חברי הכנסת רחל עזריה ואלעזר שטרן תקפו בחריפות את ההצעות להכרה בבתי דין לגיור בחו"ל, וטענו כי הרבנות הראשית מעמיקה את הקרע עם יהדות התפוצות, זאת במקום לגשר על הפערים. אתמול פורסמה טיוטת ההצעה להסדרת הנושא, אך ממנה עלה כי הרבנות דורשת מרבנים להיבחן ושומרת לעצמה את הזכות שלא להכיר בבתי דין גם ללא קשר להלכה, מה שעורר זעם.
"לצערי הרב, התבחינים המוצעים באים לקבע את פעולתה המתמשכת של הרבנות בהרחקת יהדות התפוצות מהיהדות וממדינת ישראל", אמר חבר הכנסת אלעזר שטרן (יש עתיד). "במקום לקרב אנשים, הרבנות הראשית לישראל עסוקה בלהעמיק את הקרע על בסיס כמעט יומי."
ח"כ רחל עזריה (כולנו) תקפה גם היא בחריפות. ״אני מברכת על כך שפורסמו התבחינים כפי שדרשנו בוועדת הרפורמות, אך מעיון מעמיק נראה כי ישנם לא מעט כשלים. הרבנות בישראל רוצה לייצר מונופול בכל העולם היהודי דבר שאינו יעלה על הדעת מבחינה תשתיתית וערכית. הדבר מעמיק את הקרע עם יהדות התפוצות וגורם לניכור כלפי הרבנות במדינת ישראל".
"במקום לקרב אנשים, הרבנות הראשית לישראל עסוקה בלהעמיק את הקרע". אלעזר שטרן // צילום: אורן בן חקון
על פי המתווה שפורסם אתמול (שלישי) על ידי הרבנות הראשית, יוכרו גיורים וגירושים רק על ידי בתי דין אורתודוקסים קבועים, שעוסקים בנושא בכל ימות השנה ומוכרים במדינתם. לא יתאפשר להכיר בדיינים מזדמנים אלא בדיינים קבועים בלבד. עוד הוסיפו כי בחינת בקשה של בית דין בחו"ל להכרה מטעם הרבנות הראשית תיעשה לפי שיקולי צורך בבית הדין באזור, קיומם של בתי דין נוספים באותה מדינה, היקף האוכלוסייה היהודית באזור והאם קיים מענה לאוכלוסייה זו במסגרת בתי הדין הרבניים.
הסעיף השני עוררה סערה בקרב גורמים שונים העוסקים בנושא, שכן היא דורשת מבתי דין שלא נכללו ברשימת הרבנות, להגיש בקשה ולהגיע לבחינות בעל פה בפני ועדת בוחנים מקרב דייני בית הדין הרבני הגדול. בחינות אלו ייערכו על הלכות גיטין, בחינה עיונית ומעשית והלכות גיור.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
הצעה זו עלולה להיתקל בהתנגדות משמעותית מצד רבני חו"ל. אלו טוענים כי לא מכירים בהם ברבנות, ומשמעות ההצעה הינה שהם יאלצו להגיע לבחינות בישראל. חלק מרבנים אלו מוכרים ומפורסמים במדינותיהם, וקשה להאמין שיסכימו להיבחן על מנת לקבל אישור כלשהו מהרבנות.
ברבנות הוסיפו משפט נוסף שמוכיח את מידת המשבר הצפוי. "לגבי בקשה להכרה בבית דין לגיור, מעבר לבחינה ההלכתית בתחום הנדון, תבדוק הוועדה האם המבקש מתאים לעסוק בגיור". משמעות ההחלטה היא שהרבנות הראשית תוכל לדחות רבנים שונים, ללא קשר ליכולתם ההלכתית. כך לדוגמה, מתנגדים ברבנות לבית הדין הפרטי "גיור כהלכה", ובאמצעות סעיף זה הם יוכלו לאסור על קיומו ללא קשר למחויבותם של הדיינים להלכה.
פרסום המתווה התרחש לאחר מאבק של מספר שנים של ארגון "עתים" להכרה ברבני התפוצות, וכנגד ה"רשימות השחורות" של הרבנות. הרב שאול פרבר, יו"ר הארגון מסר כי "התבחינים חושפים את המדיניות הבדלנית, המתנשאת והביקורתית המתרחשת זה זמן רב בפועל, ויש להצר על כך שהרבנות רק מקצינה מדיניות באופן ששורף גשרים, במקום להגביר אחדות בעם ישראל".
הרב פרבר // צילום: ארגון "עיתים"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו