אל עצמי

לפני כשנתיים ראה אור ספרו הראשון של רועי סלמן, "כמעט שם". סלמן ביטא תפיסת נעורים מרעננת ומורכבת, בלי להירתע מלגעת במכאובי ההתבגרות, וסומן כקול ספרותי מבטיח. זו מחמאה שנושאת עימה מחיר כבד, שכן מאותו רגע רף הציפיות כלפי הסופר עולה משמעותית, ולא אחת מרגיש היוצר שעכשיו עליו להבריק.

אפשר לומר שסלמן מממש את התקוות שנתלו בו. "באמצע הרחוב" הוא סיפור נעורים מתוק־מריר, שעלילתו מיטיבה לתפוס את הרגע המזוקק שבו מגיעים נער ונערה, יחד ובנפרד, לאחת התובנות שיובילו אותם אל סיפו של המעבר לבגרות - האם להשתלב במארג החברתי שנטווה סביבם או להילחם על האינדיבידואליזם? שתי האפשרויות מלוות בהכרח בכאב ובתחושת החמצה. 

ניכר שכל מילה, כל פרץ צחוק מתגלגל של אלינה וכל מבט מלא משמעות של מאור נבחרו בקפידה. מבנה הספר מתוכנן היטב, כל סצנה באה בזמנה, הוויזואליות של ההתרחשות בולטת, והתחושה המתקבלת היא של יצירה כמעט קולנועית. אפיון הדמויות מיידי - כבר בשלב מוקדם בקריאה מתוודע הקורא לפרטים מהותיים על אודות הדמויות הראשיות, והדבר נעשה באופן אלגנטי המשתלב היטב בעלילה. 

השפה יומיומית, טבעית וקולחת, בדומה לזו שב"כמעט שם", ולא מורגש בה ניסיון מאולץ לשאת חן בעיני הקוראים הצעירים, כפי שמתרחש לעיתים בספרות המיועדת לבני הנעורים. 

כריכת הספר (הוצ' טל מאי)

הדיון בספר נוער אינו שלם בלי שנתייחס לערך המוסף שהוא מעניק לקוראים הצעירים, מעבר לחוויית הקריאה. "באמצע הרחוב" מפגיש את הקוראים עם סיטואציות חברתיות ומשפחתיות שחלקן בוודאי מוכרות להם, ובחלקן הפחות מוכר הן מאפשרות להם להכיר במקומו של השונה והאחר. ניכר כי "באמצע הרחוב" הוא ספר נוער שבאמת ובתמים נכתב עבור נוער - לא על מנת לחנך או להנחות אותו, אלא במטרה שירגיש שאינו לבד בעולם. במובן זה, "באמצע הרחוב" ו"כמעט שם" הם הדבר הקרוב ביותר לחבר שבכוחו של ספר לשמש עבור קוראיו. 

סלמן מצליח לבטא היטב את הצורך הנואש בבעל ברית המאפיין את גיל הנעורים, מי שניתן לסמוך עליו ולהיפתח בפניו, וכן מתאר את הפחד להיפגע בעקבות חשיפה רגשית, את הכמיהה שמה שיש עכשיו יישאר לנצח והפחד שיאבד.

זהו ספר על אהבות ראשונות ועל יחסי משפחה מורכבים, על כוחו של ה"חבר'ה" ועל גיבוש זהות עצמאית, על ההכרח להתכנס בעצמנו ולברוח מעצמנו בו בזמן ועל ניסיון למצוא קרקע יציבה בגיל ובעולם שבהם זו שאיפה כמעט בלתי אפשרית.

אלו אינן תמות נדירות בספרות העברית, אך האופן שבו סלמן ניגש אליהן, ברגישות ובהבנה של נפשו של הנער או הנערה, הופך את "באמצע הרחוב" לספר שיש בו מן החדש והאחר. 

 

באמצע הרחוב / רועי סלמן; טל מאי, 216 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו