מחדל מיגור תפוצת הנשק והאלימות בחברה הערבית: היעדר תיאום עם צה"ל והשב"כ במניעת הברחות, מצלמות שלא מחוברות למוקד פיקוח אנושי, תחנות משטרה שלא הוקמו והיעדר תקנים לשוטרים מוסלמים. אלו רק חלק מהכשלים שנמצאו בדוח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, המפורסם היום (רביעי) לציבור.
ממסמך מפברואר 2017 עולה שמספר הידיעות על אמל"ח במגזר הערבי היה גדול פי 13 מאשר במגזר היהודי. שיעור המעורבים בעבירות אלימות במגזר הערבי כפול משיעורם בכלל האוכלוסייה, ובתיקי רצח פי שניים וחצי. מ-2000 ועד נובמבר 2017 נרצחו 1,236 איש ואישה. בין 2014 ל-2017 נרצחו 40 נשים ערביות. שיעור כמעט כפול מחלקן באוכלוסייה. דוח המבקר שופך אור על גורמים מרכזיים לאלימות המשתוללת הזאת.
היעדר תיאום עם צה"ל והשב"כ; גניבות שלא מדווחות
לפי הדוח, היעדר תיאום בין יחידות המשטרה, ובין המשטרה ליתר זרועות הביטחון, פוגעים ביכולת למגר את אירועי הירי ותפוצת הנשק במגזר הערבי בישראל. בעיקר כשתפוצת הנשק מגיעה כתוצאה מגניבות מצה"ל, הברחות מירדן וייצור אמל"ח ביהודה ושומרון.
חמור מכך, כבר יותר מעשור שחלה עלייה בכמות האמל"ח הנגנב מצה"ל. זאת כתוצאה מהידוק הקשר בין עבריינים לחיילים. ב-2016 חל גידול של 75% לעומת 2015 במספר חלקי הנשק, כמו מכלולי ירי וקנים, שנגנבו מבסיסי צה"ל וב-2016 חל גידול של כ-200% לעומת 2015 במספר רימוני הרסס ולבנות החבלה שנגנבו.
נשק שנתפס על ידי כוחות הביטחון ביהודה ושומרון // צילום ארכיון: דובר צה"ל
למעשה, רוב האמל"ח הנגנב מצה"ל אינו מדווח כלל למשטרה הצבאית החוקרת. בהרבה מקרים הבסיסים שמהם נגנב האמל"ח אינם מודעים לכך. המבקר מבקר בחריפות את צה"ל וקובע כי "אין להשלים עם מציאות שבה אמל"ח שנרכש למטרת הגנה על אזרחי ישראל ותושביה, מגיע לגורמים פליליים ומביא להגברת האלימות".
בד בבד, ניסיונות הברחת אמצעי הלחימה מירדן מתגברים. המבריחים הם פלשתינים או בדואים בפזורות לאורך הגבול, המנצלים קשרי עבודה או משפחה בישראל כדי למכור נשק לעבריינים ופעילי טרור. בנושא זה, נמצא כי התיאום ושיתוף הפעולה בין השב"כ, צה"ל והמשטרה לוקים בחסר. כל יחידה פועלת בנפרד, אין העברת מידע מסודרת, והמשטרה עדיין לא מקבלת מצה"ל ומהשב"כ מידע שוטף כחלק משגרת עבודה.
כך קורה כי למשטרה אין אומדן בדבר היקף אמצעי הלחימה הבלתי חוקיים בישראל בכלל ובמגזר הערבי בפרט. אך בדיון בנוכחות המפכ"ל באפריל אותה שנה, ציינו קצינים כי להערכתם, כמעט בכל בית במגזר הערבי יש נשק.
מערך חקירות מצומצם
בנוסף, קיימים ליקויים גם בטיפול בעבירות אמל"ח. מערכי החקירות, ההערכה והבילוש המצומצמים, תורמים לפער בין מספר אירועי הירי לבין מספר כתבי האישום, בשל קושי לבסס תשתית ראייתית. בשנים 2014 עד 2016 נפתחו כ- 8,400 תיקי חשיפת אמל"ח. בחצי מהתיקים היה חשוד, ובכ- 3,100 מהתיקים שבהם היה חשוד 74% הוא היה מהחברה הערבית.
רק 6 אחוז מהמגויסים למשטרה יהיו מוסלמים
לפי הדוח, "מנהלת המגזר הערבי" שנועדה לסייע בהקמת 11 תחנות ביישובים ערביים ובחיזוק 10 תחנות קיימות, ולהוסיף 600 משרות לשוטרים מוסלמים, לא מילאה את יעדה. עד סוף 2017 הוקמו שתי תחנות בלבד בכפר כנא ובג'יסר א-זרקא במבנים ארעיים.
"מנהלת המגזר הערבי" הוקמה במשטרה כדי לסייע בהקמת 11 תחנות חדשות ביישובי החברה הערבית ובחיזוק עשר תחנות קיימות, ולהוסיף 600 משרות המיועדות לשוטרים מוסלמים. בדיקת המבקר העלתה, כי עד סוף שנת 2017 הוקמו שלוש תחנות משטרה בלבד בכפר כנא, בכפר קאסם ובג'יסר א-זרקא במבנים זמניים. הסיבה לכך כנראה, מצויה באיתור קרקעות ומבנים לצורך הקמת תחנות חדשות, שנתקל בקשיים בשל התנגדות מועצות הרשויות המקומיות לאשר הקמת תחנות משטרה בתחום שיפוטן. כמו כן, לפי הדוח, 600 המגויסים המסולמים מהווים 6% בלבד מכלל המגויסים בין 2016 ל-2020, כ-10,000 שוטרים.
מערכי מצלמות ללא מוקד פיקוח
לגבי תכנית "עיר ללא אלימות" במגזר הערבי, הכוללת הקמת מערך מצלמות אבטחה במוקדי אלימות אלימות ופשיעה, קבע המבקר כי "התוכנית הייתה אמורה להיות מיושמת ב-59 רשויות בעלות רוב ערבי, אך רק ב-18 מהן (26%) הושלמה בניית התשתית הדרושה להצבת מערך המצלמות". מעבר לכך, רק ב-12 מתוך 18 רשויות שבהן הוקם מערך מצלמות, ישנו מוקד אזורי מאויש העוקב אחריהן.
אמצעי לחימה שנתפסו על ידי המשטרה השנה // צילום ארכיון: גיל אליהו - ג'יני
מסקר שנערך ביוני 2017 בנושא מערך המצלמות, עלה כי בכ- 19% מתחנות המשטרה שמשרתות בעיקר אוכלוסייה יהודית יש נקודת צפייה בזמן אמת במצלמות, לעומת כ- 6% בלבד מהתחנות שמשרתות בעיקר אוכלוסייה ערבית.
שני סקרים שבוצעו ב-2015 וב-2016, מצאו כי רוב מוחלט בציבור הערבי אינם רואים במשטרה גורם יעיל למניעת עבירות וכי כמחצית מנפגעי האלימות כלל לא דיווחו למשטרה מסיבה זאת.
ההמלצות: תגבור משאבים והקמת מנהלת משותפת
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, קרא לקיים את החלטת הממשלה מ-2015 לתגבר את המשטרה בכוח אדם ובמשאבים לטיפול בפשע ובאלימות במגזר הערבי. המבקר הדגיש שנדרשת גם מעורבות של כל משרדי הממשלה בשיפור כל תחומים החיים בקרב האוכלוסייה מפיתוח כלכלי ועד מערכת הרווחה.
המבקר ממליץ לצה"ל ולמשטרה לזרז את הקמתה של יחידה משותפת ולנקוט פעולה נחרצת כדי לחולל שינוי, ולפעול ליצירת "מערכה ארצית כוללת" למלחמה בתופעה.
תגובת המשרד לבטחון פנים
במשרד לביטחון פנים הגיבו כי המשרד יקדיש כמיליארד ש"ח לטיפול בתופעה. השר גלעד ארדן קידם גם הצעת חוק לקביעת עונשי מינימום בעבירות ירי שאושרה ביולי.
כמו כן, הוגדרו חסמים להקמת מערכי מצלמות ברשויות הלא-יהודיות, ומיושם מודל להקמתן וחיבורן למוקדי פיקוח ברשויות מקומיות אחרות, לאור קשיי תקציב ברשויות ערביות. לטובת הקמת תחנות חדשות, קודם תיקון חקיקה הקובע שרשות מקומית תוכל לאשר הקמת תחנה באישור ישיר משר הפנים ובכך ייפתרו עיכובים. התיקון תקף לחמש שנים.
עוד נמסר כי בשלהי 2017 ערכו במשטרה מבצע לאיסוף אמל"ח בלתי חוקיים. במבצע נקבע שאזרח שימסור נשק יהיה חסין מכתב אישום. ב-2018 מתוכנן מבצע דומה. בנוגע לגיוס שוטרים מוסלמים, נמסר כי השר השתתף ביום לעידוד גיוס מוסלמים כדי ללמוד על חסמים בנושא, וכן נפגש עם ראשי רשויות במגזר. הנושא מצוי בלב המדיניות וחלה עלייה במספר המתגייסים.
תגובת משטרת ישראל לדו"ח:
לצערנו אירועי ירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי ביישובי החברה הערבי בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. משטרת ישראל פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. לצד ביצוע חקירות יסודיות של כל מקרה ירי וחתירה למעצר והעמדה לדין של כל פורע חוק, הרי שפעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי המגזר הערבי.
בשנת 2017 נתפסו ע״י המשטרה אלפי אמצעי לחימה, נעצרו בכל רחבי הארץ 2,225 חשודים והוגשו 1,137 כתבי אישום כנגד חשודים בגין עבירות אמל״ח המהווים עלייה של כ-10% בכמות המעצרים ושל למעלה מ-40% בכמות כתבי האישום (ביחס לשנת 2016). באשר לטיפול באירועי ירי, הרי שבשנת 2017 חלה ירידה של 16% בכמות האירועים שהתקבלו במוקד המשטרה. בחציון הראשון של שנת 2018 חלה עלייה משמעותית של כ- 40% בכמות המעצרים ועלייה משמעותית עוד יותר של 75% בכמות כתבי האישום שהוגשו כנגד המעורבים באירועי ירי לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בשנים האחרונות פועלת המשטרה ביחד עם המשרד לבט"פ על בסיס תכנית רב שנתית לחיזוק שירותי המשטרה ביישובי החברה הערבית בישראל, באמצעות מנהלת ייעודית שהוקמה לטיפול בנושא חשוב זה. במסגרת התכנית מחוזקים כלל מערכי הליבה בתחנות ונקודות משטרה במגזר תוך הוספת עשרות תקנים, בפרט בתחום החקירות.
לצד פעילות האכיפה, אנו ממשיכים להעמיק את שירותי המשטרה ביישובי המגזר הערבי כולו ומבצעים כל העת פעילות מניעה והסברה במטרה לשנות את נורמות הציות לחוק. בימים אלו מבוצעת עבודת מטה משותפת למ"י ולמצ"ח שתכליתה הקמת יחידה משותפת למאבק בגניבות אמל"ח מצה"ל, תהליכים לחיזוק ממשקי העבודה בין המשטרה לצה"ל ולשב"כ, הקמת דסק אמל"ח, הכנסת טכנולוגיה מתקדמת לסל הכלים, קיום תכניות מניעה ייחודיות לבני נוער, קידום מהלכים להחמרת ענישה נגד העבריינים ועוד.
לצד כל אלו פועלת המשטרה להגברת שיתוף הפעולה וחיזוק אמון הציבור הערבי במשטרה. קיימת בעיית אמון בכל מוסדות השלטון בישראל ובתוכם, בין היתר, גם למשטרת ישראל. מעבר להקמת תחנות משטרה חדשות ביישובי המגזר, פועלת המשטרה במגוון דרכים לגיוס רב תרבותי לשורותיה כדי שכולם ירגישו חלק ממנה, ובהתאם חל זינוק משמעותי בשיעור הגיוס למשטרה מקרב החברה הערבית בישראל, התגייסות זו של ערבים מוסלמים ונוצרים לשורות המשטרה ממחישה את השינוי ביחס החברה הערבית למשטרת ישראל ועל עליית האמון בה. צריך לזכור כי השינוי אינו קורה בין לילה ואינו נחלת המשטרה לבדה, גם אם היא זו שמתמודדת עם תופעות הפשיעה בקצה לאחר נשירה מבתי הספר, אכזבה מהיעדר תעסוקה, חינוך, בריאות ועוד. בסופו של יום, למרות כל החסמים והקשיים המובנים הכרוכים בתהליך, המשטרה תמשיך ותשקיע מאמצים למלחמה בשימוש באמצעי הלחימה ובירי במגזר.
בהקשר זה חשוב לציין, על מנת למגר ולשרש תופעות חברתיות פסולות ואורחות חיים אלימות שפוגעות בחיי אדם יש צורך בשילוב זרועות בראש ובראשונה של המנהיגות המקומית שתסמן את אותן תופעות כשליליות, שתוקיע אותן מעל כל במה ותסמן לאוכלוסייה הרלוונטית מה מקובל ומה אין מקומו יותר בקרב אזרחים נורמטיביים שומרי חוק. שיתוף פעולה כזה בין מוסדות השלטון לשינוי חינוכי, בין המשטרה כאוכפת חוק ובין ההנהגה שמסמנת את גבולות הגזרה הקהילתיים, היא זו שתביא בסופו של דבר למיגור האלימות והירי.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו