אני לא עושה קומבינות

עופר ברקוביץ' לא רואה בעיניים. מנהיג סיעת "התעוררות" בירושלים רואה את סוף המסע שלו בקומה השישית של הבניין בכיכר ספרא, על כיסא ראש העיר. סקר "החדשות" מלפני חודש וחצי העמיד אותו במקום השני, עם 22 אחוזי תמיכה, אחוז אחד פחות ממועמד החרדים יוסי דייטש ואחוז אחד יותר מזאב אלקין.

אבל מאז נפלו לא מעט דברים בעולם האינטריגות של הבירה, ובעיקר בחצרות החרדים המפולגות. בערב יום כיפור הודיעו המנהיגים הרוחניים של דגל התורה וש"ס שהם תומכים במועמדותו של משה ליאון - אותו ליאון שהפסיד בבחירות 2013 לניר ברקת ב־21 אלף קולות והשתרך עד לא מכבר הרחק מאחור. עכשיו הוא זוכה להתנעה מחודשת של הקמפיין שלו, בעיקר על חשבונו של דייטש, שנתמך על ידי אגודת ישראל.

ברקוביץ' צופה במחזה מהצד ואומר שהוא ממש לא יודע אם לצחוק או לבכות. לא מעטים בפוליטיקה הירושלמית טוענים שהוא דווקא אחד הנהנים מהפיצול החרדי, כי הוא מצטייר כמועמד היחיד שלא מתרפס בפני העסקנים החרדים כדי לזכות בכיסא. אז נכון שהסקר הישן ההוא מחמיא, אבל הנתונים שלו לא יובילו את המועמד החילוני בן ה־35 ליעד המיוחל בלי שיצטרך לחבור למוקדי כוח לא טבעיים מבחינתו.

זה לא גורם לו לעצור. "היעד שלי הוא ראשות העיר, אני המועמד הציוני היחיד שרץ. אלקין, ליאון ודייטש הם מועמדים חרדים או תלויי־חרדים. כולם הולכים לעשות דילים עם הסיעות החרדיות, ואני אומר שצריך לשמור על הצביון הציוני של השכונות בלי לפגוע במרקמים של שאר האוכלוסיות. אני לא עושה דילים או קומבינות על חשבון החילונים והדתיים־הלאומיים. לצערי, אלקין וליאון דורכים וידרכו על הציבור החילוני היצרני, שמשלם מחיר כבד בעיר".

חודש לפני הבחירות ועמוק בתוך הדילים, ברקוביץ' רשם השבוע ניצחון קטן, אבל גם הפסד. המועמד החילוני הנוסף, עו"ד יוסי חביליו, שזכה בסקרים לכ־5 אחוזים, הודיע על פרישה ועל תמיכה בו. לעומת זאת, ביום רביעי הודיעה רחל עזריה שהיא פורשת מהמרוץ לראשות העיר וחוברת לאלקין. אם ייבחר, היא תכהן כסגנית ראש העיר.

"הכל כבר שקוף", הוא אומר, "דרעי וליברמן רקחו דיל עבור ליאון, ואלקין נכשל בחיזורים שלו אחרי החרדים. ליאון ואלקין מובילים את עצמם לסגור עסקה עם העסקנים ועם המפלגות החרדיות. שניהם לא מחוברים לירושלים ולציבור החילוני, המסורתי והציוני־לאומי. מה, לא ברור ששניהם מחוברים לעסקנים? הציבור לא מעניין אותם".

על חבירת עזריה לאלקין נמסר ממטהו של ברקוביץ': "רחל עזריה היתה מועמדת של קומבינה מראשית הדרך. הזהרנו מהיום הראשון שמדובר בריצה פיקטיבית, שנועדה לפגוע בסיכויי המועמד הממלכתי היחידי. עזריה מעוניינת רק באינטרסים האישיים שלה ולא בטובת ירושלים. גם הציבור שלה לא יקנה את הדיל הזה".

ברקוביץ' נכנס לפוליטיקה הירושלמית לפני עשר שנים, עם שני מנדטים במועצת העיר. לפני חמש שנים עלה לארבעה, כמו המספר שקיבל ניר ברקת. בנובמבר האחרון, אחרי שמונה שנים של ישיבה בקואליציה של ברקת, כולל תפקיד סגן ראש העיר, תיק התרבות והאחריות לפיתוח הכלכלה, התעסוקה והתחדשות מרכז העיר - הודיע שהוא פורש.

"הסכם השכונות, שעליו חתם ברקת עם החרדים, היה מבחינתי קאזוס בלי (עילה למלחמה; א"פ). הוא נכנע לדגל התורה. ויתר על שני בתי ספר של הציונות הדתית, 'ברנדט' בנווה יעקב ו'נווה עציון' במורדות בית וגן, והעביר אותם לחרדים שבוע לפני תחילת שנת הלימודים, בלי שאפילו הודיע להורי הילדים. הוא האיץ כניסת חרדים לגילה ולקריית יובל, שהיו שכונות ציוניות פלורליסטיות, והוא מקצה עשרות מבני ציבור לחרדים".

ברקוביץ' יצא אז למאבק של חודשים ודרש פגישה עם ברקת, אבל נענה בשלילה. הוא החליט לנתק את שיתוף הפעולה עם ראש העיר. "ברקת השתנה. התחילו להיכנס אצלו שיקולים פוליטיים. מבחינתי, הוא איבד את המנדט שלו ובגד בציבור ובשותפים המרכזיים שלו בקואליציה. הוא שכח את הברית בין הציונות הכללית לציונות הדתית וגלש לתמוך בדגל התורה, הסיעה הליטאית־חרדית. הוא ניסה לסגור מרכולים בשבת, הכניס את משה ליאון לקואליציה, אותו ליאון שהיה ידוע לכולם כקומבינה של אריה דרעי ואביגדור ליברמן.

"שלא תבין אותי לא נכון. אני בעד החרדים, לא נגדם, אבל נגד שבירת הצביון ודריכה של אוכלוסייה אחת על אוכלוסייה אחרת. שבירת מרקמים בשכונות היא אסון. אני ניסיתי להשמיש מבנה נטוש כדי לאפשר פעילות תרבותית לנערות חרדיות, ולא נתנו לי. העדיפו לתת שני מיליון שקלים לאירוע של ש"ס".

בילדותו גדל ברקוביץ' בגבעה הצרפתית, ברמת שרת ובקריית יובל. אבא שלו, ד"ר שמואל ברקוביץ', הוא משפטן ומומחה למקומות הקדושים, שכתב ספרים ונתן את חוות הדעת שאפשרה את הקמת מוזיאון הסובלנות בירושלים. אמו דינה היא עובדת קהילתית, שמנהלת היום את מחלקת הגיל השלישי בעירייה, ואיתה למד להכיר מגיל צעיר את הבעיות בקטמונים ח' ו־ט'. סבא שלו היה באצ"ל, וקיבל באופן אישי את הסרטיפיקט לארץ ישראל מזאב ז'בוטינסקי.

ברקוביץ' מעיד על עצמו שאישיותו ספוגה בכל מרכיבי העיר. "אני אוהד בית"ר, גדלתי ביציע המזרחי. למדתי בתיכון שליד האוניברסיטה. הייתי בצופים וביליתי באומן 17. הייתי מתפלל עם אבא בישיבת עטרת בבית וגן עם 400 בחורי ישיבה. הבית היה מסורתי פלוס, כשר עם מערכות כלים נפרדות".

אתה שומר שבת?

"לא. אבל אני אוכל כשר".

•  •  •

הוא נשוי לדינה, עורכת דין שעלתה מצרפת לפני שבע שנים, ויש להם שני ילדים, אריאל בן ה־4 ויפתח בן השנתיים. הם מתגוררים בנחלאות - "ברחוב הכי שקט שגרתי בו אי פעם, והכי קרוב למרכז העיר".

בצבא הלך לקורס טיס ועבר ליחידה מובחרת, שם שירת שש שנים, כולל קורס קצינים וקורס מ"פים. בתחילת 2008, לפני סוף השירות, התחיל לחשוב על הקמת "התעוררות". הוא היה אז בן 25. הטיול המתוכנן של תשעה חודשים לדרום אמריקה התקצר לחודשיים.

"ירושלים היתה אז במשבר גדול. הגירה שלילית של צעירים, אין תעסוקה, מחירי דיור בשמיים, בנייה אפסית וחיי תרבות מדוכאים. זה היה סוף השלטון של אורי לופוליאנסקי, שרמס כל חלקה טובה בעיר. היתה אווירת דיכאון, אבל אמרתי לעצמי שאני לא עומד מהצד ובוכה על המצב של ירושלים.

"הקמתי עם חבר ילדות שלי, יואב אורן, הבן של ח"כ מייקל אורן, את 'התעוררות'. החלטנו שאנחנו מתחילים להשפיע מבפנים על התקציב של 7 מיליארד שקלים, שמנהל את העיר. אספנו חבורה ערכית, פלג גדול שמחבר ימין ושמאל, חילונים ודתיים־לאומיים ומסורתיים, שהחליטו לקחת אחריות על ירושלים. אלה אנשים משפיעים בעיר. אמיר חכמיאן מחיי הלילה, קובי פריג' מהתרבות, שחר פישר שהוא פילוסוף, עידו נחום שמתווה קווים ערכיים, וליה כוכבי שהיא אדריכלית בוגרת בצלאל.

"התחלנו לעבוד בשטח כמו מטורפים. אורי לופוליאנסקי חנך את גשר המיתרים בעיר, והבנות שרקדו בטקס נדרשו לעטות רעלות. זה עשה בלאגן גדול. יזמנו טקס אלטרנטיבי בגשר, עם בנות שרקדו באופן חופשי. מאות אנשים באו לטקס שלנו, כולל ניר ברקת שהגיע ושידר סולידריות. הבנו שאנחנו בדרך הנכונה".

ההתחלה שלו היתה בתקציבים נמוכים ועם 100 מתנדבים, שהפכו במשך השנים ל־1,000. בבחירות 2008 נכנס למועצה עם רחל עזריה, אחרי ש־17 אלף איש בחרו בסיעה שלהם. "עשינו את זה בתקציב של 100 אלף שקלים, והבאנו לקלפיות אלפי צעירים שבחיים לא הצביעו קודם בבחירות מוניציפליות. ארקדי גאידמק השקיע אז 12 מיליון שקלים בניסיון להיכנס למועצה וקיבל 5,000 קולות, אפילו לא מנדט אחד. לליכוד היה רק מנדט אחד. לנו היו שניים".

מה עשיתם במועצה?

"יצרנו ויזמנו מהפכת הייטק, עודדנו סטארטאפיסטים צעירים וייצרנו אווירה עסקית חדשה, שהקפיצה את מספר חברות הטכנולוגיה בעיר מ־200 ל־500".

הוא מזכיר את ברקת כמי שעודד את ההתפתחות התרבותית בירושלים, אבל אומר ש"התעוררות" הובילה את פרויקט מחניודה ואת פסטיבלי האוכל שלו, ועודדה מהפכה קולינרית ותיירותית במתחמים המתחדשים. "יזמנו קייטנות מסובסדות ותיווכנו תהליכים של התחדשות במרכז העיר, כולל הקמת מתחם WeWork חדש בבניין המשביר הישן. מנענו את סגירת קולנוע סמדר ההיסטורי.

"פיתחנו עם ברקת את קמפוס מנורה, סטודנטים יכולים לגור ב־1,200 שקלים לחודש במעונות אגרון. שדרגנו את כיכר ציון. רצינו שהיא תהיה מקום שישדר סובלנות, לא רק כיכר מעבר או זירה של הפגנות".

ברקוביץ', שמחזיק בארבעה מושבים במועצת העיר (כמו סיעתו של ניר ברקת), שואף לשבעה־שמונה מושבים בבחירות הקרובות (כמו יהדות התורה, שמחזיקה שמונה מושבים, ויותר מש"ס, שהיא הסיעה השנייה בגודלה, עם חמישה מושבים). קהל הבוחרים הפוטנציאלי שסימן לעצמו הוא 350 אלף תושבים חילונים, דתיים־לאומיים ומסורתיים.

"אני היחיד מהמועמדים שלא מחויב לאינטרסים פוליטיים. לאחרים יש פטרונים בליכוד, או את ליברמן ודרעי. אני נותן דין וחשבון רק לציבור. אם צריך, אני מדבר עם מוטי יוגב, דודי אמסלם, גדעון סער, משה כחלון או חיליק בר ואראל מרגלית.

"ידעתי להקים את מחנה 'חרדים עובדים', שלא מעוניינים בהנהגה חרדית ומאוד מאוכזבים מהעסקונה הפוליטית שלהם. לא לכל החרדים יש חצרות שהם משויכים אליהן. חלקם פשוט חיים את החיים, חופשיים לחשוב את המחשבות שלהם, בלי משטרת מחשבות. לרוב אלו הקבוצות המתקדמות יותר בין החרדים, שרוצים ללמוד, להתקדם ולצאת מקו העוני".

ברקוביץ' (מימין) בהפגנה של תנועת "התעוררות" מול הכנסת ב־2015. "אתה יודע איך זה, הציבור שלנו יותר מקטר ופחות מתגייס. על זה אנחנו נלחמים" // צילום: נעם ריבקין פנטון

את סדר היום המטורף שלו הוא מגדיר "מסע אנתרופולוגי". נע בין כל השכונות והמגזרים - תעשיינים, עולים מרוסיה, בעלי מוסכים מתלפיות. בערב הוא מתערבב עם הצעירים בברים ושותה איתם בירה, ובחצות הוא בבית הכנסת של הרב בן טוב, מעוז הסליחות של ש"ס, מוקף צעירים חרדים "שלא סופרים הכתבות של רבנים".

"יש עכשיו מומנטום בציבור הציוני בירושלים. עתיד העיר על השולחן, וברגע שהציבור יעכל מי בדיוק המועמדים, הוא יבין שאין מקום לטעויות. אני מאוד רוצה להישאר עם הרגליים על הקרקע, כי זו עיר שמחייבת אחריות. יותר מדי אנשים שלא מכירים את העיר מנסים לעשות עליה סיבוב. ניצחון שלי יוכיח את העוצמות של העיר ואת החיבור האמיתי שיש בין האוכלוסיות.

"יש כל כך הרבה מה לעשות ולתקן בכל רחבי העיר. צריך להפוך את מבשרת, מעלה אדומים וגוש עציון לערי־בת של ירושלים בכל מה שקשור לפתרונות דיור. המטרה היא להגדיל ולחזק את מטרופולין ירושלים".

מה הכי דחוף, לדעתך?

"הפיתוח הכלכלי. להוציא את החרדים והערבים ממעגלי העוני ולייצר תעסוקה עם רובע עסקים חדש של 1.6 מיליון מ"ר בכניסה לעיר. להגדיל את שטחי התעסוקה ל־3 מיליון מ"ר בהר חוצבים, בגבעת שאול ובמלחה, ובין עיסאוויה לשייח' ג'ראח.

"קבל נתון מחריד: בתל אביב יש 20 מ"ר עסקיים לתושב, בירושלים 4.6 מ"ר. אתה יודע שבירושלים רק 16 אחוז מהנשים הערביות נמצאות בשוק התעסוקה? זה פחות מאשר בירדן ובלבנון".

כולם אומרים שירושלים מלוכלכת.

"מלוכלכת זה אנדר־סטייטמנט. אני רוצה לראות את ירושלים משגשגת, נקייה, עם שינוי דרמטי במחשבה של האנשים כלפיה. צריך יותר עובדים, יותר רכבי שירות לתחזק את העיר ויותר טכנולוגיה. צריך להחיל את הקנסות של 475 שקלים לאנשים שלא אוספים את צואת הכלבים שלהם. ניתן התראות במשך שלושה חודשים, ואחר כך נאכוף כמו שצריך. רודי ג'וליאני בניו יורק והתחיל בתיקון החלונות המנופצים ברחובות ובמחיקת גרפיטי. ירושלים צריכה ניקיון רוחני ופיזי שיעזור לכלכלה, לתיירות ולחיים טובים".

מה אנשים חושבים על ירושלים?

"מדברים עליה כעל עיר בשקיעה. מוזנחת, בלי עתיד. אי אפשר לשדר כל הזמן שירושלים היא עיר של קונפליקטים. צריכים להיות פה חיים משותפים בין יהודים, ערבים, חילונים, חרדים ודתיים־לאומיים. היא צריכה לשדר את ההפך, 180 מעלות".

•  •  •

ברקוביץ' אומר שלפי המספרים שלו, הוא נהנה כרגע מ־30 אחוזי תמיכה. "אני מעריך את הכוח שלי כרגע ביותר מ־80 אלף איש. כדי לנצח בסיבוב הראשון, אצטרך 90 אלף קולות, ובסיבוב השני 120 אלף.

"אני קורא לכל מי שמרגיש שהוא לא חלק מהקומבינה של העסקנים החרדים, ללכת איתי. זה כולל גם עשרות אלפי חרדים שמרגישים מחוץ לקומבינה. מדובר בחרדים לא מיוצגים, מהם 15 אלף חרדים עובדים שהם מיינסטרים, שנגעלים מכל הפוליטיקה של החצרות. יש ציבור ציוני שמבין שליאון ואלקין לא ישרתו אותם. העניין הוא שהחילונים והדתיים־לאומיים מצביעים בערך ב־20 אחוז פחות מהחרדים, ואני חושש מהאדישות הזאת.

"עשינו עבודה בתוך הקהלים, דאגנו שאנשים יעדכנו בזמן את כתובות המגורים שלהם כדי שיוכלו להצביע. שלא יהיו תקלות טכניות כאלו. אבל אתה יודע איך זה, הציבור שלנו יותר מקטר ופחות מתגייס. על זה אנחנו נלחמים".

לאלקין יש יתרון גדול עליך. הוא מוּכר, הוא בכיר בשלטון ובקואליציה, ויש לו גישה לברזים.

"אני לא משוכנע שאלקין ינצח. הוא איש רציני ואינטליגנטי, אבל ישבתי איתו ארבע־חמש פעמים, ואני אומר לך שלא עניין אותו בכלל להיות ראש עיר. הוא לא ביצועיסט. ירושלים צריכה מנהל, בן אדם שמכיר אותה, מישהו שיודע להזיז תוכניות. אני ישבתי בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בוועדה המקומית, הייתי יו"ר ועדת הכספים של העירייה, החזקתי בתיק התרבות וניהלתי בפועל את החברה לפיתוח עסקי.

"מי שחושב שההכרזה של נתניהו על תמיכה באלקין תביא לו תמיכה, טועה. בסיעה שלי יש שלושה ליכודניקים, במקומות 2, 3 ו־5. בירושלים הסיסמה של הליכודניקים היא 'אוהבים את ביבי, מצביעים עופר'. 

"אני אנצח כי הציבור לא מטומטם, ולא קונה בשקל את המעבר של אלקין לדירה בעיר לפני חודשיים. אלקין היה שותף למדיניות הקפאת הבנייה בעיר. העיר מלוכלכת, ואני לא רואה מה הוא עשה בנושא בתור השר לאיכות הסביבה. הוא גם נכשל כשר לענייני ירושלים. הוא לא הצליח להעביר לעיר 160 יחידות ממשלתיות עם 10,000 עובדים, שיכלו להכניס לה 400 מיליון שקלים. 

"בכלל, צריך לעשות הפרדה בין פוליטיקה ארצית ומקומית. אני לא בפוליטיקה הזאת. ממש לא אהבתי את כל מופעי הזבל האלה של ניר ברקת מול משרד האוצר. להשליך אשפה בעיר שלך בגלל עימות עם שר האוצר? בעיניי זה לא שיח לגיטימי. כל אזרח רגיל היה הולך לכלא על מעשה כזה".

אתה תוקף את אלקין שתמך בהחלטת הממשלה על הקפאת הבנייה, אבל ירושלים היא חלק מפתרון מדיני שלא מצליחים להשיג כבר עשרות שנים. מה אתה תעשה עם השכונות הירושלמיות שמעבר לגדר? 

"המצב שם רע מאוד. פלשתינים מגיעים לשכונות האלה בלי הגבלה מכיוון הגדה, אין דין ואין דיין. אני חושב שצריך להקים שם רשות עירונית, שתהיה מין עירייה־בת של ירושלים ותנוהל כמו סוג של מינהל אזרחי. מצד שני, חשוב לשמור על הרוב הציוני בירושלים על ידי צירוף מעלה אדומים, מבשרת ציון ויישובים נוספים למטרופולין". 

גם השר בנט הודיע על תמיכה באלקין. זה מנהיג הציונות הדתית, שאתה משווע לתמיכה שלה.

"הכרזות התמיכה האלה הן פוליטיקה ישנה. לבית היהודי יש במועצת העיר מנדט אחד, ולי יש במועצה ארבעה, מהם שניים עם כיפות סרוגות. התקשר אלי יו"ר מזכירות הבית היהודי בירושלים והודיע לי שהוא וכל משפחתו תומכים בי. אני לא משוכנע שחגית משה מהבית היהודי תכניס אפילו מנדט אחד למועצה".

אלקין: "טענות שלא קשורות למציאות"

מטעמו של זאב אלקין נמסר: "הטענות של ברקוביץ' מופרכות ואין להן קשר למציאות. כדאי לזכור שבשנים האחרונות היה ברקוביץ' סגן ראש עיר, ובמשך כל התקופה שיתף פעולה עם השר אלקין בהזדמנויות רבות ושיבח אותו פעמים רבות על פעולותיו כשר לענייני ירושלים. מוזר שרק עכשיו הוא גילה פתאום שיש לו ביקורת על השר.

"בניגוד לברקוביץ', שהיה חבר בכיר בוועדה לתכנון ובנייה בירושלים ולא פעל לקידום הבנייה בעיר, השר אלקין פעל בכל כוחו במשך כל שמונה השנים של ממשל אובאמה, כיו"ר שדולת ארץ ישראל וכיו"ר שדולת ירושלים, כדי לקדם בנייה בעיר למרות הלחצים המדיניים הקשים, לעיתים תוך כדי עימות אידיאולוגי עם ראש הממשלה, למרות הקירבה הגדולה ביניהם. בכל אותם מאבקים לא שמענו את קולו של ברקוביץ'.

"המשרד להגנת הסביבה בראשות אלקין גייס בשנים האחרונות כ־200 מיליון שקלים לשיפור הטיפול בניקיון העיר. לכן מוזר לשמוע התקפות מאחד האנשים הנושאים באחריות ישירה לניהול נושא הניקיון כנגד מי שבמקום לדבר הביא לעירייה משאבים חדשים. מצער שמערכת הבחירות שיבשה את זיכרונו של עופר. אנו ממליצים לו לעבור על הסטטוסים שלו בפייסבוק, לפני שהוא בא בטענות שאפילו הוא לא מאמין בהן".

ממטה משה ליאון נמסר: "אין ספק כי העובדה המתבררת שלפיה משה ליאון צפוי לנצח כבר בסיבוב הראשון מעבירה את ברקוביץ' על דעתו. עצוב לגלות שמאחורי המסכה הפלורליסטית לכאורה מסתתרות גזענות חשוכה ופלגנות". 

בכירים במטה ליאון הוסיפו: "הניסיון של ברקוביץ' לעשות דה־לגיטימציה לכמעט מחצית מתושבי העיר מעיד על מחסור חמור בערכים, היסטריה ואיבוד עשתונות של אדם חסר ניסיון וחסר עמוד שדרה. משה ליאון גאה בתמיכתו של ציבור רחב ומגוון וגאה מאוד בתמיכת ש"ס ודגל התורה. כראש העיר, ידאג ליאון לכל תושבת ותושב".

מטעם ניר ברקת נמסר: "כרגיל, ברקוביץ' חסר הניסיון חי בפייסבוק, מנותק מהשטח ומסכסך ומפלג בין המגזרים, תוך המצאת עובדות כדי לקושש קולות לקמפיין הצולע שלו. מתווה השכונות של ברקת לשמירת צביונן הביא לאיזון ולרגיעה בין כלל המגזרים בעיר ולהורדת המתחים.

"ראש העיר של ירושלים צריך לדעת לייצר שיח בין כלל המגזרים, לנהל את המערך העירוני בחוכמה, בתבונה וברגישות, ולא להתלהם. אין לברקוביץ' שום יכולת ניהולית, ולכן בתקופה שבה היה בקואליציה הסתכסך עם הדרג המקצועי בעירייה ובחברות העירוניות, לא היה שותף לעשייה הגדולה בירושלים וברח מקבלת החלטות קשות ומורכבות. ברקוביץ' לא היה מעורב ושותף בניהול העיר כי ראש העיר לא סמך עליו, ולכן אינו בקיא בעובדות. תפקיד ראש העיר גדול עליו בכמה מידות.

"רק השנה פתח ברקת עשרה בתי ספר חדשים בעיר - שבעה מהם במגזר החילוני והממלכתי־דתי, שנמצאים בפריחה שלא היתה שנים. בזכות המהפכה שהוביל ברקת בעשור האחרון הוא הצליח לשנות את המגמות השליליות של התכווצות ועזיבה של הציבור החילוני והדתי־לאומי בעיר לגידול ולצמיחה של ציבורים אלו, יחד עם כלל המגזרים בעיר.

"לגבי בית הספר 'נווה עציון', ההורים היו שותפים לדיונים איך לבצע את ההעברה. מדובר בבית ספר שברקת ביצע בו החייאה פעמיים במהלך העשור האחרון כשהיה מועמד לסגירה, וגם כעת המעבר לקריית יובל הציל אותו".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו