מאת: עו”ד אורלי זפרני לביא
בעשור האחרון חלה בארץ עלייה של עשרות אחוזים בהגשת תביעות רשלנות רפואית בשלל תחומים, וביניהם: רשלנות רפואית בהריון ולידה, בניתוחים כושלים, באשפוז בבתי חולים, בהתנהלות של רופאי משפחה, במתן תרופות ובתחומים רבים נוספים.
האם ניתן למנוע רשלנות רפואית?
בוודאי שכן. המפתח למניעת הרשלנות נמצא בידי הרופאים וגורמי הרפואה השונים ומכאן גם חובת האחריות המוגברת החלה עליהם.
החוק והפסיקה גם יחד מטילים את חובת האחריות המוגברת על הרופא בשל סיבות רבות, אחת מהן היא פער הכוחות האדיר שבין רופא לחולה. לרשות הרופא עומדים כל האמצעים האפשריים לבחון ולאבחן את המחלה, בעוד שפעמים רבות החולה כלל אינו יודע שניתן לאבחן בשלבים כה מוקדמים.
על הרופא מוטלת החובה להפנות את החולה לבדיקות סקר, להכיר היטב את עברו הרפואי, ולנהוג במשנה זהירות כלפי החולה. כך למשל, אם רופא הפנה מטופל לביצוע בדיקות, והמטופל לא שב לרופא עם התוצאות, הרופא הוא זה שאחראי לברר מדוע לא חזר המטופל עם תוצאות הבדיקות.
לפנייה ישירה אל עו”ד אורלי זפרני לביא לחץ/י כאן
בירור אחראי וקפדני מצד הרופא יש בו כדי לאבחן מחלה בזמן, למנוע את התפשטותה ואף להציל חיים. הרופא בעל הידע הרפואי המקיף, הוא זה שיודע את ההשלכות של אבחון שגוי או מאוחר ועל כן נדרשת ממנו התנהלות בהתאם. רופא שאינו מפנה לבדיקות הכרחיות נוהג ברשלנות מובהקת ומדובר בהתנהלות אשר בגינה ניתן ואף כדאי לתבוע.
הרופא מחויב להפנות את המטופל לביצוע בדיקות בהתאם לנסיבות הרפואיות ולגילו של המטופל. בטווח גילים מסוים חלה חובה להפנות לבדיקות צפיפות עצם, בדיקות דם, כולסטרול, בדיקות דם סמוי בצואה ועוד. לכל אחת מהבדיקות הללו חשיבות עצומה בסיוע גילוי מחלה בשלב ראשוני – כאשר עדיין ניתן להציל את המצב. צפיפות עצם לדוגמה, היא בדיקה שיש בה כדי למנוע התדרדרות ושברים קשים בעצמות הגוף.
דוגמה נוספת היא חובתם של גניקולוגים להפנות לבדיקת פאפ אשר מסייעת באבחון תאים טרום סרטניים בצוואר הרחם. לא רבים יודעים - אך מדובר בבדיקה פשוטה ביותר שיש בה כדי למנוע ואף לרפא באופן מוחלט את התפרצות המחלה.
האם רשלנות מהסוג של איחור באבחון שונה משאר סוגי הרשלנות?
הניסיון מלמד כי הרשלנות הרפואית המתסכלת ביותר, ופעמים רבות גם הקטלנית ביותר, היא רשלנות רפואית הנובעת מאיחור באבחון. הידיעה בדבר כך שאבחון מוקדם ונכון היה מציל חיים, היא ידיעה קשה, אשר טומנת בחובה התמודדות מורכבת מאוד.
ניהול נכון של תביעה מהסוג האמור מקצר הליכים וממקסם את סיכויי התובע לקבל פיצוי גבוה יותר, בזמן קצר יותר. כך למשל נדרשת שליטה מלאה באיתור מומחים רפואיים לכתיבת חוות דעת ולא אחת נדרש יותר ממומחה אחד לאותו המקרה. לצורך העניין, אם גורמי הרפואה אחרו לאבחן זיהום באיבר ספציפי בגוף וכתוצאה מכך התפשט הזיהום למערכת הדם וגרם לקריסת מערכות, הרי שיידרשו לכל הפחות שני מומחים: האחד זיהומולוג – לצורך בחינת הקשר הסיבתי (הקביעה בדבר כך שהאיחור באבחון הזיהום הוא שגרם להתפשטותו בגוף כולו), והשני מומחה לבחינת הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות (המומחה נבחר בהתאם לנזק שנגרם).
איחור באבחון עלול להתרחש בכל תחומי הרפואה: איחור באבחון זיהומים בגוף, איחור באבחון מחלות קשות כגון סרטן ומחלות לב, איחור באבחון אירוע מוחי, איחור באבחון מחלות עצם, מחלות ניווניות ועוד. חשיבות האבחון המוקדם היא טיפול אפקטיבי אשר יש בו כדי להציל חיים, למגר את המחלה, או לכל הפחות לעצור את התקדמותה.
האם החולה עצמו יכול לסייע במניעת הרשלנות?
פעמים רבות, רשלנות נגרמת בשל חוסר משאבים ושיקול כלכלי קר של המערכת הרפואית - שלא לבצע בדיקות יקרות. ככל שזה קשה ובלתי נתפס - אחוז גדול מאוד מתוך סך מקרי הרשלנות הרפואית – נעוץ בשיקול הרופא שלא לשלוח את המטופל לבצע בדיקה יקרה כגון: CT או MRI. זו הנקודה שבה על המטופל לעמוד על זכויותיו ולדרוש את כל הבדיקות הנחוצות.
ואולם, ישנן פעמים שבהן הרשלנות נגרמת בשל מסיח כלשהו. כך למשל, אם המטופל ידוע כסובל ממעי רגיז וכאבי בטן כרוניים, הרי שכאשר הוא יתלונן על כאב יוצא דופן בבטן - הנטייה של הרופא תהיה לייחס כאב זה למחלה הכרונית שממנה סובל המטופל. במקרה כזה על המטופל להיות קשוב לגופו, לתבוע מהרופא התייחסות מעמיקה ויסודית יותר, ולא לאפשר למחלה הכרונית להסב את תשומת הלב מהבעיה הנוספת שצצה.
עם זאת, ואף אם מדובר בחולה פסיבי שאינו נוהג להתערב בהחלטות הרופא, חשוב לדעת שמלוא האחריות לאבחון נכון מוטלת על הרופאים. מטופלים רבים חושבים שמאחר ומדובר בגופם, הרי שאין להאשים אחר מלבדם - וזוהי מחשבה מוטעית מיסודה. חולים רבים חוששים לתבוע ומסתייגים מהפניית אצבע מאשימה כלפי הרופא אך אינם יודעים שהמערכת המשפטית עומדת לצידם במלוא מובן המילה.
בנוסף, חולים רבים חוששים לשאול שאלות שמא יתפרש הדבר כקריאת תיגר על הרופא. החולה, אשר פעמים רבות תלוי ברופא ורואה בו בעל סמכות, חושש שלא “להרגיז” או “להציק” בשאלות. בתי המשפט מכירים בבעיה זו ועל כן מחמירים מאוד עם רופאים מתרשלים. רשלנות רפואית שהיא תולדה של פער הכוחות בין רופא למטופל מהווה סוגיה בוערת אשר נחקרה לעומק, ומבהירה היטב את האחריות המוטלת על כתפי הרופאים הנחשבים כאוטוריטות בעיני המטופל.
הכתבה מאת עו”ד אורלי זפרני לביא עו”ד לענייני נזיקין ובעלת משרד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. משרד עו”ד זפרני לביא עוסק בדיני נזיקין ומנהל תביעות נזקי גוף מראשיתן ועד קבלת הפיצוי. ניתן לפנות לפגישת ייעוץ ראשונה ללא עלות. זפרני לביא, משרד עו”ד, מנחם בגין 7, ר”ג, 050-6426777, 03-9490954. הכתבה באדיבות אתר עורכי דין lawguide.co.il.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו