הנטייה להתייחס לאיראן כאל מקשה לאומית־דתית־חברתית אחת היא מטעה. כשאר מדינות המזרח התיכון, איראן היא פסיפס צבעוני של קבוצות אתניות.
אמנם קבוצת הרוב בקרב האוכלוסייה האיראנית, המונה 82 מיליון איש, היא פרסית (61%); אך אליה נוספים האזרים בצפון, הכורדים במערב, הלורים, הטורקמנים, הבלוצ'ים על הגבול המזרחי עם פקיסטן והערבים - רובם סונים במחוז ח'וזיסטן, בדרום־מערב המדינה, סמוך לגבול עם עיראק, שבבירתו אחוואז בוצע אתמול פיגוע הירי הראוותני והקטלני במהלך מצעד צבאי לציון 38 לתחילת מלחמת איראן־עיראק.
בספטמבר 1980, בעוד איראן מתמודדת עם השלכותיה של מהפכת הדמים האסלאמית, החליט שליט עיראק דאז, סדאם חוסיין, לנסות לכבוש את מחוז הגבול ח'וזיסטן - העשיר מאוד בבארות נפט.
עוד באותו נושא
דובר צבא איראן: "ארה"ב וישראל אחראיות לפיגוע"
חמינאי: "הפיגוע - חלק מהקנוניה של ארה"ב וה'בובות' שלה באזור"
הוא קיווה שהאוכלוסייה הערבית המקומית תעמוד לצידו ותסייע לו לממש את חלומות ההתפשטות וההתעשרות שלו, אך משטר הטרור באיראן הצליח להדוף את התקפותיה החוזרות ונשנות של עיראק, תוך כדי שהוא משלם מחיר אנושי ותשתיתי כבד ביותר.
מחוז ח'וזיסטן היה אחד האזורים שסבלו ביותר מהשלכות מלחמת שמונה השנים בין שתי המדינות והמשטר האיראני, שראה באוכלוסייה הערבית גיס חמישי, פעל מאז לדכא ולהפלות מיעוט זה.
ב־1999 הוקמה "תנועת המאבק הערבית לשחרור אחוואז", במטרה להביא להקמת מדינה ערבית עצמאית בח'וזיסטן. ב־2013 הוקמה לתנועה זרוע צבאית בשם "בריגדות השאהידים א־נאסר מוחיידין", והתנועה והבריגדות ביצעו ב־20 השנים האחרונות פיגועים רבים נגד מטרות של ממשלת איראן ומשמרות המהפכה וגם פוצצו, לדבריהם, צינורות נפט.
המשטר בטהרן מגדיר את "תנועת המאבק הערבית" כארגון טרור וטוען שסעודיה עומדת מאחורי מימונו וחימושו. הסעודים, איך לא, מכחישים. לפני שנה נרצח בהולנד, קרוב לוודאי על ידי סוכנים של המשטר האיראני, אחד ממייסדי "תנועת המאבק", אחמד מולה ניסי.
האוכלוסייה הערבית לא עומדת לצידם. עלי חמינאי, חסן רוחאני // צילום: אי.פי.איי
העובדה שאיש לא הואשם עדיין ברצח מצביעה בבירור על זהות הרוצחים: אנשי "כוח אל־קודס", האחראים לחיסולי יריבים פוליטיים מחוץ לאיראן מבלי להשאיר עקבות. בחוזיסטן פעילים ארגוני מחתרת ערבים נוספים, שפועלים לקדם את עצמאות החבל, הנקרא בפי חלקם "ערביסטן".
את הפיגוע במצעד הצבאי באחוואז יש לראות לא רק כ"פעולת הנצחה" למלחמת איראן־עיראק, אלא כפעולת נקמה של גורמים סוניים במעורבותה הרצחנית של איראן לצידו של "הקצב העלאווי מדמשק", בשאר אסד.
ממשלות סוניות רוצות להבהיר לטהרן שלרצונה להשתלט על סוריה יש מחיר כואב בבית. לא כואב כזה שספגו הסונים בסוריה, אך במצבה הנוכחי של איראן, כשהכלכלה דועכת, המשטר מתקשה להתמודד עם הסנקציות האמריקניות והאוכלוסייה הסובלת מתחילה למרוד - איום על שלמותן של המדינה והחברה האיראנית עשוי להפוך לקיומי.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
