המסר הישראלי השיג את מטרתו. הנהלת בית הדין הבין־לאומי הפלילי בהאג לקחה צעד אחורה והבהירה כי היא אינה מחויבת להחלטה האנטי־ישראלית והתקדימית שקיבלו לפני כחודש השופטים שדנו במצב ב"פלשתין".
בהחלטה, שאותה יזמו השופטים ללא בקשת התביעה, הוחלט "להקים בהקדם מנגנון למען הקורבנות ולמען הקהילות שנפגעו מהמצב בפלשתין". בשבוע שעבר דווח כי ישראל העבירה לבית הדין מחאה חריפה בעקבות הפסיקה החד־צדדית. כעת, בתגובה לפניית "ישראל היום", דובר בית הדין בהאג אישר כי "נציגי נשיאות בית הדין והרשם קיבלו לאחרונה נציגים של משרד החוץ הישראלי בנושא. בפגישות לא נכח שופט והנציגים הישראלים הציגו את דעתם לגבי 'ההחלטה ליידע וליצור קשר עם קורבנות המצב בפלשתין'. אף מסמך לא הוגש לבית הדין בנוגע לנושא".
הנהלת בית הדין הבהירה כי התובעת הראשית, פאטו בנסאודה, אינה מחויבת להחלטת השופטים. "ההחלטה של הרכב השופטים איננה משקפת כל סוג של שיפוט מוקדם באשר להחלטה העצמאית שתתקבל על ידי התובעת כאשר תסיים את הבדיקה על המצב בפלשתין", נאמר בתגובה, שניסוחה נמשך חמישה ימים, ככל הנראה עקב רגישות הסוגיה.
עם זאת, הדובר הבהיר כי "בית המשפט, כמוסד שיפוטי, אינו יכול להגיב לבד מאשר בפסיקותיו שכן השופטים הם עצמאיים ובלתי תלויים". הודעת בית הדין מלמדת שבבית הדין הבינו כי ישראל לא תשתוק על החלטות חד־צדדיות שנפסקות נגדה.
עמדת ישראל היא שלבית הדין אין סמכות לחקור את הנעשה בתחום ישראל, שכן כמו ארה"ב ומדינות נוספות בעולם, ישראל אינה חברה בו ואינה משתתפת בהליכים המשפטיים הנוגעים אליה. עם זאת, פעילויות שקטות נעשות מאחורי הקלעים ובהעברת המסרים רוצה ישראל גם לאותת שיש בידיה טיעונים כבדי משקל. נוסף על כך, המסר הישראלי המשתמע הוא שהחלטות חד־צדדיות עלולות לגרור את בית הדין לעימות עם ישראל.
עוד סבורים בישראל כי על פי המשפט הבין־לאומי המקובל, בית הדין כלל לא היה אמור לעסוק בסוגיה הפלשתינית, שכן שטחי יו"ש ועזה לא הוכרו כמדינה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם. עם זאת, הנהלת בית הדין החליטה לפני כמה שנים להכיר ברשות הפלשתינית כמדינה וקבעה שבתחומה נכללים כלל השטחים ששחררה ישראל במלחמת ששת הימים, ובכלל זה מזרח ירושלים.
