חוק הגיור צפוי לעמוד הקיץ במוקד סערה ציבורית ופוליטית - ולא בפעם הראשונה - בשעה שוועדת נסים תגיש את מסקנותיה ובהן המלצה לנוסח חדש של החוק. הוועדה, שהוקמה בספטמבר האחרון, גיבשה מתווה שלדברי גורמים הקשורים למערך הגיור יהווה מכה קשה לרבנות ולבתי הדין העוסקים בנושא.
המסקנות עדיין לא פורסמו אך מי שנחשף לטיוטה מהוועדה, שבראשה עומד השר לשעבר משה נסים, אומר כי זו מאפשרת גיור גם מחוץ לרבנות הראשית - מה שצפוי לעורר מהומה במושב הקרוב של הכנסת, ויש מי שכבר מגדיר זאת כקרב קיומי על זהותו וצביונו של העם היהודי, לא פחות. "הדרך היחידה להוביל גיור שיהיה בקונצנזוס היא דרך הרבנות הראשית לישראל", אומר בפסקנות הרב דוד בן ניסן (63), מלווה מתגיירים מטעם ארגון "עמי", השייך למרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, "אם נעשה גיור כמו שהחילונים רוצים - העולם הדתי לא יכיר בו. אם נעשה גיור כמו שהחרדים רוצים - החילונים לא יבואו. צריך לנהל מדינה על דרך האמצע. זו הדרך היחידה".
בן ניסן מסביר מדוע, לשיטתו, סוגיית הגיור קריטית כל כך לשמירה על העם היהודי: "בישראל, בכל שנתון, יש 5,000 איש שאינם יהודים ומתוכם רק 1,000 מתגיירים. עם השנים, דורות של עולים שבאו מבריה"מ לשעבר הפכו להיות בעלי זהות ישראלית, וגם נתוני הילודה שלהם הולכים ועולים. זה אומר שבעתיד עלולה להיווצר בעיה גדולה, ערבוב שיהיה קשה להימנע ממנו. אנשים יבואו להתחתן, במקרה הטוב יגלו שאינם יהודים ובמקרה הרע תיגרם התבוללות המונית".
נפתלי קנדלר, יו"ר ארגון "עמי", סבור גם הוא שיש למצוא דרך שתאפשר גיור כהלכה, תוך מניעת התבוללות, אך גם כזו שלא תניא חלקים נרחבים מהרצון להצטרף ליהדות. "במלחמת דעות כמו כל מלחמת דעות - הקיצונים מתנצחים וככל שהמחלוקת מתגברת כך הדעות מקצינות. הרבנים הליברלים טוענים כי מתוך דאגה ואחריות לעם ישראל ולהתבוללות הגואה, הם מבקשים להוריד את רף הדרישות ולאפשר יצירת הרכבים קלים. אבל בצורה כזו נקבל תלמידים שלא יודעים דברים בסיסיים כמו 'שמע ישראל', ברכות וכשרות.
"זה יגרור אחריו שוב ביטולי גיור, גם אם לא רשמית - כי הרבנות לא תתיר ותפחד לבטל גיורים - והלחץ יהיה כבד. לא רק שהחרדים לא יקבלו את הגיורים, גם הציונות הדתית לא תקבלם ומכאן שגם המסורתיים יגידו שהגיורים לא תופסים כלל וכלל. מצד שני, אם נלך עם החרדים, בשיטת בית שמאי, ספק אם אלו המעוניינים בכך יגיעו לכדי תהליך גיור".
"מקרי קיצון מקבלים כותרות". הרב דוד בן ניסן / גדעון מרקוביץ
"הגיור פותר קונפליקט"
עד שיוסכם על המתווה החדש, יש מי שכבר מלווים את המתגיירים החדשים בתחילת דרכם, כמו ארגון "עמי". הרב בן ניסן מקרני שומרון עוסק בגיור כבר שמונה שנים והוא נשמע מודאג: "נוצרה מציאות שלא היתה בעם ישראל מאז תחילת בית שני, אז באו אלפים ארצה כשרק חלקם היו יהודים. בשנות ה־90 עלו ארצה, ברוך השם, מיליון יהודים מבריה"מ. מכוח חוק השבות הגיע כל מי שיש לו איזו זיקה - אבא או סבא יהודי - ולאו דווקא מי שאמא שלו יהודייה, כפי שקובעת ההלכה. ההשתלבות שלהם מבורכת, נס גלוי. מאז קם דור חדש שכבר נולד פה ונחשב ישראלי לכל דבר - הם עובדים, מבלים, מתחנכים כצברים. לתפיסתם, הם חיים תחת זהות יהודית ברורה, ויש להם גם על מה להתבסס: הם לומדים בבית ספר
יהודי, מציינים חגים יהודיים, מדברים על אירועים יהודיים, הולכים לצבא. אבל בגיל מסוים הם מבינים שאינם יהודים על פי ההלכה ואז מתחילה התמודדות סבוכה. חלקם בכלל לא ידעו שהם מוגדרים כגויים, וזה יכול ליצור ערבוב שיכניס את ישראל לבעיה לאומית".
היהדות זו לא תיאוריה
בן ניסן מצביע גם על שתי תופעות חדשות שתורמות לסכנת ההתבוללות: "פעם, הדרך היחידה של יהודי להכיר אישה שאינה יהודייה היתה כשהבנים היו טסים ללמוד בחו"ל וחוזרים עם סטודנטיות. היום, בעידן האינטרנט, נפתח עולם חדש של היכרויות. כמו כן, יש את העובדות הסיעודיות של הקשישים, ולא פעם אחרי שהסבתא הולכת לעולמה, הבן מבקש להתחתן עם העובדת. זה קורה יותר לאחרונה".
על הסיבות שמובילות אנשים אל תהליך הגיור מספר בן ניסן: "הרוב רוצים להתגייר כדי לפתור קונפליקט, לא להיות שונה, אפשר לקרוא לזה 'גיור חברתי'. רק מעט באים מתוך רצון אמיתי וכן להיות חלק מעם ישראל. עניין משמעותי נוסף הוא הרצון להתחתן עם בן/בת זוג יהודים. אם צד אחד יהודי, הוא לרוב רוצה להמשיך שושלת יהודית. הרוב הן מתגיירות, כיוון שההלכה קובעת שהזהות היהודית היא בהתאם לאמא. בפריפריה ובמשפחות המסורתיות לא מסוגלים לחשוב על כך שהילדים שלהם לא יהיו יהודים, וכך מגיעים אלינו".
הליך הגיור עצמו דורש לא מעט תעצומות נפש והכנות. מכוני גיור, דוגמת "עמי", מסייעים למי שנושר בדרך, מכינים ומדריכים את המתגיירים לקראת הצפוי להם ברגע האמת מול אנשי הרבנות. "בכל תחום בחיים - אם לא תיגש למבחן הכנה אתה צפוי להיכשל", אומר בן ניסן, "אי אפשר לגשת לטסט בלי ללמוד נהיגה קודם, וכך גם בגיור - אי אפשר להגיע למבחן אצל דיינים בלי ללמוד לפני. אנחנו מכינים את התלמידים על פי דרישות בית הדין. זה מסלול של לימודים לאורך שנה, פעמיים בשבוע בשעות הערב. בשאר ימות השבוע צריך לחיות חיים של הליך גיור, זה אומר שמירת מצוות, אכילת כשר, שמירת שבת. צריך לחוות את החיים האלה. זה דורש רצינות ושיתוף פעולה מלא גם מבן או מבת הזוג.
"אבל אחרי הכל, לא קשה להתגייר ורמת הלימודים לא גבוהה. נכון שאדם חילוני נדרש לשנות את אורח החיים שלו, וצריך בהחלט לקבל החלטה. הלימודים עצמם לא קשים, הקיום שלהם קשה. היהדות היא דת של קיום מצוות, לא של תיאוריות. באסלאם עומדים מול קאדי ובנצרות טובלים וזהו. מי שמצטרף לעם ישראל מקבל על עצמו 3,000 שנה של מסורת על הכתפיים. זה עניין רציני".
בן ניסן מודע לתדמית הרעה שנוצרה בשנים האחרונות לכל מה שסובב את הגיור, וגם להליך עצמו: "מקרים קיצוניים מקבלים את הכותרות, אבל הייתי באלפי דיונים, והדיינים נעימים מאוד, מאירי פנים, מתייחסים בכבוד, אין שאלות מכשילות. הם לא שואלים מה מברכים על צימוק בתוך שוקולד, אלא שאלות בסיסיות. הציבוריות הישראלית צריכה לסייע ולדחוף את מי שרוצה לעבור גיור. הרי הרבנות הראשית לא תיסגר, הילדים האלה לא ייעלמו. צריך למצוא דרך, באהבה, לגרום להם לעבור את התהליך הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו