשר היה להוריד ממנו את העיניים שלוש דקות רצוף מרוב דרמה על הבמה, מוזיקלית ובכלל. די מדהים איך עם מוזיקה - קצבית אמנם, אבל מאוד מלנכולית, קולומביה מצליח להרקיד את הקהל, שלא נדבר על להשרות אווירה סקסית לוהטת.
ארבעים דקות לתוך ההופעה, הוא הראה סוף סוף סימן שחם גם לו עם התהייה איך אנחנו שורדים בחום הזה. חמישים דקות אחרי שעלה, הוא ולהקתו ירדו, מסמנים על הופעה קצרה במיוחד נוסח פסטיבלים, עניין שהקהל הישראלי מורגל אליו, ע"ע סאגת סיה לפני שנתיים. אבל הדרן מקפיץ בן עשרים דקות פיצה על כך ולא אפשר לאף אחד לצאת לא מרוצה. נכון, הופעה לא ארוכה, אפילו קצרה, אבל חג שמח היה שם, בענק.
• בקרוב בקשת 12: ריאליטי בלי הפסקה
• האם זו הסיבה שנטע זכתה באירוויזיון?
• תביעה: "ביונסה עוסקת בכישוף אפל"
• נינט ויוסי מזרחי חוזרים לשנות התשעים
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום