חוקרים בטכניון פיתחו מחשוב לביש רפואי

חוקרים בפקולטה להנדסה כימית בטכניון פיתחו מודל למערכת חדשנית המבוססת על התקנים לבישים, המזהה מחלות בשלבים מוקדמים של התפתחותן. זיהוי כזה, הצפוי לחסוך סבל רב מהמשתמש והוצאות עצומות על טיפול רפואי עתידי, גם יספק מידע נרחב ומפורט למחקרי עומק אפידמיולוגיים. 

התקנים לבישים לניטור רפואי צוברים תאוצה הודות להיותם פלטפורמה נוחה וזולה לאיסוף רציף של מידע רפואי ללא צורך בהליך פולשני. התקנים כאלה מאפשרים ניטור מחלות בשלב מוקדם, לפני התפרצותן, וטיפול מוקדם ויעיל יותר. ניטור לביש ניתן להטמעה בחולצות, בתכשיטים, בסרטי הזעה, בשעונים, בנעליים ובמשקפיים ומאפשר למשתמש להמשיך בשגרת יומו ללא הפרעה. השימוש בהתקנים לבישים צפוי לעודד אנשים להיות מעורבים במצבם הבריאותי ולצמצם את הימנעותם מבדיקות רפואיות  לא נעימות. לדברי פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון, "מצב בריאותי תקין מאופיין בסמנים ידועים כגון 60 עד 100 פעימות לב בדקה ו-7 עד 8 נשימות בדקה. אם אנחנו מזהים בזמן אמת שינויים דרמטיים בסמנים השונים, נוכל להפנות את המטופל לאבחון מקיף יותר ולמנוע את התפתחותן של מחלות או את החמרתן".

 

פרופ' חוסאם חאיק // צילום: יואב בכר

המערכת החדשה שפותחה בטכניון היא התקן ניטור לביש המכיל חיישנים וכלים המעבדים את הנתונים ומעבירים אותם לגורם הרפואי המוסמך. המערכת משלבת שורה של אלמנטים חדשניים המקנים לה יכולת ניטור חסרת תקדים. ראשית, היא משלבת חישה מדויקת וכלי ניתוח מתקדמים; שנית, האנרגיה הדרושה להתקן מופקת מגופו של המשתמש (תנועה וחום גוף); שלישית, ההתקן עשוי מחומרים מתקדמים המתקנים את עצמם (self‐healing) במקרה שהם נשרטים או נחתכים. הפקת האנרגיה המתחדשת והתיקון העצמי מקנים להתקן החדש תוחלת חיים ארוכה ומונעים את הצורך בהשבתת המערכת לצורך תיקון או הטענה חשמלית. לדברי פרופ' חאיק, "המערכת החדשנית תתרום רבות לא רק לניטור רציף של סמנים פיזיולוגיים במשתמש הספציפי אלא גם לאיסוף ארוך טווח של מידע נרחב העשוי לשמש למחקרי עומק אפידמיולוגיים".

את המערכת, המוצגת במסגרת מאמר סקירה שפורסם בכתב העת Advanced Materials, הציגו פרופ' חוסאם חאיק והפוסט-דוקטורנט הסיני ד"ר ווייוי וו. אף שהרכיבים השונים במערכת כבר קיימים, עד כה לא פותחה פלטפורמה אינטגרטיבית שמשלבת את כולם. לשם כך דרוש מערך חיישנים מורכב, לוח מעגלים זעיר וגמיש למדידת הסמנים, ורכיבים המעבדים את המידע ומעבירים אותו לענן. כל האתגרים האלה ממומשים במערכת החדשה שמפתחת קבוצת המחקר של פרופ' חאיק.  

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו