ישראל כ"ץ לא "נכנע" לחרדים. ההוראה שיצאה ממנו להשעות את פרויקט הקמת גשר הולכי הרגל מעל איילון הגיעה בראש ובראשונה כי מדובר בתוכנית הזויה, עם מחיר שכלל לא בטוח שמצדיק את קיומה. ודאי שלא בזמן שתל אביב כולה הפוכה וחפורה בשל עבודות התשתית האינטנסיביות בפיתוח הרכבת הקלה והרכבת הבין־עירונית - תוכניות שלראש העירייה חולדאי אין יד ורגל בהן.
אבל מרגע שנשמעה מילת הקוד "חרדים", ניתן לכולם האות לקפוץ כנשוכי נחש. אפילו נתניהו אץ על ההזדמנות להחזיר לכ"ץ על מה שעולל לו לפני שנתיים, כשהתעקש על עבודות הרכבת והותיר אותו לצד החרדים בצד הלא נכון של התקשורת.
"לא סביר שיעצרו את נתיבי איילון באמצע השבוע", מסרו גורמים בלשכת ראש הממשלה, והותירו את כ"ץ להתפתל לבדו באולפן חברת החדשות. מבחינת נתניהו אמנם אין נקמה מתוקה מזו, אולם כל בר דעת מבין שהדבר האחרון שהיה רוצה זאת הסתבכות נוספת עם החרדים. במילים אחרות, האפשרות של נתניהו לתקוף את כ"ץ ניתנה סמוך לשעה שמונה בערב, אחרי שכבר היה ברור שהבעיה למעשה נפתרה.
לפני שתוקפים את נתניהו ואת שרי הימין על ניהול קמפיינים של הפחדה וגזענות, סביב חוק הלאום ודברים נוספים, כדאי לשים לב לקלות שבה מתפשרים ליבוי היצרים והגברת השטנה של פוליטיקאים, מהרשויות המקומיות והארציות, נגד חרדים ושומרי המסורת.
חולדאי כבר הפך זאת לאמנות. עד שיש פרויקט תחבורתי צנום שבו הוא מעורב בעשר השנים האחרונות בתל אביב, גם את זה הוא חייב לעשות תוך כדי הגברת מיצי השנאה לחרדים. כמו התערבותו באירוע של חב"ד בכיכר רבין, אז דרש לבטל את ההפרדה בין נשים לגברים ונזרק על ידי בית המשפט. גם ראשי עיר אחרים נזכרו סמוך לבחירות המוניציפליות שהדבר הדחוף כעת לעירם הוא פתיחה מוחלטת של כל בתי העסק בשבת, ומביימים זעם בלתי עצור כששר הפנים החרדי לא מאפשר להם זאת.
אגב, לא רק חולדאי הרוויח מהסיבוב הנוכחי, אלא באופן פרדוקסלי גם כ"ץ עצמו. משבר גשר הולכי הרגל אפשר לו להודיע בפריים טיים כי הרכבת לירושלים שהבטיח בסוכות, אחרי שההבטחה להשקה בפסח החולף לא מומשה, תצא בכלל מנתב"ג ולא מתל אביב. אבל בבליל הרעש והמהומה, נראה שאף אחד לא שם לב לזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
