במהלך סוף השבוע רק עשרות מפגינים הגיעו לגדר, אך טרור העפיפונים מרצועת עזה נמשך ללא הרף - וגם צה"ל שינה מדיניות ועלה מדרגה במאבק בטרור החדש.
מעזה שוגרו עשרות עפיפוני ובלוני תבערה, שגרמו ליותר מ־30 שריפות בשטח עוטף עזה וכתוצאה מכך מקטעים בכביש 232 נחסמו לתנועה. בשילוב עם החום הכבד, השתוללו שריפות גדולות, שלחלקן נדרש סיוע מטוסי כיבוי וזמן רב להשתלטות עליהן. בשבוע האחרון החלו בצה"ל לבצע ירי אזהרה לעבר משגרי העפיפונים והבלונים, ואמש הפלשתינים אף דיווחו על שני פצועים בירי כזה במחנה הפליטים אל בורייג'. בצה"ל הדגישו שמדובר בירי אזהרה שכוון סמוך אליהם, כפי שהיה ביום שישי. החשש בצה"ל הוא שאם יחלו לחסל מהאוויר כל משגר עפיפונים, הדבר ידרדר את הרצועה עד מהרה לסיבוב חדש מול ישראל.
טרור לכל דבר
ביום שישי נחת "בלון נפץ" בגזרת המועצה האזורית שער הנגב. עוברי אורח שהבחינו בו דיווחו עליו למוקד המשטרה וכוחות משטרה יחד עם חבלן הוזעקו למקום. צה"ל ביצע ירי אזהרה באמצעות כלי טיס לעבר חוליה שהפריחה בלוני נפץ ולעבר כלי רכב בדרום רצועת עזה. כמו כן, צה"ל תקף באמצעות כלי טיס עמדת תצפית של ארגון הטרור חמאס, הסמוכה למיקום ממנו שוגרו בלוני נפץ ותבערה בצפון רצועת עזה.
תושבי העוטף חוששים שלא תמיד מקרים כאלה יסתיימו בנס. "אני מרגישה שממש מפקירים אותנו, אם תהיה הרתעה - הם לא יעזו. צריך לירות בהם, זה בנס לא נפל לנו על הבתים, יום אחד זה יקרה. זה כמו שהיה את הניסים עם הקסאמים הראשונים שהיו נופלים בשטחים פתוחים. יתעוררו רק כשמישהו ימות חלילה?" אמרה ל"ישראל היום" תושבת קיבוץ ניר עם. היא הוסיפה כי מדובר בהתקפה על הבית: "לירות עפיפונים זה כמו לירות קסאם, זו אותה משוואה - זה טרור. זו פלישה לפרטיות, רוצים להרוס לנו את הבית. הילדים ממש עצובים, זה קשה להסביר להם כהורים למה יש ריח של שרוף, ואנחנו כל הזמן צריכים להסביר, זה נוראי. רק מי שגר פה יכול להבין. מבחינת ילדים, בלונים מסמלים שמחה ועכשיו אנחנו צריכים להסביר להם שאסור להם לגעת בהם". גם בני חסון מקיבוץ כיסופים אמר שצריך לשים סוף לטרור: "אנחנו נמצאים בתוך העניין הזה יותר מדי זמן ולא נותנים לזה פתרונות, מדובר בדליקות ענק. נכון שזה שדות, עצים ובעלי חיים, שלא כל־כך מתייחסים אליהם כי זה לא נוגע לנו באופן ישיר, אבל זה מאוד מפריע. אנשים חוששים".
כוורות דבורים עולות באש בנחל הבשור // צילום: עזרא ששון, רשות הטבע והגנים
"פגיעה נוראית לצומח"
החקלאים אמנם יפוצו, אך מי שלא יצליח להשתקם הוא הטבע העשיר בעוטף עזה, שנשרף קליל. ביום שישי נשרפו 150 הדונם שנותרו משמורת ניר עם ואלף דונם בנחל הבשור, שם נשרפו כוורות דבורים. מתחילת ההצתות, נשרפו יותר מ־4,000 דונם של יערות וחורשות וכ-10 אלף דונם של שמורות טבע, בהן בעלי חיים רבים ונזק אקולוגי כבד.
אורי נווה, מנהל מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, אמר: "כל שמורת ניר עם נשרפה לגמרי, זה השלים שריפה שהיתה פעם קודמת וכל הקטע של השמורה נשרף. רוב הזוחלים שיש בשמורה - צבים, לטאות וזיקיות, רובם נשרפו. גם הרוב המכריע של המכרסמים לא שרד. כשהשטח הטבעי נשרף, כל בעלי החיים שחיו במקום הזה לא יכולים לחזור אליו עד שהוא לא חוזר להיות מה שהיה לפני כן. זה איום ונורא.
"האזור של מערב הנגב מכיל מיני צמחים נדירים, הפגיעה בהם קטסטרופלית. לוקח עשרות שנים לשקם את הנזק, יותר מזה - אם השריפות יהיו אירוע שחוזר על עצמו, יכול להיות שבית הגידול ישתנה באופן כזה שהוא לא יהיה כמו שהיה קודם. הטבע יודע להתמודד עם שריפה פעם בעשר שנים, אך אם זה קורה שנה אחרי שנה בלי שבית הגידול מקבל זמן התאוששות, הוא משתנה בצורה כל כך דרמטית שהופך להיות אחר".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
אזור תל גמה שחור אחרי כיבוי השריפה // צילום: דוברות אשכול