בנם של אבי ואיריס נשר, ארי, נפטר היום בבית החולים איכילוב לאחר שנפגע השבוע מרכב בתאונת פגע וברח בתל אביב, בעת שרכב על אופניים חשמליים בשדרות רוקח.
נשר הצעיר בילה על סטים של סרטים מגיל צעיר מאוד, ובגיל 14 בעודו תלמיד בבית הספר לאמנויות אריסון בתל אביב, כבר סימן "וי" על תפקיד משמעותי ראשון בסרט ישראלי - הקומדיה הרומנטית "ילד טוב ירושלים" (על פי תסריט של רן אפלברג ובבימויו של רועי פלורנטין), שעלתה לאקרנים באפריל 2016.
כתבת "ישראל היום" מאיה כהן, ראיינה אותו:
זה תפקיד ראשון שלך בקולנוע, אבל זו לא פעם ראשונה שאתה מול מצלמות.
"נכון, שיחקתי גם ב'ארץ נהדרת', ב'הפיג'מות', בכל מיני סרטים של אבא בתור ניצב. כשהייתי ממש קטן זרקתי פחים על דרור קרן בסרט 'פעם הייתי' (צוחק). יש לי המון חיבה לעולם הזה של המשחק, של הקולנוע, של המצלמות. זה נפלא בעיניי, אני מאוד אוהב את זה".
וזה, מן הסתם, קשור לבית שבו גדלת.
"אין ספק שזה רק עזר. זה בהחלט דחף אותי והיום אני במגמת קולנוע, אני עושה סרטים ואני משחק בסרטים. אם לא היתה לי משפחה שמתעסקת בקולנוע - סביר להניח שלא הייתי עושה את זה".
יש כאלה שזורקים לעברך מילים כמו פרוטקציות?
"כן, יש אנשים שאומרים את זה, אבל לא אכפת לי. אני לא מנסה להוכיח כלום, אני יודע שלא עושים לי פרוטקציות. אני מאוד אוהב לשחק ולגמרי רואה את המשחק בהמשך כקריירה".
איך היתה העבודה עם השחקנים הוותיקים?
"הם היו מקסימים. עמוס תמם ממש עזר לי עם המשחק. היו לנו הכי הרבה סצנות יחד, והוא עזר לי עם טכניקות של דברים קטנים. גם הבמאי רועי פלורנטין היה מקסים".
מה עם לעבוד עם אבא?
"זה יכול להיות ממש מצחיק, כי הוא אבא שלי. זה יהיה מוזר לקבל ממנו הערות על הסט ולדעת שעוד מעט נאכל שניצל ביחד (צוחק). לפני האודישן לסרט התייעצתי איתו הרבה. הוא אמר לי 'פשוט תשחק את זה איך שאתה חושב'. הלכתי לאודישן מאוד לחוץ. יצאתי ואמרתי לאמא שלי שלא הלך לי כל כך טוב. הייתי מבואס. אבל בסוף התקבלתי".