70 שנה אחרי: 23 מנופלי ירושלים יונצחו

נחקקו שמותיהם וסיפור גבורתם של הלוחמים שבלמו את הסתערות הלגיון הירדני על חלקה המערבי של העיר בקרב נוטרדאם במהלך מלחמת השחרור

לוחות הנצחת הלוחמים // צילום: אדריכל פטר סבה

70 שנה אחרי קרב נוטרדאם, זוכים 23 נופליו, שהצילו את ירושלים היהודית במלחמת השחרור, להנצחה ראויה. כתבת תחקיר רחבה שתיעדה את הקרב המכריע, שפורסמה לפני כשנתיים ב"ישראל השבוע", הניעה את עיריית ירושלים לגשת להנצחת הקרב ונופליו:

בעוד כעשרה ימים יוסר הלוט מעל שלוש לוחות הנצחה שכבר נקבעו בגב בניין העירייה הישן מול חומות העיר העתיקה, בסמוך למנזר נוטרדאם, שם בלמו לוחמי הגנה ונערי גדנ"ע את הסתערות הלגיון הירדני על ירושלים המערבית. על הלוח הראשון  נחקקו  שמות 23 הנופלים, הלוח השני מביא צילומים מנוטרדאם ההרוס, לצד נוטרדאם המשוקם כיום, והשלישי מתאר בקצרה כיצד הצילו מגיני המתחם את ירושלים היהודית וכיצד אלמלא הם, מדינת ישראל הייתה עלולה לקום ללא ירושלים. בהמשך אמור להתווסף גם מסבירן ומסך מגע אור קולי שיעניקו רקע היסטורי ומידע נוסף על שהתרחש במקום לפני כשבעים שנה. 

בתחקיר הקרב, נחשף בין היתר סיפורו של מרדכי רוטנברג, באותם ימים נער כבן 16, שבקבוק מולטוב שהשליך על משוריין ירדני, הבעיר אותו, ובלם את הסתערות טור השריון הירדני לעבר שכונות מערב ירושלים. כיום ראוי להזכיר, פרופ' מרדכי רוטנברג הוא חתן פרס ישראל.

את ההחלטה להקים את האנדרטה קיבל ראש עיריית ירושלים ניר ברקת לבקשת משפחות הנופלים וחברי עמותת לוחמי חטיבת עציוני. בהמשך קודמה ההחלטה על ידי סגנית ראש העיר יעל ענתבי ואנשי הדרג המקצועי בעירייה.

עדנה בריל, שהייתה בת 4 כשאביה, ראובן ויינשטיין, נפל בקרבות בנוטרדאם, ציינה כי  איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, "שכולנו שמחנו שהתרחש, האפיל על קרבות משמעותיים נוספים שהתנהלו בירושלים בתש"ח, עד שכמעט שנשתכח כי הבסיס לאיחוד העיר ב־1967 הונח 19 שנה קודם לכן, בימים שכלל לא היה ברור שחלק כלשהו מירושלים ייוותר בידינו" בריל אמרה עוד כי "הקרב העקוב מדם על נוטרדאם היה אחד הקרבות הללו, ועתה נעשה צדק  עם הלוחמים, עם הנופלים ועם בני משפחותיהם, ובעיקר עם האמת ההיסטורית, למען הדורות הבאים".

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר