יממה אחרי הפיגוע בגוש עציון: "ככה בבת אחת מרסקים את הקשר בין הצדדים"

הפיגוע שבו נרצח ארי פולד ז"ל הבליט את מורכבות מרקם החיים בגוש עציון: מחד, התושבים ממשיכים לחיות בצל החשש לחייהם, ומאידך הרצון האמיתי לדו-קיום עם השכנים הערבים • "זה המקום הכי שפוי בעולם. עכשיו שוב מתחילים פחדים", סיפרה תושבת אפרת

צומת הגוש אתמול לאחר הפיגוע // צילום: אורן בן חקון

הבוקר התעוררו אנשי גוש עציון אחרי הלוויה שנערכה לארי פולד ז"ל, תושב אפרת שנרצח אתמול בצומת הגוש על ידי מחבל פלשתיני. המציאות הזו, שלמרבה הצער הפכה למוכרת מדי באזור, מעוררת תגובות מעורבות בקרב תושבי הסביבה.

צילום: יוני ריקנר

חברו של ארי פולד, ליאור שורקה, הביע נחישות ביום שאחרי אך קרא לממשלה להקים עוד יישובים ולמנוע מהרשות להסית לרצח. "גם בצומת הגוש וגם בגוש עצמו בטוח. המשטרה והשב"כ וצה"ל עושים הכול. אבל כאן הגיע ילד ורצח, אתה לא יכול לעצור מפגע בודד כזה. כאן עיקר האשמה היא על הרשות הפלשתינית שצועקת על הפסקת המימון לאונר"א ובמקביל מממנת מחבלים וממשיכה את ההסתה". 

"ארי היה רוצה שנמשיך" הוא מדגיש, "חברי כיתת הכוננות מרגישים חזקים. אם תהיה הסלמה נדע להתמודד איתה, אנחנו נמשיך לאחוז בקרקע, לא נפחד ונמשיך לבנות בכל הארץ". 

"הרס המרקם המשותף"

נועה, תושבת אפרת, מספרת כי מבחינתה החיים עם הפלשתינים הם עובדה, אך הרצח מערער אותם. "צומת הגוש הוא המקום שבו ערבים וישראלים, יהודים ופלשתינים, באים לקנות ברמי לוי ולאכול יחד פלאפל. הם מגיעים לרכב כשאני חונה ומבקשים צדקה כי אין להם מה להאכיל את הילדים בבית. ואל תוך כל הרוגע הזה, אל חנויות הבגדים, הסושי, הפסטורליה, מגיע הרוע הזה".

"לא מדובר במטורף, הוא עמד שם וחיכה, בחר את הקורבן בשלווה", מסבירה נועה, "ככה בבת אחת מרסקים את הקשר בין הצדדים, ככה אתה מבין באיזה רוע מחנכים אותם. צריך להגיד, מי שבונים לי את הבית אלו ערבים מבית לחם ויטה. הם עוזרים לי גם ברחוב ובכלל בצומת הגוש. זה המקום הכי שפוי בעולם. עכשיו שוב מתחילים פחדים. מה יקרה לי? מה יקרה לילדים שלי? מנגד נמשיך לחיות כאן, זה הבית שלנו. בכל מקרה התחושה היא של בגידה באמון".

"עושים את העבודה". חיילים בגוש עציון // צילום: אורן בן חקון

לאחר הפיגוע, נועה כתבה בפייסבוק על התחושות הקשות: "זה יכל להיות [בני] נתנאל. ככה סתם יהודים וערבים קונים, אוכלים, מבלים ואז הרוע הזה, שידע בדיוק איפה לדקור. ההמתנה לשמוע מי זה מהשכנים שנפגע מורטת [עצבים], ניסיון להסתכל בשניות המזעזעות ולראות אם מזהים את האיש. ככה בין ראש השנה ליום כיפור נרצח יהודי, הפחד חזר. הם ינסו שוב ואנחנו נחזור לשגרה ונלך לרמי לוי ונקום ונמשיך ונבכה ונתפלל שתשובה, תפילה וצדקה יעבירו את רוע הגזירה".

"דמנו הופקר"

תושבת אחרת מאחד היישובים בגוש תוקפת בצורה ישירה את הממשלה. "אני לא מבינה מה קורה כאן? מחבל מגיע לרצוח ויוצא חי, אדם מגיע לרצוח יהודי באשר הוא יהודי ואצלנו נכנסים למשפטיזיציה ביחס למחשבות שלו? מה הוא תכנן? במקום להיות חזקים הממשלה הרופסת הזו מתירה את דמנו.

אני אמשיך לחיות בגוש, אבל התחושה היא שהיהודים הופקרו" מדגישה תושבת המקום, "הלוואי שיהיה אצל הערבים סחף ואנשים יצאו כנגד פיגועים. לצערי אפילו בהורים של הצעיר הזה אני חוששת שהם מגנים את הפיגוע רק כדי שלא יהרסו להם את הבית. ואני שואלת איך התהפך העולם שמקלים עם רוצחים על דם יהודים. מחר זה יכול להיות אני או הילדים שלי והממשלה למעשה מקבלת את זה, מקבלת רצח יהודים במקום שהצד השני יהיה מורתע". 

"תחושות סותרות"

שירה מאפרת אומרת כי בכל הנוגע ליום שאחרי התחושות בגוש סותרות. "יש אכן חששות ופחדים, ברור שרצח כזה ועוד בצומת הגוש המוגן זה דבר מפחיד שפוגע בביטחון שלנו. אבל מצד שני יש גאווה גדולה שארי היה אדם כזה, שאלו האנשים שגרים בגוש. היתה גם התרגשות גדולה מהלוויה וממפגן התמיכה הגדול שהיה בה ועוד לפני מהנוער של הגוש שישב בצומת ושר ולא התלהם". 

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר