ריבוי השימוש בהודעות טקסט גורם לציפייה לזמינות תמידית ולמענה בכל זמן ובכל מקום. מצב זה, עשוי לפגוע ביכולת של תלמידים בביצוע משימות ובזיכרון עבודה בפרט. כך עולה ממחקר שנערך במחלקה למדע המידע באוניברסיטת בר אילן, בעריכת אבי ציון, מוסמך תואר שני במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר-אילן ובהדרכתה של ראש המחלקה, פרופ׳ נועה אהרוני.
זיכרון עבודה מהווה גורם חשוב בתוך התפקודים הניהוליים החשובים ללמידה יעילה ומשמעותית. השימוש בזיכרון זה מתבטא במגוון רחב של מטלות בחיי היום יום ובתהליכי למידה, בכללן זכירת שמות, מספרים, משפטים מורכבים והוראות עבודה, בדומה לזיכרון העבודה של מחשב.
במחקר נבחנו בני נוער במבחני זיכרון שונים כשדעתם מוסחת ע"י הודעות ווטסאפ. תוצאות המחקר הראו בבירור- ביצועי הקבוצה שנבחנה עם הסחת הדעת נפגעו לעומת הקבוצה שנבחנה ללא נוכחות של טלפון נייד.
עוד מצא המחקר כי גם הנערים וגם הנערות חוו ירידה דומה בביצועי זיכרון העבודה כאשר דעתם הוסחה ע"י האפליקציה. במחקר השתתפו 64 תלמידים בגילאים 12-17 מתוכם 40 נערות ו-24 נערים, כאשר החלוקה בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת הייתה שווה במספר וביחס המגדרי של המשתתפים.
את המחקר. במחקר נבדקו הביצועים של מערכת זיכרון עבודה בקרב תלמידים בגילאים 12 עד 17 בזמן ביצוע משימות עם הסחת דעת כמו הודעת טקסט באמצעות ווטסאפ.
לפני תחילת הניסוי מלאו התלמידים שני שאלונים, הראשון נוגע להרגלי שימוש ביישום ווטסאפ ומטרתו לבדוק את הקשר בין ההרגלים לבין הביצועים במבחני הזיכרון, והשני עוסק בהערכת יכולת עצמית בשימוש בטלפונים חכמים ומטרתו לבדוק את הקשר בין ההערכה העצמית לבין הביצועים במבחני זיכרון עבודה. בנוסף נבדקו מאפייני המגדר.
שתי הקבוצות נבחנו במבחני הזיכרון מתוך הסוללה של מבחן וכסלר, כאשר קבוצת הניסוי עברה את המבחנים תוך כדי הסחת דעת מאפליקציית ווטסאפ. קבוצת הביקורת עברה את המבחנים ללא הסחות דעת כשהטלפון הנייד שלהם אינו נמצא בקרבת מקום. בסיום כל מבחן מילאו התלמידים טופס משוב לגבי חוויית הקושי והיעילות על מנת לבדוק את הקשר בין החוויה הסובייקטיבית של התלמיד לביצועים שלו במבחן הזיכרון.
התברר, כי ביצועיה של קבוצת הניסוי נפגעו יחסית לביצועיה של קבוצת הביקורת. הפגיעה התבטאה בכל אחד ממבחני זיכרון עבודה, הכלולים בסוללה הבוחנת את זיכרון העבודה מתוך מבחן וכסלר. בנוסף נמצא, כי הילדים בקבוצת הניסוי חוו יותר קושי וכי עבודתם הייתה פחות יעילה.
כמו כן, לא נמצאו הבדלים מגדריים, כלומר, גם הנערים וגם הנערות חוו ירידה דומה בביצועי זיכרון עבודה כאשר היו בקבוצת הניסוי המוסחת על ידי הודעות טקסט. בנוסף לא נמצא קשר בין הרגלי השימוש בטלפון חכם לבין הביצועים במבחן זיכרון העבודה.
לדברי פרופ' נועה אהרוני, ראש המחלקה למדע המידע באוניברסיטת בר-אילן, "תוצאות המחקר מדגישות את היחס הדו ערכי כלפי השימוש בטכנולוגיות מתקדמות. מצד אחד, הטכנולוגיה מצעידה את כולנו קדימה. אולם, שימוש רב מביא עימו סכנות, ולכן על המשתמשים להיות ערים ומודעים לסכנות הכרוכות בשימוש בטכנולוגיות ולהשפעותיהן על חיינו. אנו מקווים שהמחקר ישפיע על אופן ההתייחסות של מערכת החינוך לנוכחות של טלפון נייד בזמן הלימודים", מסכמת אהרוני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
