הפעם האחרונה שצבא השחרור העממי הסיני השתתף בצורה פעילה בקרב הייתה בסוף שנות ה-70 בווייטנאם, ומאז הצבא הגדול בעולם, עם 2.1 מיליון לוחמים, לא השתתף בלחימה. הגנרלים הסינים חוששים שהחיילים התרגלו למצב של שלום ושאננות ולא באמת מוכנים לאתגרים שבקרב ולא באמת מבצעים כראוי את משימותיהם.
"מחלת השלום" אינה ייחודית לצבא סין ומאפיינת צבאות רבים של מעצמות. במקרה של סין, הסטטוס קוו קיים כבר כמעט חמישים שנה והמפקדים הבכירים, כמו גם הנהגת המדינה, חוששים מהשחיתות ומחוסר המעש בצבא.
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
האירוניה היא שמדובר דווקא בזמן יחסית נפיץ, עם התלקחות מלחמת הסחר עם ארה"ב וכן המאבק האמריקני במזרח מול סין סביב ים סין הדרומי. בסין חוששים מהתקרבות לעימות בעצימות נמוכה או גבוהה עם ארה"ב או כוחות שנתמכים בה באזור. נקודת עימות של סין מול ארה"ב מתרחשת באפריקה שם סין מציעה לכל מדינה להקים בסיסים סיניים צבאיים בארצה כדי לסייע בשמירה על השקט. מטרת הקמת הבסיסים היא להעביר את תמיכת מדינות אפריקה על המשאבים הענקיים שלהם מייצוא למערב לייצוא לסין. במסגרת זו סין הקימה לאחרונה בג'יבוטי בסיס צבאי ענקי דבר שהוא לצנינים בעיני האמריקנים.
קולונל בדימוס יואה גאנג, שנקרא על ידי הצבא לבדוק את מוכנותה לקרב, הביע מורת רוח ממה שראה ואמר כי המצב אינו טוב. "יש שחיתות, לוחמים משתמטים מהמטלות שלהם. יש הרבה תופעות של שאננות שצריך לטפל בהן".
המצעדים הם כל מה שנשאר // צילום: AP
בינתיים הסינים מקנאים בפעילות הצבאית האמריקנית בעולם ובתקציב שארה"ב משקיעה בצבאה. כך קורה שלמרות גודלו של הצבא הסיני הוא נחשב לחלש ביחס לצבא האמריקני. לכוחות המזוינים של ארה"ב יש כיום יותר מ -1.3 מיליון לוחמים בשירות פעיל, ותקציב שנתי של 610 מיליארד דולר, זאת בהשוואה לתקציב זעום העומד על 216 מיליארד דולר של צבא סין. גרוע מכך שלא כמו הצבא הסיני, כוחות ארה"ב משתתפים כל העת בעימותים ברחבי העולם והלוחמים האמריקנים מצויים בתודעת קרב מתמדת.
לשם המחשה בשנים האחרונות ארה"ב התערבה צבאית בסכסוכים בעיראק, באפגניסטן, בפקיסטאן, בלוב, בסוריה, בתימן ובסומליה. הפער הזה מסביר את החששות הסיניים ואת המאמץ של ההנהגה הסינית לשפר את המוכנות של צבאה.