לא רק מוזיקאי ענק: נעם שריף שלא הכרתם

התנ"ך נתן לו השראה, בני כיתתו ראו בו כמי שיצא מדעתו, הוא שילב את תרבות היידיש עם המוזיקה המרוקאית וחוץ מאת שופן ובטהובן העריץ גם את שלום חנוך, מתי כספי ויוני רכטר • הצצה לאישיותו המורכבת והמרתקת של נעם שריף ז"ל

צילום: ארכיון, טל כהן // נעם שריף, 1935-2018

בתחילת השבוע, בבית העלמין שפיים, הובא למנוחות חתן פרס ישראל למוזיקה, נעם שריף. רבים מהמוזיקאים הבולטים בעולם המוזיקה הקלאסית נכחו בהלוויתו, אבל לא רק – גם עודד קוטלר ואלכס אנסקי, שספד לידידו ודמעות חנקו את גרונו. זו הייתה הלוויה יוצאת דופן, ודברי ההספד כללו גם קטעי מוזיקה קצרים, הלל צרי ניגן קטע לצ'לו ועומר וולבר קטע של פיאצולה על אקורדיון.

אני מודה, כאשר קבעתי להיפגש עם נעם בשנת 2013, הייתי מבוהל מהפגישה עם דמות כה בכירה, אך הוא קיבל אותי בחמימות מפתיעה בביתו שבאבן יהודה. אמנם, הפגישה היתה בהקשר של מחקר הדוקטורט שלי על מורו ורבו פאול בן חיים, אך עד מהרה, מצאתי עצמי משוחח עמו על נושאים רבים ושונים: יצירתו, מוזיקה בכלל ומלחינים ישראלים בפרט, ילדותו, משפחתו, תחביביו והשקפת עולמו. בשלב מסוים, הוא אף ניגש לפסנתר וניגן לפני את הסונטינה של בן חיים בכישרון ובמרץ שאפיינו אותו. כך, בסלון ביתו. הייתי בר מזל לפגוש ולשוחח עמו מספר פעמים נוספות לאחר מכן, ולהכיר את האדם הפרטי שמאחורי השם הגדול.


הלוויה יוצאת דופן. אלכס אנסקי מספיד את נעם שריף // צילום: קוקו

נעם שריף, נולד ב-1935 ברמת גן, לא הגיע ממשפחה של משכילים, כפי שניתן היה אולי לצפות. אביו היה פועל בניין, אך העריך תרבות והשכלה. הוא עודד את בנו להיות צייר ולהכיר את המורשת היהודית. "עדיף שתהיה אפיקורס ולא בור ועם הארץ", נהג שריף לצטט את אביו. האם כיוונה אותו למוזיקה, וכך היה.

לשריף, התנ"ך והצליל הייחודי של השפה העברית היו קרקע פוריה, מקור חשוב להשראה וליצירה. מדי פעם בפעם, התקשר בסקרנות ליודעי דבר, וביקש לבאר פסוק זה או אחר מהתנ"ך, כפי שציין אחד ממספידיו. 

כילד, הוא היה בעל דמיון מפותח, וככזה הושפע מדמותו של טרזן בסרטים, התקין בד על מותניו ויצא לטפס על עצי השכונה. הוא טען שזה נגמר לא טוב, אבל לא הסביר למה. מאוחר יותר ציין כיצד חיקה את דמותו של בטהובן, והושפע מזו של שופן בסרט. ואולי לא מפתיע שבני כיתתו ראו בו כמי שיצא מדעתו. 

שריף למד תחילה פסנתר אצל הדסה שרמן בגמנסיה הרצליה. זו הפנתה אותו לבעלה, המנצח הגרמני-ישראלי וולפגנג פרידלנדר (לימים זאב פריאל). שריף התרשם במיוחד מפריאל הגרמני, מהופעתו האירופאית, ומהעושר ההומני–תרבותי שקרן ממנו. הספרות הגרמנית העשירה עיטרה את קירות ביתו של פריאל, ומאוחר יותר, גם את קירות ביתו של שריף.

הוא העריץ את התרבות הגרמנית, ובעיקר את בני העלייה החמישית, הייקים. ולכן כפי שהתוודא בעצמו, נהג לפעמים לדבר במבטא גרמני, למרות שהיה, כאמור, יליד הארץ.


נעם שריף עם פאול בן חיים // צילום: פרטי

אולי מכונן עוד יותר היה המפגש עם המלחין הישראלי–גרמני פאול בן חיים, שנחשב לאבי המוזיקה הישראלית. בן חיים הוא המפתח להבנת יצירתו של שריף. בדומה לבן חיים, שריף ניסה לגשר על הקהילות והמורשות היהודיות השונות ביצירותיו. הוא שילב ביצירותיו את המוזיקה התימנית, המרוקאית והספרדית, אבל גם את המזרח אירופאית, היידישאית, והקלאסית. עם טכניקות כתיבה מודרניות עכשוויות, שריף העניק תוכן חדש ליצירותיו, ובכך הגשים את הפוטנציאל הגלום בכור ההיתוך התרבותי של ישראל. האורטוריה "מחייה המתים" היא דוגמה חשובה לכך, והוא ציין אותה כאחת מיצירותיו הטובות.

ובכל זאת, "עם ישראל אינו אוהב שמאחדים אותו", ציין בהכנעה בריאיון מרתק שערך איתו לאחרונה יואב קוטנר.

ריאיון עם נעם שריף: תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר

עוד אפיינה אותו ההערכה שרכש לאמנים מהמוזיקה הפופולרית: שלום חנוך, שמוליק קראוס, מתי כספי, יוני רכטר ורבים אחרים. משום שכך, הוא עבד עם הצ'רצ'לים, עם כוורת והלחין פסקולי סרטים – בין השאר, הוא האחראי לפסקול הסרט "תעלת בלאומילך" של אפרים קישון.

כישרון ההלחנה של שריף היה אינטואיטיבי. פעם הוא ציין לפני כיצד הופתע מאיכותה של יצירה כזו או אחרת, לאחר שהאזין לה פעם אחת בלבד. על כן אין פלא שהוא אמנם הוקסם מאמנות הניצוח ושנים רבות עבד עם כמה מהתזמורות הגדולות בארץ, אך את מקומו בפנתאון קנה לו דווקא כמלחין ישראלי. כבר ב-1957 זכה בתחרות מלחינים אנונימית שבה שפט לאונרד ברנשטיין, ואותו העריץ כל חייו.


נעם שריף מקבל את פרס ישראל, 2011 // צילום: ליאור מזרחי

גם היכולת שלו לפרגן לתלמידים והמוכנות לעזור לאחרים הייתה יוצאת דופן. ואולי משום כך, תלמידים רבים התדפקו על דלתו בבקשה לעזרה או עצה. דלתו הייתה תמיד פתוחה לפניהם. רבים מהם הגיעו להלווייתו.

בשנים האחרונות הוא כתב את הביוגרפיה שלו. כל מי שהכיר את האדם, פועלו ויצירתו, נושא את התקווה שמסמך חשוב זה יראה אור בקרוב וישפוך אור נוסף על האישיות המורכבת, המרתקת והאהובה שהיה נעם שריף.

 • משי קלינשטיין במשולש אהבה לוהט

 • מצעד עשרת השירים המושמעים של השנה

 • גל גדות ברשימת השחקניות הרווחיות ביותר

 • למה אנחנו אוהבים את "אתגר הנינג'ה"?

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של "ישראל היום"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר