מחרתיים צפוי סגן א' לסיים את קורס הטייס, ואת הרגע שבו יחגוג עם חבריו על מגרש המסדרים עם קבלת סיכות הטייס הוא ינצור בוודאי כאחת החוויות המרגשות ביותר בחייו. מי שתהיה לצידו ברגע הזה היא אימו, קרן, שאת הרגעים הקשים והמרגשים שחלפו עליו במהלך שלוש השנים הקשות, המפרכות והמאתגרות של הקורס דאגה לנצור למענו לעד בדרך יחידה במינה, שלא אחת רוממה את רוחו.
קרן היא גרפיקאית, ובזמנה הפנוי גם מאיירת ומציירת. לאורך הקורס סיפר לה א' על החוויות שחווה, והיא מצידה תרגמה אותן לאיורים שתיארו אותו כדמות מצחיקה, לצד רגשותיו וחוויותיו בשלבים השונים של הקורס. "זה התחיל עוד בטירונות. כשבתוך חבילה שנשלחה לי מהבית עם עוגיות וצ'ופרים מצאתי איור עם דמות שהביעה אותי", מספר א' בהתרגשות, "מהרגע הראשון אהבתי את זה, ואחר כך אמא המשיכה לאייר כל חווייה שסיפרתי לה. היא כמובן לא היתה בקורס ולא חוותה בדיוק את מה שאני חוויתי והרגשתי, אבלצ היא הרגישה אותי והיה כיף לראות איך הדברים מצטיירים בעיניה. האיורים שלה ריגשו אותי וגם עודדו מאוד ברגעים הקשים ותמיד עזרו ונתנו לי בוסט ודחיפה קדימה".
גם קרן מספרת כיצד העיסוק היצירתי סייע לה, כאמא, לעבור את השנים הקשות והמרגשות שחווה בנה. "בסוף, כנראה שהאיורים האלה עזרו לי יותר מאשר לו" היא מספר בחיוך, "זה הפך להרגל יומי כמעט, הייתי חייבת את זה לעצמי. לדעת מה הוא עובר כשקשה לו ויש עליו המון לחצים. הצלחתי להתמודד עם הרגשות הללו בעזרת האיורים, ואני חושבת שגם לו הם עזרו".
האיורים של קרן // צילום: דו"צ
כך, את מה שאי אפשר היה לתעד במהלך הקורס בצילומים, תיארה קרן באיורים. איור כזה, שריגש את קרן במיוחד, תיאר את הרגע שבו סיים בנה את הטיסה המסכמת של הקורס. "זאת היתה הטיסה שאמורה לסכם את כל היכולות שלו, טיסה עם מפקד בכיר", היא מספרת, "הוא ירד ממנה עם הרגשה טובה, אז האמנתי נורא שאם הוא מרגיש טוב, זה באמת היה טוב. ציירתי את המסוק שליווה אותו כל כך הרבה חודשים נותן לו בעצמו את כנפי הטיס, כלומר לא רק המפקד אמר שאתה בסדר, אלא גם המסוק נתן לך אישור".
באיור אחר מתוארים הלימודים האקדמיים שבהם השתלב בנה במסגרת הקורס, הדמות שבחרה לייצג אותו נראית כשהיא אדומת עיניים מרוב עייפות ויושבת על שולחן עמוס בספרים. לקצה העפעפיים, שמאיימות לצנוח, קשורים חבלים עם דלי מים מצד אחד ונבוט מהצד שני כדי שאם חלילה ייסגרו המים שבדלי ישפכו והנבוט יכה... "א' אמר לי כמה קשה לו בלימודים" מספרת קרן, "הם בקושי ישנו בלילות ובימים למדו המון שעות, כי במשך שנה אחת דחסו להם הרבה מאוד חומר".
האיורים של קרן // צילום: דו"צ
איור נוסף, שתיאר דווקא רגע שנראה לכאורה שיגרתי, ריגש במיוחד את א'. "זה האיור שאמא שלחה לי כשהיינו ב'מסע ישראלי'. רואים אותי יושב מול השקיעה, מסוק על המרפק שלי, ובצד פינג'ן קפה", הוא מספר בהתרגשות, "האיור הזה מתמצת מאוד את הדברים שאני אוהב לעשות ומאפיין את התקופה האחרונה".
האיורים של קרן // צילום: דו"צ
האיורים של קרן // צילום: דו"צ
גם איורים אחרים מתארים רגעים קטנים ושגרתיים בצורה משעשעת. "האיור עם הדמות שנראית כשהיא ישובה במסוק ולצדה דלי עם גזר מתאר את היום שבו סיפרתי לאמא שטסנו נמוך מעל שדה גזר" מספר א', "לפעמים הייתי מספר לה דברים קטנים שלא תיארתי לעצמי שהיא בכלל תתייחס אליהם".
במשך שלוש שנים הספיקה קרן ליצור לא פחות מ־320 איורים. "האם נוציא עכשיו ספר מאת סגן א' ואמו קרן? שאלה טובה", היא מסכמת, "אין לי עדיין את סיום הקורס. כשיהיה לי - נחשוב על זה".