ה"נכבה" במספרים: ערביי ישראל משגשגים

רמת החיים ומעמדם של ערביי ישראל הם נושא מתמיד לדיון בשיח הציבורי בישראל, בעיקר בחודשי האביב, עת מציינים האקטיביסטים הערבים הלאומנים והשמאל הקיצוני היהודי את ה"נכבה" - האסון שאירע, לשיטתם, לערביי ישראל, עם ניצחון צה"ל במלחמת העצמאות והקמת המדינה היהודית. 

לצד התעמולה הקבועה, חסר דיון מבוסס עובדות על מצבם הכלכלי הממשי של ערביי ישראל. קשה לבצע דיון כזה על סמך הנתונים הרגילים שמפרסמים הלמ"ס והביטוח הלאומי. אלה מבוססים על הכנסות מדווחות, בעוד שבקרב קבוצות אוכלוסייה שונות יש הכנסות שאינן מדווחות. הכלי המרכזי להתגברות על הפער הוא סקר הוצאות משקי הבית שמפרסם הלמ"ס, המבוסס על שאלון שנשלח לכ־6,000 משקי בית בישראל המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה. תוצאות הסקר משקפות את רמת החיים האמיתית, לפי סכומי הכסף המוקצים לסוגים שונים של צריכה. 

בחינת דפוסי הצריכה של ערביי ישראל מהווה מדד טוב לרמת החיים שלהם. יש פער בין רמת ההכנסה הממוצעת במגזר הערבי לבין ממוצע ההוצאות: בעוד ההכנסה הכספית למשק בית עומדת על 10,877 שקלים, ההוצאות עומדות על 13,500 שקלים, פער המוסבר כנראה בהכנסות שאינן מדווחות. 

המשפחה הערבית מוציאה יותר על מים וחשמל

הוצאות המשפחות היהודיות גבוהות בממוצע מאלו של המשפחות הערביות בכ־2,000 שקלים, פער שמתקזז ברובו בהוצאות דיור. בעוד המשפחה הערבית מוציאה 2,552 שקלים על דיור, משפחה יהודית מוציאה 4,069 שקלים בחודש, כנראה בשל עלויות הדיור הגבוהות ביישובים היהודיים, בין היתר בשל עלויות הקרקע ואכיפת חוקי התכנון והבנייה שם. 

המשפחה הערבית מוציאה על מים וחשמל (712 שקלים) יותר שמוציאה המשפחה היהודית (582 שקלים), אך פחות על ארנונה (240 שקלים מול 385). כמו כן, המשפחה הערבית מוציאה על ריהוט וציוד לבית, כמו מגבות ומכשירי חשמל, יותר מאשר המשפחה היהודית (635 שקלים מול 557).

בסעיפים אחרים ניכרים הבדלים הנוגעים לסדרי עדיפויות והעדפות תרבותיות. כך למשל, המשפחה הערבית מוציאה יותר על הלבשה והנעלה (671 שקלים מול 463), אבל היהודית מוציאה יותר על בריאות (935 שקלים מול 572). הפער הבולט הוא הוצאה על ביטוח בריאות: משפחה יהודית ממוצעת מוציאה 370 שקלים בחודש, לעומת 104 שקלים שמוציאה משפחה ערבית. גם בסעיפי חינוך, תרבות ודיור ניכרים הבדלים: המשפחה היהודית מוציאה כמעט פי שניים: 1,958 שקלים בחודש לעומת 1,187. המשפחה היהודית מוציאה יותר גם על תחבורה ותקשורת - 3,194 שקלים לעומת 2735. 

היהודים מוציאים יותר על דיור

בבחינה של הוצאות על מוצרי צריכה, ניכרים הבדלים מעניינים נוספים. המשפחות הערביות מוציאות על מזון יותר מאשר היהודיות (2,404 שקלים לעומת 1,990), וההבדלים הבולטים הם בסעיפים כמו בשר ועופות (835 שקלים לעומת 329), משקאות קלים (126 שקלים לעומת 70) וירקות ופירות (590 שקלים לעומת 475). משפחות ערביות מוציאות יותר גם על סיגריות וטבק (269 שקלים לעומת 95). מנגד, משפחות יהודיות מוציאות יותר על ארוחות מחוץ לבית (471 שקלים לעומת 280).

כפי שעולה מהנתונים, הפערים ברמת החיים בין ערבים ליהודים אינם כה גדולים, ובהתחשב בהבדלים בהוצאות על דיור, הם מתקזזים כמעט לגמרי. ערביי ישראל נהנים מצריכה רחבה של מוצרי מותרות שונים, ברמה זהה למשפחות היהודיות. ההבדלים מתבטאים בהוצאות על חינוך ובריאות, דבר שעשוי להסביר תלונות על פערים בין יהודים לערבים בתחומים אלו.

לא צריך להשוות את הנתונים הללו למצב בירדן (תמ"ג שנתי לנפש: 12,000 דולר, לפי אתר ה־CIA), בסוריה (תמ"ג שנתי לנפש: 2,900 דולר), במצרים (תמ"ג שנתי לנפש: 13,000 דולר) או בלבנון (תמ"ג שנתי לנפש: 19,500 דולר) - כדי לדעת שגם עבור ערביי ישראל, החיים במדינה היהודית (תמ"ג שנתי לנפש: 36,000 דולר) הם הרבה יותר טובים מכל חלופה ריאלית אחרת.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו