במוזיאון "יד ושם" תוקפים בחריפות את ההצהרה המשותפת של ממשלות ישראל ופולין שפורסמה הבוקר (חמישי) בעיתונים בשתי השפות: "בקביעות שהוצגו כעובדות יש טעויות חמורות והטעיות". ביד ושם מוסיפים כי "גם לאחר ביטול הסעיפים המדוברים מהותו של החוק נשארה על כנה, ובכלל זה האפשרות לפגיעה ממשית בחוקרים, במחקר החופשי ובזיכרון ההיסטורי של השואה".
צילום: משה בן שמחון
כחלק ממאמצה של פולין לשיקום תדמיתה לאחר חקיקת חוק הזיכרון הלאומי - "חוק השואה" - השנוי במחלוקת, התפרסמו מודעות זהות בעיתונים בישראל ובהן ההצהרה המשותפת של פולין עם ישראל. זאת על רקע הסרת הסנקציות הפליליות מהחוק בשבוע שעבר.
בנט: "כשר חינוך לא אתן ידי לעיוות אירועי השואה"
חוץ מיד ושם, גם שר החינוך נפתלי בנט תקף בחריפות את ראש הממשלה נתניהו: ״ההצהרה המשותפת בין ראש ממשלת ישראל לבין ראש ממשלת פולין בעניין אחריות פולנים בשואה היא חרפה, רוויית שקרים ועיוותים ומחללת את זכרם של יהודים רבים שנרצחו על ידי פולנים.
"ההצהרה מתארת פעולה שיטתית כביכול של ממשלת פולין הגולה והמחתרות הפולניות לעזרה ולסיוע לעם היהודי. תיאור זה אינו תואם את המציאות. הפעולות היו מועטות ולא מרכזיות״.
עוד הוסיף בנט ״אני מכבד ומוקיר את הידידות בין המדינות כיום, אך כשר החינוך של מדינת ישראל, אשר אמון על הנחלת זיכרון השואה, לא אתן את ידי בשום אופן לעיוות אירועי השואה. לאחר התייעצות עם גורמי המקצוע המוסמכים, אני קובע באופן חד משמעי שלהצהרה זו אין כל תוקף היסטורי ועובדתי. ישנו הבדל תהומי בין חוק פולני פסול, לבין גושפנקא רשמית של ממשלת ישראל לעיוותים ולשקרים״.
ראש ממשלת פולין מתאוש מורביצקי חותם על שינוי החוק // צילום: אי.פי
בנט דחה בתוקף את ההצהרה המשותפת והודיע כי הוא דורש להקפיא את ההחלטה עד שתובא לאישור בממשלה: ״מוטב שלא תהיה שום הצהרה מאשר הצהרה שקרית עם חתימת ממשלת ישראל. הצהרה זו לא הובאה בפני הממשלה, אינה על דעת שרי הממשלה, אינה מקובלת עליי כשר החינוך ואני דורש מראש הממשלה לשנותה או לבטלה לאלתר, ולחלופין להביאה להצבעה בממשלה, שם בטוחני שתידחה״.
"ממשלת פולין הגולה לא פעלה נחרצות למען היהודים"
ביד ושם אומרים כי הדברים בהצהרה המשותפת כי הממשלה הפולנית הגולה והמחתרת הפולנית פעלו להצלת יהודים, מנוגדים לעובדות. "התיעוד הקיים, כמו גם המחקר ההיסטורי בן עשרות השנים מצייר תמונה שונה לחלוטין: ממשלת פולין בגולה, שמושבה היה בלונדון, לא פעלה באופן נחרץ לאורך ימי המלחמה למען אזרחיה היהודיים של פולין. חלקים ניכרים של המחתרות הפולניות לא רק שלא סייעו ליהודים, אלא אף היו מעורבים לא פעם באופן פעיל ברדיפתם".
מה היה חלקם של הפולנים בהשמדת היהודים? // צילום: AP
עוד נטען כי "סיוע של פולנים ליהודים בתקופת השואה היה תופעה נדירה באופן יחסי; ופגיעה בהם ואף רציחתם הייתה תופעה רווחת. על אף קיומו של ארגון ההצלה המרשים ז'גוטה ("המועצה לעזרת יהודים") שנתמך על ידי ממשלת פולין בגולה, אין להשליך מפעילותו על כלל החברה הפולנית ואין לייחס את מעשיו אלו לכלל מוסדות המחתרת הפולנית. זאת ועוד, עיון בתיעוד ובמחקר מעלה כי אפילו פולנים שניסו לעזור ליהודים הנרדפים פחדו משכניהם הפולנים לא פחות מאשר חששו מהכובש הגרמני. הניסיון להאדיר את הסיוע שהוגש ליהודים ולהציג אותו כתופעה רווחת כמו גם הניסיון למזער את חלקם של הפולנים ברדיפת היהודים, הוא לא רק פגיעה באמת ההיסטורית, אלא אף בזיכרון גבורתם של חסידי אומות העולם.
"ההצהרה אף מנתקת, באופן פסול, את אסונם של היהודים מההקשר ההיסטורי הקונקרטי ומהמציאות שהתקיימה בפולין הכבושה בימי המלחמה בטענה כי בתקופת המלחמה "אנשים מסוימים, ללא קשר למוצאם, דתם או השקפת עולמם, חשפו את הצד האפל ביותר שלהם". מעבר לרמיזה המקוממת כי גם יהודים ביטאו "את הצד האפל ביותר שלהם בתקופה זו" הרי אלה ש"חשפו את הצד האפל ביותר שלהם בתקופה זו" – בהקשר של החוק הספציפי שעומד על הפרק, חוק המבקש להיאבק במאשימי "האומה הפולנית" – לא היו אנשים חסרי זהות. היו אלו פולנים אתניים קתולים, ששיתפו פעולה עם הכובש הגרמני השנוא עליהם ברדיפת אזרחיה היהודים של פולין.
"באופן דומה, אנו דוחים בתוקף את הניסיון להעמיד את תופעת האנטישמיות לצד האנטי-פולניות. חובה לשרש את המושג המטעה והמוטעה של 'מחנות השמדה פולניים'. אך כינוי תופעה זו כ"אנטי-פולניות" הוא אנכרוניסטי מהיסוד, ואין לו דבר במשותף עם האנטישמיות".
לגבי תיקון החוק הפולני אומרים ביד ושם: "התיקון לחוק בנוסח שנשאר על כנו: ביטול הסעיפים בעלי הסנקציות הפליליות הוא ללא ספק חשוב. עם זאת, ביטול זה גם השמיט את ההחרגה המפורשת של המחקר האקדמי ושל היצירה האמנותית מלשון התיקון לחוק. על כנם נשארו סעיפים אחרים, המאפשרים תביעה על פי הדין האזרחי על פגיעה בשמה הטוב של הרפובליקה של פולין ושל האומה הפולנית.
"על פי ההצהרה המשותפת חופש הביטוי והמחקר ההיסטורי ביחס לשואה יוכלו להתקיים ללא כל חשש מהליכים משפטיים. בה בעת, דבר זה אינו עולה בבירור מתיקון החוק. עמדתנו העקרונית היא כי כל ניסיון לקבוע את גבולות השיח האקדמי והציבורי של דיון בסוגיות היסטוריות ואת כיווניו על ידי חקיקה וענישה הוא פסול ומהווה פגיעה ממשית במחקר.
לשכת ראש הממשלה הגיבה כי מטעם הצוות הישראלי, בהובלת יוסף צ'חנובר ויעקב נגל, נמסר: "ההיסטוריונית הראשית של 'יד ושם' פרופ' דינה פורת ליוותה את התהליך מראשיתו, ואמירות היסטוריות המופיעות בהצהרה אושרו על ידה. ההצהרה המשותפת שנחתמה ע"י ממשלת פולין, כוללת התייחסות מפורשת לכך שהיכולת לבצע מחקרים באופן חופשי נשמרה, וששום חוק לא מונע ולא ימנע זאת בעתיד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו