ב־6 בנובמבר 2012 חשב לעצמו גיום הוארו שהנה הוא סוף־סוף נמצא במקום הנכון ובזמן הנכון. פ.ס.ז' של הכסף הגדול בדיוק היתה בחיתוליה, והוא, שהגיע ארבע שנים קודם לכן מלה האבר מליגת המשנה, התכבד להיכנס כמחליף במשחק ליגת האלופות מול דינמו זאגרב ואפילו לכבוש את הרביעי ב־0:4.
היה זה שערו הראשון במפעל היוקרתי ביבשת, שער כל כך זניח שהיה גם האחרון. אם כבר, המשחק הזה נכנס לארכיון כזה שבו זלאטן איברהימוביץ' בישל את כל ארבעת השערים. והוארו? הוא נפל קורבן למהפך התדמיתי־כלכלי של פ.ס.ז'. משחקן שנשיא המועדון טרם הקטארים, אלן קזאק, הכריז עליו שיהיה "רכישת המאה של המועדון", סיים החלוץ את דרכו בקבוצה חודשיים אחרי אותו שער, עבר לסין ועלה על המסלול הבטוח להיעלמות מהתודעה.
העניין הוא שאת המקום הנכון והזמן הנכון עבורו מצא גיום הוארו רק כשהיה בן 30. אחרי שנה קשוחה בליגה הסינית וחצי עונה לא מוצלחת במיוחד במדי בורדו, החלוץ הצרפתי הגבוה נחת ביאנג בויז ברן. בשווייץ, חשב לעצמו, יוכל ליהנות מחיי כדורגל רגועים בליגה שנשלטת על ידי באזל, ובמקביל לטפח את התחביב הגדול: מוזיקה.
כל כך מבסוט היה מהסידור הזה, שכאשר מאמן ליון ברונו ג'נסיו צלצל ב־2016 והציע לו להצטרף למועדון כמחליפו של אלכסנדר לקאזט - השיב לו הוארו בשלילה. "בגיל שלי דברים משתנים", הסביר אז, "לא פשוט לוותר על הצעה כזאת, אבל טוב לי כאן. יש לי זמן להתרכז במוזיקה שלי וזה דבר שאני חייב להביא בחשבון".
"הוא מנהיג דגול", אמר מאמן יאנג בויז על הכוכב שלו // צילום: אי-פי
בתחילת הדרך היה לחלוץ/זמר שפע של זמן פנוי. באזל האריכה לשמונה את רצף האליפויות שלה, ויאנג בויז נשארה עם ידיים ריקות ואוזניים לשמוע את קולו הענוג של הצרפתי. היתה זאת הסיטואציה שעליה חלם, ואותה גם השמיד במו רגליו וראשו.
הוארו כבש 17 שערים בעונת הבכורה בליגה השוויצרית, אחר כך 18, 18 ו־15, מוביל את הקבוצה מהמקום השלישי לשני ועד לאליפות ראשונה מאז 1986 בעונה שעברה. אם 92 השערים שכבש ב־131 הופעות הפכו אותו לכוכב ענק, השניים האחרונים כבר הפכו אותו לאגדה חיה. "אני מרגיש כמו ילד שהגשים חלום ענק", אמר שלשום, לאחר שצמד שכבש בתוך שתי דקות שלח את יאנג בויז לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של ליגת האלופות.
היריבה שוב היתה דינמו זאגרב, מי שמולה כבש את השער היחיד בחייו במפעל, והשערים הגיעו אחרי 1:1 במשחק הראשון ופיגור 1:0 בגומלין בזאגרב. "זה הכל בזכות המנטליות שלו", קבע מאמנו ג'רי סואנה, "הוא מנהיג דגול בקבוצה עם הרבה שחקנים צעירים רעבים". בעיתון "LA MATIN" היו נחרצים יותר וכתבו: "הוארו בדרכו להיות השחקן הגדול בתולדות המועדון".
עד שיגיע לשם, לחלוץ המזמר יש מטרה אחת קטנה. "ליגת האלופות, הנה אני מגיע, עכשיו תיקחי אותי לפריז", צייץ בטוויטר, מבשר על השאיפה לחזור למקום שבו ערך את ההיכרות הראשונה והאחרונה עם המפעל. נראה שגיום הוארו רוצה להזכיר לכולם שהוא כבש מול דינמו זאגרב פעמיים, ובגלל זה הוא שוב פה.
