הגידול במספר הקצינות הבכירות בצבא הוא מבורך, אבל הדרך לשילוב מלא של נשים בצמרת צה"ל עודנה ארוכה. חוסר השוויון לנשים בצבא מתחיל עוד טרם גיוסן, בהחלטה שהן תשרתנה שמונה חודשים פחות מהגברים, ובקביעה שלא לאפשר להן להתגייס לכלל המקצועות הצבאיים.
הצבא אמנם עשה כברת דרך ארוכה בפתיחת מקצועות לנשים מאז בג"ץ אליס מילר במחצית השנייה של שנות ה־90, אך עשרה אחוזים מהתפקידים בצה"ל נותרו עדיין בגדר חלום רחוק עבור נשים, ודווקא אלו הם התפקידים המשמעותיים שמהם צומחים מפקדי החטיבות ואלופי הפיקודים היושבים סביב שולחן המטה הכללי.
ברגע שאישה לא יכולה להיות מפקדת חטיבת גולני, הסיכוי שהיא תתקדם במעלה הדרגות ותשובץ בתפקיד משמעותי, נמוך מאוד.
אך גם מי שכן מוצבת בתפקיד משמעותי בצבא, מגיעה לתפקיד מפקדת פלוגה ומקדישה את חייה לצבא, נתקלת, לרוב, בקושי עם הגעתה לסוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים לחייה, שהוא השלב הממוצע כיום להקמת משפחה בחברה החילונית. דווקא בגילים קריטיים אלה משובצים הקצינים - והקצינות - בתפקידים התובעניים ביותר במהלך השירות הצבאי: סמג"ד ומג"ד.
חוק לא כתוב
גם מובילות המאבק הפמיניסטי לא מתכחשות לעובדה שנשים וגברים שונים מבחינה פיזית; הגברים חזקים יותר, והנשים הן אלה שנכנסות להיריון, יולדות ולעיתים גם מיניקות. החוק הלא כתוב בצבא הוא שאישה בתפקיד מג"ד או סמג"ד, או בתפקיד מפקדת טייסת וסגניתה, לא יכולה להיכנס להיריון או ללדת במהלך תפקידה.
בשנים האחרונות נתקלתי לא פעם בקצינות שמתכננות להקים משפחה ודוחות את הבאת הילדים לעולם בשם הקריירה הצבאית, ומנגד, פגשתי גם מפקדות מצוינות ומבטיחות, שהצבא פותח בפניהן את הדלת ומנסה לשכנע אותן להישאר ולהתקדם במסלול הפיקודי, אך דווקא הן אלה שבוחרות לפרוש מהצבא, או לעבור לתפקידי מטה נוחים יותר, בשל השיקולים המשפחתיים.
הקושי של הקצינות הצעירות גובר בחודשים האחרונים עם יישום מודל הקבע החדש בצבא, שאחת מהשפעותיו היא הצערת גיל המג"דים, מתוך כוונה שהגיל הממוצע של מג"דים - ומג"דיות - יהיה 32.
הצבא יכול, ובמקרים רבים גם מנסה, לבנות מסלולים מותאמים לאותן קצינות ולשבצן לסירוגין בתפקידי מטה ותפקידי שטח. אפשר להקל את קידום הנשים גם על ידי צמצום מספר תפקידי השטח שעליהן לבצע בטרם הקידום לתפקיד בכיר, או באמצעות הצבתן בתפקידי השטח בשלבים מוקדמים יותר בקריירה הצבאית.
הנשים, מצידן, צריכות לתרום את חלקן באמצעות חישוב מסלול הקריירה שלהן מראש עד כמה שאפשר, במקביל לתכנון מוקפד של הקמת המשפחה לצד הקריירה הצבאית.
בשם השוויון, ולאור השינויים בחברה הישראלית כולה, הצבא צריך לבנות מסלולי שירות מאוזנים יותר גם לקצינים הגברים, שכיום לרוב מפספסים את חיי המשפחה וגידול ילדיהם בשל השירות הצבאי התובעני.
הבעיה בהקשר הזה היא לא בצבא בלבד, אלא בחברה הישראלית כולה, שמרימה גבה על עבודה תובענית של אם שמתקשה לראות את ילדיה, אך לא מתייחסת בסלחנות לגבר שירצה לקחת חופשת לידה או לחזור לביתו מוקדם ממקום עבודתו כדי לבלות עם משפחתו.
כך או כך, בחברה שבה לשירות הצבאי עדיין יש משמעות רבה בעולם האזרחי, סוגיית קידום נשים בצה"ל היא לא סוגיה פנים־צבאית בלבד, אלא תהליך שמשפיע וישפיע על שילוב נשים בתפקידים בכירים במדינה כולה.
לאור חשיבות הנושא, ראוי לקיים דיון ציבורי נרחב בנושא שוויון מלא בשירות לנשים ולגברים, שיתחיל מאורך השירות, וימשיך בפתיחת מקצועות נוספים לנשים בהתאם ליכולותיהן וחיובן להשתלב באותם מקצועות, תוך שימת דגש על אי פגיעה ביכולת של צה"ל למלא את משימותיו ובהתחשב במגבלותיהן הפיזיולוגיות.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
