"היטל היצף על יבוא המלט יוביל לגידול בעלויות הבנייה", כך העריכו גורמים בענף בנוגע להחלטת משרד הכלכלה לגבות היטל היצף על יבוא מלט לישראל מטורקיה ומיוון.
אותם גורמים הדגישו כי מחירי המלט ירדו דרסטית מאז ששוק המלט נפתח ליבוא, ואם זה ישתנה, הרי שהמחיר יעלה ויגולגל לפתחם של הצרכנים - רוכשי הדירות והמשפצים. מונופול המלט, שבו החזיקה נשר עד לפתיחת השוק ליבוא, חלש על 90% משוק המלט הישראלי. בדו"ח של הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה דני טל, שדן בנושא, נכתב במפורש כי המטרה של היטל ההיצף היא להעלות את מחיר המלט כדי להגן על נשר.
אייל הכט, מנכ"ל סימנט, יבואנית מלט מרכזית, אמר ל"ישראל היום" כי "מדובר בהחלטה שתעלה לציבור בישראל יותר מ־1.5 מיליארד שקלים בשנה. הטלת היטל היצף על מלט תייקר לציבור את המלט, הבטון ומוצרי המלט".
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מסר כי "אפשר להבין את הרצון להגן על מפעלי תעשייה, אבל זה לא יכול להיעשות בדרך של הטלת היטלי היצף ובאופן מיוחד לא יכול להיעשות כאשר יש מפעל תעשייתי בתחום רגיש מאוד כמו מלט, שזה מפעל תשתית המשליך על עלויות הבנייה בישראל, ואשר יש לו מעמד כמעט מונופולי במדינה. במקרה כזה, חייבת להיות התייעלות עומק של המפעל עצמו, ולא חיפוש הגנה בדרך של מניעת יבוא חופשי".
עו"ד ד"ר חגית בולמש, ראש קבוצת הגבלים עסקיים במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, הסבירה כי "היטל היצף משמעו העלאה מלאכותית של המחיר שבו נמכר המוצר לצרכן בישראל, בעזרת מס שאותו יידרש לשלם הצרכן. אם לא יהיה ריסון של המחיר באמצעות תחרות מקומית אמיתית, המס יפגע בצרכן ויאפשר למונופול קיים להעלות מחירים".