"הפופולריות של הקומיקס בישראל נמצאת בעלייה מתמדת - אם כי מאוד איטית"

"השאלון הקטן" חושף את הסיפורים הקטנים מאחורי הקלעים • והשבוע: עם שלומי צ'רקה, קומיקסאי, על החוברת "שיבושים", שירים שנכתבו בידי מוזיקאים, בהם יהלי סובול, נינט טייב, ג'וני שועלי ואחרים, בהשראת קולאז'ים • מדור חדש

שלומי צ'רקה, בן 39, פרסם שמונה ספרי וחוברות קומיקס. לאחרונה ראתה אור חוברת שירים בקומיקס בשם "שיבושים": קומיקסים קולאז'יים ללא טקסט נשלחו למוזיקאים ובהם נינט טייב, יהלי סובול, חמי רודנר, שלומי ברכה, הדרה לוין ארדי ואחרים, והם כתבו בהשראתם שירים. 

כיוונת לאיזשהו נרטיב ביצירת הקולאז'ים?

"שלחתי למוזיקאים עמודי קומיקס קולאז'יים הזויים. בכמה מהעמודים היה קצה חוט של נרטיב, אבל ברובם המכנה המשותף בין פאנל לפאנל היה בעיקר הצבעוניות".  

סדר העבודה היה הפוך: הטקסטים באו אחרי הקומיקס. 

"גם לפני 'שיבושים' עסקתי בשירים בקומיקס ותמיד סדר העבודה היה כזה שהטקסט בא לפני הקומיקס. אבל כאן חלק מהרעיון הוא שהדימויים מחליפים את המוזיקה ומשלימים את הטקסט מהכיוון הוויזואלי. רוב השירים בעולם מתחילים ממנגינה או מקטעים אינסטרומנטליים שעל גבם נכתבות המילים, ומהבחינה הזאת הסדר נראה הגיוני". 


"שיבושים" // כריכת הספר (הוצאה עצמית)

מה מפגיש מוזיקה וקומיקס? 

"היה מאוד מעניין לראות את ההקשרים שהמוזיקאים מצאו והמציאו מתוך הדימויים. אפשר לחבר משמעויות אפילו לצירופים הוויזואליים התלושים ביותר. לדוגמה, השיר של ג'נגו מסתיים ברצח, בעוד בדימוי רואים כלב במסכת אב"כ. כמה מהטקסטים מאוד הפתיעו אותי, ובאופן לא מפתיע אני יותר מתחבר אליהם, מאלה אף פעם לא נמאס".

כמה מהכותבים מפורסמים מאוד. האם ה"סלבריטאיות" לא מאפילה על הפרויקט? לא חששת שהעניין ייתפס כגימיק? 

"מפורסמים יותר או פחות - כל הכותבים שאליהם פניתי הם יוצרים שאני מוקיר ומעריך, כך שהמוטיבציה הראשונית היתה עניינית. מבחינה שיווקית, כשמוציאים חוברת בהוצאה עצמית, לא מזיק שיתקיים ממד גימיקי מסוים".

קומיקס הוא אמנות פופולרית בישראל? 

"נראה שהפופולריות של הקומיקס בישראל נמצאת בעלייה מתמדת - אם כי מאוד איטית. בעשור האחרון זה דווקא הציבור החרדי שתורם לעלייה הזאת, באמצעות קומיקס לילדים. מתחקיר קצר שערכתי לאחרונה נראה שהקומיקס בעולם - קומיקס נטו, ללא מוצרים נלווים - נמצא דווקא בירידה בעשור האחרון".

ציטוט שמדבר לליבך מן הספר. 

"אחד השירים הראשונים שנוצרו עבור החוברת היה של גלעד כהנא בשם 'כנפיה לשעווה, עצמו לשמש'. אחרי שהצמדתי את הטקסט לדימויים ראיתי שהטקסט רוקד איתם ריקוד עדין והם מפרים זה את זה. המילים מתייחסות לתמונות אבל גם מוסיפות עליהן רבדים. הטקסט אמנם נכתב כתגובה לדימויים, אבל הוא מצליח לצלול לנשמתו של הכותב". 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר