בסקירה של ה-שיאומי MI8 סיפרנו על המדיניות, הלא רשמית, של שיאומי בכל הנוגע לייצור מכשירי הדגל שלה ומכירה שלהם לפעמים במחיר הפסד - העיקר כדי להגיע לקהל צרכנים חדש שבעתיד יצרוך את שירותי המוזיקה והסטרימינג שהחברה מפתחת. וכמו בהזמנה, שלושה חודשים אחרי ה-MI8 משחררת שיאומי את הסמארטפון בעל השם המיוחד – POCOPHONE F1, וגורמת לנו לחשוב על שתי אפשרויות: הראשונה שאנו צודקים, והשנייה היא ששאר החברות מוכרות את מכשירי הביניים הפרימיום שלהם במחירים מנופחים.
לפני שנתחיל, רק נסביר שהשנייה נעוצה במחירו הנמוך של המכשיר שהוא הראשון בקו חדש של שיאומי: חומרה עילית במחיר מצחיק.
נוחות ונראות
מבחינה חיצונית הפוקופון עשוי פלסטיק במראה מתכתי, לא עיצוב מרהיב במיוחד, אך מבחינת נתוני החומרה הוא לא נופל ממכשירי הפרימיום המובילים; זאת הודות לשבב Snapdragon 845 של קוואלקום שכולל מעבד בעל שמונה ליבות ומעבד גרפי Adreno 630.
הגירסה שבדקנו מצוידת ב-6 גיגהבייט זיכרון RAM ונפח איחסון של 64 גיגהבייט. קיימות גרסאות של 8 גיגהבייט RAM ונפח איחסון של 128 או 256 אבל כרגע הן אינן זמינות בישראל. בדומה למכשירים מסדרת ה-Mi, גם הפוקופון כולל חריץ סים כפול, אך בשונה מהם החריץ השני יכול לשמש לכרטיס זיכרון מסוג microSD. אם נשווה את נתוני השבב עליו מבוסס הפוקופון אל מול הגלקסי נוט 9 , זה של שיאומי מעט מהיר יותר, ומסוגל לעבוד בתדר מירבי של 2.8Ghz לעומת 2.7Ghz. לא הבדל משמעותי.
לכך צרפו סוללה אימתנית בהספק של 4000mAh שלא הצלחנו לרוקן. אולי אם היינו מנגנים אינספור שעות של סרטונים היינו מצליחים להתיש את הסוללה עד זוב זרם אך ניסינו לדמות שימוש יומי ממוצע בסמארטפון: צילום וצפייה בסרטונים, עבודה אינטנסיבית עם מיילים ודפדפן (בכל זאת במהלך החג התעצלנו לקום למחשב השולחני) חפרנו בוואטסטאפ, השתעשענו במשחקים והאזנו למוזיקה בממוצע כשעה. כך הגענו לכ-15% סוללה בסוף היום - הישג נאה לכל הדעות.
ליבידו וליבות
פסקה קטנה על ההבדלים בין ארבע ושמונה ליבות: קיומן של יותר ליבות לא תמיד מבטיח איכות גבוהה יותר. הרבה מכשירים בעלי שמונה ליבות מצויידים בארבע ליבות חזקות, וארבע שהן חלשות יותר. כשזה מגיע לחיי סוללה, רוב המעבדים בעלי שמונה ליבות יעבדו בצורה חסכונית יותר אבל כשזה מגיע למשחקים לא כולם יודעים להשתמש בשמונה הליבות, כך שאם אתם מרבים לשחק בסמארטפון, לא זו צריכה להיות הסיבה בגינה תבחרו במכשיר עם שמונה ליבות (למרות שהשכן טען אחרת).
הסינים ידועים כמעתיקנים לא קטנים. אם המכשירים של שיואמי "שאלו" את קונספט היעדר מגירת האפליקציות מאפל' אז הפוקופון שואב ממכשירים אחרים את רעיון הצגת מגירת אפליקציות בהסטת אצבע כלפי מעלה. כמי שמכירים טוב את המכשירים של שיאומי מדובר בפונקציה מבורכת שמאפשרת חיפוש אחר אפליקציה באמצעות הקלדת שמו.
הפוקופון מגיע בגרסת אנדרואיד 8.1 (Oreo) עם מסך 6.18 אינץ' גדל מידות, ברזולוציה של 2246 על 1080 פיקסלים (ורמת דחיסות של 403 ppi). איכות המסך אינה מגיעה לרמתם של המכשירים המתקדמים של אפל או מסכי ה-AMOLED של סמסונג, אך מדובר במסך LCD מצוין, נעים מאוד למגע ועובד טוב באור שמש. הצבעים חדים ונקיים, שוב, אומנם לא ברמת המחיר של המכשירים המובילים בשוק, אבל אם היה פרמטר של איכות מסך ביחס למחיר הפוקופון זוכה כאן לציון 10.
בעינינו, אחת התכונות החשובות בסמארטפון היא המצלמה. גם כאן כמו במסך לא תקבלו איכות כמו במכשירי פרימיום מובילים אבל יש בהחלט תמורה לאגרה. מצלמת הסלפי מצוידת בחיישן ברזולוציה של 20 מגה-פיקסל ומספקת תמונות מצוינות (עד כמה שאפשר לצפות ממצלמה קדמית), ואפילו אנחנו היינו מבסוטים מאיך שיצאנו.
עוד סקירות מוצרים בערוץ הטלגרם של טכנולוגיה ומדע
המצלמה הראשית מורכבת ממערך של שתי מצלמות: האחת ברזולוציה של 5 מגה-פיקסל והיא שאחראית על אפקט עומק השדה שהפך לפופולרי מאוד בקרב ציידי הלייקים. העדשה השנייה ברזולוציה של 12 מגה פיקסל ועם צמצם במפתח של F1.9. צילום הוידיאו הוא באיכות 2160p בקצב של 30 פריימים לשנייה ונראה טוב גם ב-4K. ממשק הצילום עשיר, בעיקר המשחק במצב ידני שמאפשר בחירה של רמת החשיפה (ISO), בחירת מהירות הצמצם ובחירת נקודת מיקוד. איכות התמונות באור יום טובה מאוד עד מצוינת, הצבעים עשירים ודומים למציאות.
נכון בבחינה והתמקדות בחלק מהתמונות שביצענו על גבי מסך מחשב מצאנו רעשים בתמונה אבל כדברי הפתגם המוכר "אם מחפשים מספיק – גם מוצאים". בניגוד לתאורת יום, בצילום בתאורה חשוכה אפשר להבחין בגרעיניות אך מצאנו ששימוש בפונקציית ה-DHR עוזרת דווקא כאן בעיקר אם היה מקור אור בסביבתנו. בגדול, מדובר במצלמה טובה פלוס ואם קראתם את הפסקה על מתן ציון ביחס של תמורה למחיר, אז גם כאן תגלו שעשיתם עסקה לא רעה בכך הכל.
איכות השמע של המכשיר טובה מאוד, והרמקול הוא אחד העוצמתיים שנתקלנו בו לאחרונה. אומנם הוא לא ישמש כבחירה המועדפת שלנו להשמעת מוסיקה אבל אם לא התקנתם דיבורית ברכב או שבדיוק הצגתם לחבר'ה סרטון קורעעעע, דעו שמדובר ברמקול סטריאופוני עוצמתי ובכמה מקרים נאלצנו להחליש אותו כדי שלא יצרום לנו באוזניים.
כמה נקודות אחרונות. חיישן טביעת האצבע, הממוקם בגב המכשיר מתחת לעדשה הכפולה, מהיר וממזרי וכך גם הפונקציה לזיהוי פנים (לטעמנו השימוש בה אינו בטיחותי שכן תמונה שלכם גם תעשה את העבודה) ומיקום החיישן שלה הוא הסיבה העיקרית למגרעת המעצבנת בחלקו העליון של המסך.
רכיב הג'יפיאס של הפוקופון היה הפתעה נעימה. לאחרונה זכינו ליותר מדי מקרים של תופעה מרגיזה ביותר בה הווייז פעיל ברקע, וכאשר אנו חוזרים אליו אנו מקבלים התראה של חיפוש אחר לוויינים; לרוב התופעה מחייבת לסגור את היישומון שחוזר לעבוד כראוי רק עם פתיחתו מחדש. מאוד מרגיז. לשמחתנו התופעה אינה קיימת בפוקופון.
השורה התחתונה
כפי שהחלה סמסונג, ואחריה גם LG ו-HTC, לשחרר מגוון רחב של מכשירי ביניים, עושה זאת כעת גם שיאומי - מהצד השני. סמארטפוני הדגל שלה, אולי דומים במחיר ושונים ברמת המצלמה, אבל מבחינת מפרט החומרה והביצועים הפוקופון של שיאומי לוקח את כולם בסיבוב. מדובר במכשיר ביניים במפרט עשיר של מכשיר דגל, ועם תג מחיר נמוך במיוחד – 1,669 ש"ח (עבור גרסת 64 גיגהבייט איחסון ו-6 גיגהבייט זיכרון RAM) והוא כולל שנתיים אחריות של המילטון.
יחס ניצול המסך הוא 82.2% בין מסך לגוף, ולמרות גודלו, באופן מפתיע, הוא נוח לשימוש ביד אחת. מי שמעוניין במכשיר חייתי עם הביצועים הכי חזקים שיש היום להציע, ומוכן להסתפק במצלמה ומסך טובים מהממוצע, גם אם אינם הכי טובים שיש, והכל במחיר שובר שוק – הפוקופון יתאים לו כמו כפפת משי ליד.
ציון: 9.5
// צילומים: אריאל גביש
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
