מדי שנה מתפתחת מחאה בנוגע למנהג הכפרות שנעשה על ידי תרנגולים, בעיקר על ידי ארגוני בעלי החיים, בעיקר בשל העובדה שהמנהג נעשה תוך כדי צער בעלי חיים לא פשוט. גם בקרב הדתיים, מדובר במנהג שנוי במחלוקת ורבים נוהגים לעשותו באמצעות צדקה ולא באמצעות סיבוב תרנגול מעל הראש.
אולם מתברר כי אחד הרבנים הגדולים של מאות השנים האחרונות, רבי יוסף קארו, שכתב את ה"שולחן ערוך", התנגד למנהג, שבמסגרתו מסובבים תרנגול חי מעל ראשו של יהודי בערב יום הכיפורים, ומבקשים שהתרנגול ילך למיתה, ושבמקומו יזכה האדם בחיים ובשלום. יצויין כי בנוסף לרבי יוסף קארו, קמו במהלך השנים למנהג מתנגדים רבים, בהם גם הרמב"ן והרשב"א.
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
בספרייה הלאומית הביאו תיעוד מרתק של הדרך שבה צונזר ה"שולחן ערוך", שכתיבתו הסתיימה ב-1563 לאחר שמחברו כינה את המנהג שטות. לא ניתן להפריז בחשיבות הספר, שכן הוא הפך במאות השנים האחרונות לאחד מאבני היסוד של היהדות.
המהדורה לפני הצנזור // צילום: הספרייה הלאומית
שנתיים לאחר סיום הספר הודפסה המהדורה הראשונה בוונציה, ובה התייחס הרב למנהג. "מנהג כפרות בערב יום כפור מנהג של שטות הוא", נכתב בכותרת של סימן תר"ה. ב-18 המהדורות שונות שהודפסו בהמשך שרדה הכותרת, אולם במהדורה שיצאה לאור באמסטרדם ב-1708 נעלמה הכותרת.
בספרייה הלאומית מציינים כי הנסיבות המדויקות להשמטת הכותרת אינן ברורות, אולם ייתכן שהן קשורות לטענה של רב בשם שמואל אבוהב, שסירב להאמין שהרב המפורסם התייחס באופן כמה מזלזל למנהג, וסבר שמדובר בתוספת מאוחרת של המדפיס המקורי. השמטת המילים לא הייתה הרמטית בהתחלה, ובמהדורה שהופיעה ב-1722 באיטליה עדיין הופיעו המילים.
כך או כך, בקרב ארגוני זכויות בעלי החיים ומתנגדי המנהג הוותיק ומעורר המחלוקת ישמחו לגלות שלצדם יש את אחד מענקי היהדות של המאות האחרונות, שככל הנראה התנגד בחריפות לאותו "מנהג של שטות" כהגדרתו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו