הבקרה הקבועה שמקיים משרד הבריאות על בתי החולים והמרפאות בישראל היא האמצעי המרכזי הדואג לתפקוד ולהפעלה נאותים של בתי החולים בארץ, וכל זאת במטרה לשמור על הבריאות שלנו וכדי לשמור ממש על החיים שלנו. לכן ברור שמקצועיות, יושר, הגינות ונחישות לפעול מול כשלים ומחדלים מסכני חיים חייבים להיות הבסיס לבקרה של משרד הבריאות ולעובדים שמבצעים את הבקרה.
במסגרת הבקרה הזו מגיע צוות של אנשי מקצוע בכירים במשרד הבריאות מהתחומים השונים הקשורים להפעלת בית חולים, ובודק שורה ארוכה מאוד של נושאים, החל באיכות כוח האדם הרפואי והסיעודי, ההיערכות לטיפול בסיבוכים רפואיים והטיפול לאחר ניתוחים וכלה בתחומי ההנדסה, בינוי, תחזוקה, זיהומים, סיעוד ועוד.
לבקרה של משרד הבריאות יש גם הכוח לסגור או להשבית בתי חולים ומרפאות, והיישום של דרישות הבקרה משמעותו לרוב הוצאה כספית גדולה של בתי החולים הציבוריים והפרטיים.
לכן הממצאים מדו"ח המבקר והטענות מהתלונה של יו"ר האיגוד לכירורגיה פלסטית, ככל שיתבררו כנכונים, כל כך מדאיגים וקשים לעיכול. זהו התחום הכי רגיש וחשוב בעבודת משרד הבריאות, קודש הקודשים של הבקרה על הטיפול הרפואי בארץ.
ברור שהתלונה על מהנדס בית החולים וולפסון מחייבת בדיקה מעמיקה יסודית ואמיצה, אבל לא פחות חשובה מכך, ואולי אפילו יותר, הבדיקה של הטענות בתלונה שלפיה בכירים במשרד הבריאות שהועלו בפניהם שוב ושוב, החל מלפני כשבע שנים, טענות על חשש לניגוד עניינים אצל אחד העובדים הבכירים והקבועים בצוות בקרה - לכאורה לא עשו מספיק, או אולי לא עשו דבר, כדי לחקור את התלונה ולהפסיק זאת.
הפרשה מחייבת גם בדיקה מעמיקה של כל מערך הבקרה של משרד הבריאות, שאסור שידבק בו רבב ועליו לפעול תמיד בשקיפות ובהגינות אבל גם בנחישות מול מחדלים וכשלים שעלולים לפגוע בחיים של כולנו.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
